ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
בהגיעו לביתו, סרו אליו אנשים חשובים כדי להביע בפניו את סלידתם ושאט נפש מהמעשה הנורא והמביש. בין המבקרים היה גם היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי, שהציע לרב להגיש תביעה משפטית כנגד אותם קנאים, והוא כבר ידאג לגרשם מהארץ.
השיבו הרב: "חרף המעשה שעשו עימדי, אני אוהבם, אף מוכן אני לנשקם מרוב אהבה. אני כולי בוער באהבת כל איש בישראל". (מלאכים כבני אדם עמ' 262).
זכה הרב קוק, והתעלה למדרגה מעל המדרגות הנדרשות מהאדם הרגיל, עד שקיים בעצמו כפשוטו את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", המופיעה בפרשתנו. ואף על פי שכבר כתב הרמב"ן על פסוק זה, שהתורה לא חייבה להגיע ממש למדרגה שיאהב את חבירו כמו את עצמו, שהרי "ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו", וכוונת המצווה רק שצריך להשתדל ולאהוב כמידת האפשר.
ובאמת, במצווה זו יש נקודה פחות מוכרת, שכדאי להביאה כאן. רבים חושבים שמצווה זו היא מ'חובות הלבבות', שהאדם צריך בליבו לחוש אהבה לכל אחד מישראל, וכאמור כבר הקל הרמב"ן במצווה זו וכתב שאין הכוונה לאהוב ממש כמו שאוהב את עצמו, אלא רק ש"יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה".
אך יש לדעת, שלדעות רבות מצוות "ואהבת" היא גם חיוב מעשי שמצווה זו כוללת גם חיוב לעשות מעשים טובים להיטיב ליהודים אחרים, והרמב"ם מוסיף ומרחיב את החיוב המעשי הנובע ממצוות 'ואהבת' לכלל המצוות של גמילות חסדים, ומפרט וכותב (אבל יד, א): "מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים... לשמח הכלה והחתן... ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור, אף על פי שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצוות".
יחד עם זאת, סייג הרמב"ם (אבל שם) שלגמילות חסדים שבגופו אין שיעור, ומקורו במשנה שאנו אומרים בבוקר אחרי קריאת התורה: "אלו דברים שאין להם שיעור... וגמילות חסדים...". בפשטות, משמעות סייג זה, שאמנם חייב לגמול חסד, אך שיעור החסד תלוי בו.
זו הסיבה שאיננו חייבים כל העת להתרוצץ ללא הרף לגמול חסדים עם העם כולו, שהרי זה בלתי אפשרי .
נמצא שלמדנו מכאן, שהגומל חסדים זוכה ומקיים את מצוות "ואהבת", וזוהי מצווה שיש לה גם השלכות מעשיות.
ומצאנו שחכמים הדגישו במיוחד מצווה זו וראו בה יסוד לכל התורה כולה, כדבריו המפורסמים של רבי עקיבא (ספרא קדושים ב, ד) "ואהבת לרעך כמוך... זה כלל גדול בתורה", וכדברי הלל הזקן (מתורגם משבת לא, א) 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך זוהי כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא למשפט זה'.
והפליאו בגודל מעלת המקיים מצווה זו ואמרו (פאה א, א) שגמילות חסדים היא מה"דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא", והוסיף ספר החינוך (רמג) "המתנהג עם חבירו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם, עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר".
והאר"י הקדוש כתב שנכון לומר כל יום קודם התפילה "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
ובספר התניא (לב) כתב שבקיום מצווה זו ממשיך "אור אין סוף ברוך הוא ברוך הוא... במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דווקא, ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות, שהקדוש ברוך הוא לא שריא (שורה) באתר פגים (פגום), וכמו שכתוב: ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך", כלומר ה' מברך את ישראל כשהם באהבה זה לזה ומאוחדים.
ויהי רצון שבזכות שנרבה אהבה זה לזה בעם ישראל, הן באהבת הלב והן במעשים טובים וגמילות חסדים, יקבל ה' תפילותינו, וישיב שכינתו לציון ברחמים במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
