ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת " (במדבר י"ג כא).
הביטוי " לְבֹא חֲמָת " מופיע בתנ"ך כמה וכמה פעמים כולם במשמעות של "כל הארץ" או במשמעות של "כל יושבי הארץ" או בלשון אחרת "כל הקהל". להגדרה זו גם משמעויות הלכתיות חשובות. " לְבֹא חֲמָת " היא הגבול הצפוני של הארץ (במדבר ל"ד ח, יחזקאל מ"ז כ). גם כאשר הכתוב מתאר את הארץ הנשארת שיהושע בן נון לא כבש הוא מזכיר:
"וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת" (יהושע י"ג ה עיינו גם שופטים ג' ג).
בהקשר של "כל הקהל" נזכר הביטוי אצל דוד המעלה את הארון לירושלים שם נאמר:
"וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים" (דברי הימים א י"ג ה).
כך גם בימי שלמה:
"וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם" (מלכים א ח' סה)
חוגגים את חנוכת המקדש בירושלים.
השבוע נשתדל לבאר שתי נבואות נוספות שביטוי זה מופיע בהן ואת הקשר ביניהן.
הד לנבואתו הראשונה של יונה הנביא נמצא בתיאור הצלחותיו של ירבעם בן יואש שמלך בישראל בזמן נבואתו של עמוס. וז"ל הכתוב:
"הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר" (מלכים ב י"ד כה, עיינו גם יבמות צח ע"א).
נצחונות יואש בעקבות נבואות אלישע, כפרס על פעילותו החיובית של יהוא, בהשמדת עבודת הבעל ונצחונות בנו ירבעם שהיה מכבד את הנביאים, העניקו לעם ישראל את ארץ ישראל השלמה. וז"ל המדרש:
"אמרו עליו על ירבעם בן יואש, אדם נוהג כבוד בנביאים היה, מה שלא מסר הקב"ה ביד יהושע בן נון וביד דוד מלך ישראל מסרו בידו, שנאמר הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת..." (אליהו זוטא פרשה ז ד"ה אמרו עליו על).
הצלחות אלה הביאו גם לשגשוג כלכלי ועושר אדיר לממלכת ישראל ולבירתה שומרון. כאשר הנביא רוצה לומר על פלוני שהוא עשיר מופלג הוא מציין כי הוא משתמש ברהיטים מצופים בשנהב. כך מופיע אצל שלמה המלך "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז" (מלכים א י' כא). כך גם אצל אחאב "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה" (מלכים א כ"ב לט). גם בימי ירבעם השני (בן יואש) היו עשירים רבים שהיו להם ארמונות קיץ וארמונות חורף (השוו למנהגי מלכי אירופה כגון הצאר בסנט פטרבורג) ובהם רהיטי שן מפוארים כמפורש בנבואות הפורענות והתוכחה של הנביא עמוס. וז"ל:
"וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן" (ג' טו), "הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן" (ו' ד).
עושר זה גרם לשחיתות נוראה בעיקר מבחינה חברתית. למאבק בה, מקדיש הנביא עמוס את רוב נבואותיו. ההשחתה במידות (תרתי משמע) היא שחרצה את גורלה של ממלכת ישראל לשבט ולא לחסד ר"ל. על כן עמוס מודיע לכל מי שסמך על נבואתו של יונה הנביא:
"הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה: הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר הָאֹמְרִים הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם: כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה" (ו' יב-יד)
בנבואה זו שלשה חלקים:
א. עמוס מסביר להם כי מי שמעוות משפט ופוגע בחלשים כך שאין צדק, דומה למי שמריץ את סוסו בסלעים וחורש בשדה לפני סיקולה. הוא יאבד את רכושו (סוסו היקר) ואת מקור פרנסתו (מחרשתו).
ב. כיבושיו וניצחונותיו הצבאיים של בית יהוא בגלעד (עשתרות קרנים ולו דבר) יהיו כלא היו (לא דבר).
ג. האשורים יבואו וילחצו אותם צבאית כך שנבואת יונה תתהפך לרעה והם יאבדו את שלטונם על ארץ ישראל השלמה.
יש כנראה שתי דרכים לאבד את הזכות על ארץ ישראל, האחת מצויה בפרשתנו והיא בחטא המרגלים והמאיסה ב"ארץ חמדה" והשניה כתוצאה משחיתות שלטונית וחברתית המשמיטה את הבסיס המוסרי של קיומנו.
השבוע אנו מציינים את יום פטירתו השניים עשר של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, מהלוחמים הגדולים למען העם כולו ולמען ארצנו -"ארץ חמדה" למרחביה. ביום העיון השנה יידונו נושאי צדק חברתי ואיכות הסביבה. הבה נתפלל כי נזכה ללכת בדרכיו לתקן גם בשני תחומים חשובים אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
