ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום העצמאות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. שו"ע תקסא' – הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע.. משנה ברורה - בחורבנן - אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם, מקרי בחורבנן [בית יוסף וב"ח ושאר אחרונים].
ג. שיחות הרצי"ה – ארץ ישראל עמ' 271 - מדינת ישראל מצוות ישוב הארץ וישיבת הארץ, הם דברים כל-כך נחמדים, כל-כך ברורים, כל-כך מאירי עיניים – למי שזוכה ללמוד את הרמב"ן הידוע, בספר המצוות. הרמב"ן קובע בהגדרה ברורה ש"וירשתם אותה וישבתם בה" 935 הוא שייסוד היישוב צריך להיות על ידינו, על-ידי ממשלתנו, על-ידי ריבונותנו, "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". אלו דברים ברורים בהחלט.. גם ב'אבני נזר' וגם ב'ישועות מלכו', שם מופיעה ההגדרה הברורה שעיקר הבנת המצווה אינה סתם הדירה או סתם הישיבה. ודאי שיש בזה צידקות וקדושה גדולה, אך לגבי קיום המצווה וההלכה, שני גדולי עולם אלה בדורות האחרונים קובעים שקיום המצווה הוא בניין ויישוב ארץ-ישראל הנעשים מתוך הכלל, מתוך האומה, מתוך ממשלתנו, ריבונותנו, מתוך היות הארץ בידינו. דרך כל המכשירים השייכים לזה, יש המשך של ישיבה בבתים. מצוותנו היא להיות עם לוחם. המצווה של השלטון היא מצווה להיות עם לוחם.
ד. ישועות מלכו יו"ד סו' - עיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש ארץ ישראל שתהיה תחת ירושתנו, לא על ביאה ריקנית של עתה.
ה. השגות הרמב"ן על ספר המצות מצות עשה ד' - מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה, והוא אמרו להם והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה, והתנחלתם את הארץ [ונכפל כזה הענין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך באו ורשו את הארץ] אשר נשבעתי לאבותיכם. ופרט להם במצוה זו כולה בגבוליה ומצריה, כמו שאמר, ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים וגו' שלא יניחו ממנה מקום.
ו. שיחות הרצי"ה א"י 260 – איפה כל רגב ורגב, כל חלק וחלק, של ד' אמות של ארץ ד', וכי בידינו לוותר על איזה מילימטר?!
ז. אגרות הראי"ה א' לט' – כל עיר ומקום שבארץ הקודש יש לו שורש ובחינה בקדושה בפני עצמה כמו שהאריך בזה בחסד לאברהם חלק עין הארץ נהר י"ג.
ח. הגר"א שפירא מורשה קע' – עתניאל בן קנז זכה לרשת את קרית ספר. וביאר ה'ערבי נחל' (שלח) על פי דברי חז"ל, שבזמן פטירת משה נשתכחו הלכות מישראל, והחזירן עתניאל בפלפולו, ואותן הלכות שהחזיר, הן הדברי תורה שהיו קשורים לחבל קרית ספר שבארץ ישראל, ועל כן זכה לירש את קרית ספר.
ט. אורות התחיה יז' - אנחנו שואפים לתחית האומה ותחית הארץ, כדי להחיות את הנשמה שלנו, כדי להעמיד את ישראל חי.. אנו דורשים לציון, אנו משתוקקים לבנות את הארץ ולהבנות בה, כדי לקלוט את רוחה ואוירה, להתאחד עם כל החיים המקושרים בה. על כן תורה מרובה אנו דורשים, ולשם כך אנו שואפים לבריאות שלמה ולכח גופני חסון ואמיץ, מצות רבות אנו מבקשים, כדי שיהיו לנו די כלים להכיל בהם את האור הגדול של האמונה והאהבה.. שיתגלו לנו במלא מדתם, בשובנו לחיים עצמיים, לאומיים במלא ובמרום המובן.
י. דברים כח' - הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב. רבינו מיוחס - זה גר תושב, ובכל מקום קורא אותו הגר, וכאן הוא קורא אשר בקרבך, ללמדך שמאחר שהוא יושב עמך אח"כ עולה עליך, וזהו שאמרו רבו' כל המכבד את הרשע סוף שהוא נופל תחתיו.
יא. אורות הקודש ד' העלאת העולם יא' - מהרה יתקיים בנו, שמעו עמים ירגזון, מהרה יוסר המסוה מהעולם, וידעו כי עם ד' אנחנו, כי יד ד' עלינו לטובה. כי מרכז העולם ומרכז האנושיות אנחנו, כי אמת גלויה ובהירה היא כל התכונה של הנבואה, המספרת כל כך בשבח הנצחי של ישראל. יפלו כל מגדלי התוהו אשר הוקמו על יסוד המארה של עזיבת ד' את ישראל, ינפצו עלי סלע כל סלעי המגור של המאיימים עלינו לאמר, עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה. ידעו כל באי עולם, כי אהבת עולם היא אהבתנו, ידע כל התבל הנאור עם כל חכמותיו, עם כל המודרניות שלו, עם כל ספיקותיו, עם כל שקועו החמרי, עם כל מסותיו הנסיוניות, עם כל חופש דעותיו, שאכן אחת היא האמת העומדת לעד, ואמת זו חקוקה היא במצחה של החיה השמימית, המתהלכת על הארץ, בתבנית גוי ששמה ישראל. ידע כל העולם, כי אנחנו הננו שורק כלה זרע אמת, וכל יד עמל ותלאה תקצר מלהפריע את תחייתנו וגאולתנו. וידעו ויכירו כי צור ישראל מושיענו וגואלנו אביר יעקב.
לנתיבות ישראל גבורה בקרב וגבורה בפוליטיקה - ניסא זוטא וניסא רבא
לנתיבות ישראל - מאמר "לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
