ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
גם בפרשתנו אנו מוצאים דיון בחתונתו של משה רבנו עם צפורה הכשית, חתונה עם נסיכה מדיינית שגם לה היבט פוליטי מובהק. גם חתונה זו לוותה בחתימה על הסכם ומופיע בה נוסח שמשמש באופן די ברור להגדרת הסכמים בין לאומיים מחייבים - "ויואל" מלשון אלה ושבועה (שמות ב' כא, יהושע י"ז יב, שופטים א' לה ואולי גם שם י"ז יא).
ננצל הזדמנות זו ונציע כי חלק גדול מאוד מהחתונות הנזכרות בתנ"ך יש להן משמעות פוליטית. רובן ככולן הן חתונות בין מלכים, נסיכים ונסיכות. לעתים, אין ציון ישיר של החתונה אלא רק ציון שם אמו של המלך וממילא למדנו על חתונתם המלכותית של המלך הקודם עם "אמה של מלכות" שבנה ישב על כיסאו. יתכן וגם המחלוקת בעניין ציפורה קשורה לשאלת היורש שהרי חור בנה של מרים היה אכן אחד המועמדים המובילים בתחום זה.
נחזור חזרה אל שמשון וחתונתו הראשונה.
שמשון הינו מועמד בעל פוטנציאל הנהגתי חזק. הוריו של שמשון מתגוררים בצרעה. עיר זו שייכת הן לנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו לג) ונחלת שבט דן (שם י"ט מא). הכתוב מציין כי אביו היה משבט דן וחז"ל מוסרים לנו כי אמו הייתה משבט יהודה (במדבר רבה פרשה י ד"ה ה דבר אל ). הורים שכאלה הם בפוטנציאל הוריו של המשיח כמו שמבואר במדרש:
"אמ' ר' חמא בר' חנינא זה משיח בן דוד שיצא משני שבטים, אביו מיהודה ואמו מדן, ובשניהן כת' אריות גור אריה יהודה, דן גור אריה (בראשית רבה פרשה צז ד"ה (ט) גור אריה).
לכן אין זה פלא שמנהיגותו של שמשון נבחנת דווקא במאבקו מול האריה בדרך לפגישת ארוסיו עם התִּמְנית.
ההווא אמינא ששמשון הוא אכן המלך המשיח, מופיעה כבר בדרשת חז"ל על ברכתו של יעקב לבנו דן "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית מ"ט טז). וז"ל:
"לפי שהיה אבינו יעקב רואה אותו וסבור בו שהוא המלך המשיח" (בראשית רבה פרשה צט ד"ה: "אומנם", לעומת זה עיינו בביקורתו של הרשב"ם שם על פרשנות זו ).
לכן ברור למה בפרקים י"ג-י"ד בספר שופטים בולט מאוד השימוש בשלשה שורשים "דבר" ,"רד" ו"ישר".
לשלושתם משמעות של שלטון ושררה.
ה"דבר" - "דבר אחד לדור" הוא המנהיג - ראש המדברים בכל מקום. לכן גם המשורר ברוח קדשו בתארו את שלטונו של הקב"ה בעולם משתמש בביטוי זה:
"יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ" (מ"ז ד).
"רד" משמעותו שררה, לכן ברכת השלטון הראשונה גם היא בלשון זו:
"וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" (בראשית א' כח).
גם בלעם בתארו את פעילותו של המלך המשיח משתמש בביטוי זה:
"וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" (במדבר כ"ד יט, עיינו גם ברמב"ם מלכים י"א ה"א).
"ישר" (בשין ימנית ושמאלית) גם הוא מלשון שררה. המשמעות הזו בולטת מאוד בפסוק:
"וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל" (הושע י"ב ה).
גם הביטוי "מישרים" מופיע בתנ"ך תמיד במשמעות של דין שפיטה והנהגה.
על רקע זה מובנת הופעתם של שלשים ה" מֵרֵעִים " (שופטים י"ד יא) בחתונתו של שמשון. ה"מֵרֵעִים" הללו הם שרי פלשתים שבאים לערער על הכרזת העצמאות של שמשון. חבורה זו מקבילה לחבורה שהגיעה עם אבימלך מלך פלשתים שבא לנהל משא ומתן דיפלומטי עם אברהם ה"נשיא". שם מכנה הכתוב אותם "וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהו ּ" (בראשית כ"ו כו).
ההכרעה במאבק תיפול לא בהתמודדות של אנשי ביניים אלא בקרב מוחות אינטלקטואלי שהמנצח בו יחלק את החליפות והסדינים - בגדי השרד (עיינו ישעיהו ג' כב-כג). כלומר הוא זה שימנה את פקידי הממשל מטעמו.
מקוצר היריעה לא נביא הוכחות נוספות אלא נוסיף תפילה כי כוחם של מנהיגי ישראל שנמשלו כאריות ישוב ויופיע בבחינת "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג' ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
