ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
- ספריה
- קומי אורי
- יט - משפט עברי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
ראשית, נתחיל בשבחם של הנאמנים לארצנו הקדושה. אין ספק כי העלייה לחומש ביום עצמאותו של עם ישראל בארץ-ישראל, היתה בעיתוי מתאים. לצערנו אנו נמצאים במצב שבו אנשים עקרו ועדיין רוצים לעקור חלקים מארץ-ישראל, אלא שב"ה, נבצר מהם לבצע זאת מסיבות חיצוניות. וזה בזכות אותם אלפי אנשים, ובייחוד בני-נוער, שהעפילו אל ההר למרות כל הקשיים, למרות כל ההתנכלויות. זה מראה על ערגת הנפש שלהם, על הרצון להקים מחדש את היישובים שנהרסו. המסירות הזו מקרינה לאנשים קובעי המדיניות בארץ שיש פה ציבור קדוש שלא יתקפל, ויחזור ויישב את כל המקומות שנהרסו. אנחנו בטוחים שבעוצמה הרוחנית שהתגלתה פה אין ביכולתה של שום כוחניות לפגוע. העוצמה הרוחנית תשבור גם פלדה, ואנחנו מקווים ומתפללים לריבונו של עולם שהנוער שלנו יתחזק, ימשיך ליישב את ארצנו ולהפריח את שממתה.
צדק אבסולוטי במשפט התורה
ולעניינה של החוברת. משפט התורה הוא משפט צדק אבסולוטי, לא רק סידור החיים ויחסי אנוש, אלא האמת האלוקית כפי שראוי שתתגלה בין הנבראים. כמובן שיש מקום נרחב לתקנות זמניות חולפות, אך מה שכתוב בתורה אלו ערכי נצח שלא משתנים. התורה גם מסדירה את חיי החברה, אבל כאן זה הרבה יותר עמוק. התורה באה להשליט את הצדק האמיתי בין הבריות.
המציאות כיום במדינתנו היא מציאות שאיננה שלמה. מעמדם של בתי-הדין הרבניים נמוך ביותר ונלקחת מהם כל סמכות. אנו צריכים לדעת שבתי המשפט הרגילים אינם הולכים לפי חוקי התורה, הם הנקראים בפי חז"ל "ערכאות", והאיסור לדון בערכאות הוא חמור מאוד, כפי שכתוב "ואויבינו פלילים" - מי שמתדיין בערכאות כאילו מחשיב את המשפט שלהם מעל משפט האלוקים, וזהו ביזיון ופגיעה בכבודה של תורה.
במשפט האזרחי, שאדם תובע את חברו, גם במקום שבו יודעים שידונו בערכאות על-פי דיני תורה אסור ללכת לשם, כי רוח העניין היא פגיעה בכבוד התורה.
אומנם, מצד שני, מתדיינים יכולים לקבל על עצמם שישפטו אותם שלושה רועי בקר, ועדיין אין בזה החלפת מערכת המשפט.
חמסנותא דמלכותא
בשו"ע חו"מ סימן כ"ו דנים בנושא איסור הליכה לערכאות של גויים, ויש שיטות בראשונים שגם כאשר שני הצדדים סיכמו ללכת לערכאות, ההסכם בטל, שכן זה נגד התורה ולכן אין להסכם שום תוקף.
האיסור לדון בערכאות הוא לאו דווקא בחוץ-לארץ, גם בארץ ביישוב יהודי יש כאלה שדנים על-פי החוק הטורקי או הבריטי - זה גדר של ערכאות. צריך לעשות הבחנה בין דברים שבין האדם למדינה והמשפט הפלילי, כמו חוקי תעבורה, קנסות על מהירות מופרזת, על גניבה או על חריגות בנייה. בדברים אלו ודאי שהמדינה יכולה לקבוע דברים בנוסף למה שהתורה קבעה, לעומת דברים שהם בין אדם לחברו, שעל זה יש לנו משפט תורה, ויש דיני הנזיקין שבתורה המרוכזים בעיקר בחלק "חושן משפט". גם התקנות הכלליות שהציבור מקבל, כשותפות ורישום בטאבו וחתימה על נייר, תופסים לפי דין תורה. העיקר צריך להיות שהמשפט שלנו הוא שקובע, ומתחשב במצבים זמניים. כמובן שבתנאים סוציאליים ובכל נוהג בענייני ממון כל אדם רשאי לוותר, ואדעתא דהכי נחתם ההסכם בין שני הצדדים, אבל לקחת מערכת משפט אחרת כמו החוק הבריטי זה פגיעה בכבודה של תורה.
הר"ן בדרשות כותב, שבפרשת שופטים התורה פותחת בסמכויותיה של סנהדרין הגדולה, ומיצרנית לכך היא פרשת המלוכה, ואומר הר"ן שמשפטי התורה קבועים לדורי דורות, ומשפט המלוכה נקבע על-פי צרכי שעה, המלך יכול למנות שופטים שידונו, או להאציל סמכות לסנהדרין שידונו. אך הסמכות היא בסופו של דבר של המלך לדון. כאשר הפסק הוא נגד התורה יש פה גזל, ואין פה "דינא דמלכותא" אלא "חמסנותא דמלכותא", דינא דמלכותא שייך לדין הפלילי ולא לדין האזרחי, ורק כאשר זה לא נוגד את התורה. לדוגמה, התורה אמרה שאדם לא יכול להקנות דבר שלא בא לעולם. אם מחליטים היום שאפשר להקנות את הפירות של השנה הבאה, עוד לפני שהנצו הרימונים, כיוון שזה לא באופן ישיר נגד התורה וכיום יש בזה יותר גמירות דעת הרי שאפשר להקנות.
שבעת תובעי העיר
יש הרוצים להשוות את שבעת טובי העיר לבית המשפט, אך השוואה זו אינה נכונה, כי תפקידם של שבעת טובי העיר יותר הנהגתי, הם קובעים תקנות ויש לזה תוקף. הם הסמכות השלטונית ביחס לאנשי העיר. אי-אפשר להתייחס לשופטי בית המשפט בעיר כשבעת טובי העיר, שתפקידם ניהולי.
בתשובת הרשב"א שמובא בבית יוסף בחו"מ סימן כ"ו, נאמר שאפשר לקבל הנהגה ספציפית אבל לא לשנות נושאים שלמים הקבועים בהלכה, כדיני עדות וכו'.
עם כל זה, כאשר תובעים אדם למשפט ואחד מהצדדים לא מסכים ללכת לבית-דין רבני, אז מותר ללכת לערכאות, אך לפני כן בית הדין צריך לתת לו אישור, ומובא באחרונים שכאשר ידוע שלא יבואו לבית-דין אין צורך באישור.
ואכן, במקרה כזה אדם צריך עורך-דין, והעורך-דין צריך לדעת שאם הוא בא להציל עשוק מיד גוזלו, כאשר הוא מייצג את הנתבע, אז מותר לעזור לו גם בבית-דין של ערכאות. אך אם הוא מהצד התובע, הוא ודאי מסייע בידי עוברי עבירה, אלא אם הנתבע לא מוכן לבוא לבית-דין. ולגבי שופט, אין בעיה אם הוא שופט בדין הפלילי, אך בדין האזרחי חל איסור. השיקול של הכנסת אנשינו למערכת המשפט כדי להשפיע מבפנים לא יעזור בעניין זה, אלא צריך לחזק עוד ועוד את בתי-הדין הרבניים ואת בתי-הדין לדיני ממונות התופסים תאוצה ב"ה.
ולא רק הנידונים צריכים לחזק את בתי-הדין הרבניים, אלא בתי-הדין בעצמם צריכים להיות זמינים יותר, שהמשפט יארך פחות זמן, וכן יש להם לחייב אנשים בדין "גרמא" - גם מי שפשע בגרמא. ואין ספק שככל שבתי-הדין ייעלו את עבודתם ומהירותם, תהיה להם לגיטימציה גדולה יותר הן מצד הציבור והן מצד הממשל.
לסיום, אנו רואים שמערכת המשפט היא סימן חשוב בתהליך הגאולה, נאמר ש"יכלו שופטים רשעים" או ש"יהפך בית הוועד לבית הזנות". אנו רואים שעניין המשפט כל כך מהותי, והסיבה היא "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" - כל הרשעות בעולם מוכרחה לקרוס, ומערכת השיפוט החילוני בכללה, כמו שכאשר זורעים משהו יש גרעין שנרקב באדמה ואחר כך הצמח צומח. אנו רואים היום שכל המערכות בכל התחומים קורסות, עד שיתברר באיזו דרך ישכון האור, שהאנשים יראו שמשפט התורה וצביונה של תורה והדרכתה היא הנותנת את הערך האמיתי לחיים, ונקווה שיהיה בקרוב בימינו.
___________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
