תביעה נגד חילוני בבית משפט | הרב ניר אביב | בית המדרש

ספריה
דיינים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
משפט אזרחי (ערכאות)

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

3 דק' קריאה

האם באופן בו ברור לי כמעט באופן מוחלט שהנתבע לא יופיע בבית דין רבני, האם ישנה אפשרות לקצר הליך זה, ולתובעו מיד בערכאות?

כתב סירוב - דיני ממונות

אם אדם שאינו שומר תורה ומצוות חייב לי כסף, האם אני חייב לפנות אליו תחילה בבקשה להתדיין בבית דין לפני שאני תובע אותו בבית משפט או שמא לנוכח העובדה שברור שלא ישתף פעולה, עדיף ללכת כבר מיד לבית המשפט?

כמו כן, מה קורה במקרה בו אפקט ההפתעה חשוב, כי אני רוצה להגיש עיקול לפני הגשת התביעה על מנת שלא יבריח נכסים, ועל מנת שלא אמצא את עצמי עומד בפני שוקת שבורה?
תשובה:
בכל תביעה יש לפנות לבית דין הדן על פי ההלכה היהודית. אם הנתבע אינו מוכן לבוא לבית דין ישנן ג' גישות בראשונים מתי מותר לתובעו בערכאות:
א. דעת רב שרירא גאון (מובא בבה"ת): רק לאחר שהתדיינו שניהם בבית דין ויצא חייב ומסרב לקיים את פסק הדין, מותר לתובעו בערכאות שיכופוהו לקיים פסק בית דין.
נחלקו האחרונים לדבריו האם צריך לקבל רשות מפורשת מבית דין בכדי לכופו בערכאות: לדעת ה"ירך אברהם" צריך את רשותם לכך, אולם לדעת ה"טוב טעם ודעת" ה"תומים" וה"נתיבות": אין צורך.
ב. דעת הרמב"ם: יתבענו בבית דין, ואם לא יבוא יקבל מבית הדין רשות לתבוע בערכאות.
ג. דעת רב פלטאי גאון (מובא ברא"ש): כשהמדובר בנתבע שאינו אדם אלם, ניתן לתובעו בערכאות ישירות מבלי לטול רשות מבית הדין לכך.
השו"ע (חו"מ כ"ו, ב') פסק כדברי הרמב"ם:
"הייתה יד עובדי כוכבים תקיפה, ובעל דינו אלם, ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה; אם לא רצה לבא, נוטל רשות מבית דין ומציל בדייני עובד כוכבים מיד בעל דינו".
כלומר, על-מנת לתבוע אדם בערכאות צריך לתובעו בבית-דין תחילה, ואך במקרה שייסרב או אז תינתן לו הרשות לתובעו בערכאות.
בחלק "גבורת חנניה" שבספרנו נידון עניין זה באריכות שם העלנו שניתן לחלק את הדין לשלושה סוגי נתבעים:
א. שומר תורה ומצוות – חובה לקבל רשות מבית דין.
ב. מחלל שבת בפרהסיא 1 – דינו כגוי לעניין שמותר לקבל יותר מדיני ישראל, אך צריך רשות מבית הדין (ע"פ דברי המנחת יצחק) 2 .
ג. חברה ממשלתית או מסחרית 3 – אין צריך רשות.
זאת בהסתמך על צירוף שלושת הטעמים הבאים:
דעת רב פלטאי גאון הנזכרת שכשברור שיסרב להתדיין בפני בית דין ניתן לתובעו לערכאות מיד. זאת ועוד, החברות חתומות על שטר מפורש שבשעת הצורך ייפנו לדיון בבית-משפט. מלבד זאת, ניתן לדון את החברות כדין 'גברא אלמא' שאין לחשוש בו לתקלה, באופן-זה לדעת חלק מן הפוסקים ניתן לתובעו ישירות לערכאות.

^ 1.בהגדרת מחלל שבת בפרהסיא נחלקו הפוסקים, ישנם האומרים שצריך עדים לכך, וישנם האומרים שמי שמוחזק לרשע ומפורסם א"צ עדים אלא נפסל על פי חזקתו, וכמו כן נחלקו האם צריך שיחלל דווקא בפני עשרה גדולים או שדי בכך אם עשרה יודעים על כך, ויש שיטה לפיה אם בוש לחלל שבת בפני אדם גדול אינו נחשב לפרהסיא שהרי ההגדרה תלויה בחוצפה ופריקת עול, וישנה דעת העיטור שהיא דעה יחידאה שפרהסיא הכוונה דווקא למלאכות קרקע או לקרבנות. עיין בכל זה במשפטי עוזיאל (ג, או"ח נ"ו), ובמנחת יצחק (ו,ט) וביביע אומר (א, יו"ד י"א).
^ 2.בשולי התשובה: יש לדעת שפעמים רבות אף שלמראה עינים נראה שהנתבע לא יסכים להתדיין בדיני תורה, האמת אינה כן.
דוגמא לדבר שמעתי מידידי הרב עידו רכניץ, מנהל בתי הדין של "גזית": מעשה באברך חשוב אחד אשר היה לו סכסוך ממוני עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובצר לו פנה להרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשאלה כיצד עליו לנהוג, מאחר וברור לו שבעל-דינו יסרב להתדיין בפני בית-דין. הרב הורה לו שאינו צריך ללכת לבית דין מוסמך אלא ניתן להקים "בית דין" על ידי ג' מאברכי הכולל שישלחו לו זימון לבוא, וכאשר לא יבוא יתנו לו רשות בכתב לתבוע בערכאות, ודי בזה. וכך היה, לצורך העניין הוקם "בית דין", ונשלחה לאותו נתבע הזמנה לבוא לדין תורה שם. למרבה ההפתעה, כעבור כמה ימים הודיע הנתבע שהוא מוכן לבוא ולהתדיין בפני "בית הדין" ששלח לו זימון, ושבכוונתו להגיע למועד שנקבע לו.
^ 3.ישנו הבדל בין חברה ממשלתית המחוייבת על פי חוק להתדיין בערכאות, לבין חברה מסחרית שאינה מחוייבת לכך. לכן בחברה מסחרית ההיתר הוא דווקא אם ברור לו כשמש שאכן יסרבו לבוא לבית דין, ועיין הערה קודמת.

משפט אזרחי (ערכאות)

דיינים