ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
בניו של האדמו"ר לא הגיעו למעלת אביהם, ועדת חסידיו המיותמת חיפשה אחר מנהיג חדש. יום אחד הגיע אחד מבני האדמו"ר זצ"ל לביתו של אחד מגדולי ישראל, ובשורה בפיו:
"אבי התגלה אלי בחלום, והורה לי להיות ממשיך דרכו, ולהנהיג את עדת חסידיו".
נענה ואמר לו אותו גדול: "אכן, חלום יפה, אך כדי שתהפוך לאדמו"ר, צריך שאביך יתגלה לחסידים ולא אליך...".
ובכן, בדיחה עממית זו, מספרת לנו את סיפורם של אנשים רבים, השואפים בסתר ליבם להיות מנהיגים. אותם אנשים חושבים שההנהגה נופלת לאדם מהשמיים או בירושה, והם מתרעמים בליבם – 'מדוע פלוני הפך למנהיג ואני לא?' הם בטוחים שמנהיג פלוני זכה בכך ב'פוקס' מכוח ירושה או מכוח חלום כלשהוא.
כזה היה קרח. הוא חותר תחת הנהגתם של משה ואהרון, וקובל על כך שהם נטלו גדולה לעצמם, ומתריס: "מדוע תתנשאו על קהל ה'"?
אם נתבונן יותר לעומק, נגלה שזו הסיבה שקרח חלק בעיקר על בחירתו של אהרון. הרי בחירתו של משה היא ברורה ומובנת, הוא מביא לעם ישראל דברים שאף אחד אחר מלבדו לא יכול להביא, הוא זה שה' התגלה אליו במעמד הר סיני ונתן תורה לישראל, הוא זה שהנהיג את עם ישראל בצאתם ממצריים, ובשליחות ה' חולל את עשרת המכות וקריעת ים סוף.
אבל על אהרון אפשר לטעון, שהוא זכה ב'פוקס', מכוח היותו אחיו של משה. הוא פשוט היה שם לידו, וזכה מן ההפקר בירושה השמנה של הכהונה הגדולה.
לכן המאבק העיקרי הוא מול אהרון, ומבחנו של קרח נערך בהתמודדות על משרת הכהן הגדול דרך הקטרת הקטורת. משה עצמו מציין שהוויכוח הגדול הוא על אהרון: "ובקשתם גם כהונה... ואהרון מה הוא כי תלינו עליו".
אך האמת היא כמו בבדיחה שבה פתחנו, שהנהגה מגיעה לאדם כשלציבור מתגלה שהמיועד להנהגה ראוי לה בזכות ולא בחסד. אהרון זכה להיות בחיר ה' מתוך זכויותיו הגדולות, ודווקא בגלל שהוא לא רדף אחרי ההנהגה, הוא נשלח אליה כמשימה ולא כשררה.
אהרון היה נביא ה' עוד במצריים, וכשמשה נשלח על ידי ה' להושיע את ישראל, הוא חושש שמא אהרון יקנא בו, ומפציר בה': "שלח נא ביד תשלח", ומפרש רש"י: "שלח נא ביד מי שאתה רגיל לשלוח והוא אהרון" (רש"י שמות ד, יג).
אך ה' מבשר למשה, שאהרון רק ישמח בשליחותו של משה ובעלייתו לגדולה, "וראך ושמח בליבו", ודווקא מתוך כך זכה אהרון לכהונה גדולה ולעדי החושן הנתון על הלב.
יותר מזה. ירושת אבות ומשרה מכובדת לא מבטיחה את אהדת העם. וכך גם אדם היושב במשרת המנהיג המכובדת אינו בהכרח אדם שאנשים מכבדים אותו בליבם. אך אהרון זכה לאהדה גדולה בעם, מפני שדאג לכל אדם ואדם בעם ומסר נפשו למען הציבור, כפי שנאמר בפטירתו: "ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל", ומפרש רש"י: "האנשים והנשים, לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו" (במדבר כ, כט).
וכך אומר רבי שמעון: שלשה כתרים הם - כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן" (אבות פ"ד). בכתר כהונה זכו אהרון ובניו, בכתר מלכות זכו דוד ובניו, בכתר תורה יכול כל יהודי לזכות, וכתר שם טוב עולה על כולן, כי זה התוכן שכל אחד מאיתנו ממלא בחייו. זה לא בא בירושה ולא ב'פוקס', זה התוכן הטוב והחיובי שכולנו יכולים למלא בו את חיינו, וסופו להקרין לסובבים אותנו.
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
