ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
"ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוין שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ד' אשר יעץ, להחל אור גאולה, מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו" (אגרות הראי"ה שעח).
הסיבה שאי אפשר לחדש דברים משמעותיים בענייני תשובה בלי התבוננות ופתיחות להבנת הזמן ככזה שבו מופיע הקץ המגולה, היא ש"כל זמן מאיר בתכונתו". המשפט הזה נוגע לא רק לעניין חידושים בענייני התשובה, אלא לכל עניין ועניין שאדם צריך לעסוק בו. לדברי מרן הרב קוק, עולם הרעיונות המשוטטים ומשפיעים על התרבות האנושית, איננו מנותק מציר הזמן שאותם רעיונות מופיעים בו. הזמן והרעיון הולכים שלובי זרוע זה עם זה.
דברי הרב קוק זצ"ל מתכתבים ומתבארים יותר על פי דברים שכתב רבי יצחק אייזיק חבר ביחס לזמן: "ובאמת הזמן הוא עניין נפלא והוא עצמו נברא, והיינו, שכפי חשבון פרטי המאורות שנסדרו באצילות, שכל מאור הוא נותן כוח לברואים ומנהיג כל העולם ביחד, כך הם מספר הרגעים הנמצאים בו' אלפי שנין אלו שכל רגע מאיר בו מאור אחד" (גר"י חבר, פתחי שערים נתיב סדר הפרצופים פתח ז). הזמן איננו פונקציה אנושית, מעין ציר מחשבתי־דמיוני ארוך שעל פיו האדם מארגן את מאורעות חייו. הזמן הוא סידור ערכים ותכנים, שמקורם בצירופי שמות ה', שסודרו על ידי הקב"ה במהלך הבריאה, זה לצד זה. משום כך עולה כי כל זמן מאיר הארה, תוכנית אלוקית אחת ואחרת מקודמתה – "כל זמן מאיר בתכונתו".
מטבע הדברים, לא ייתכן להתייחס ולהפטיר כדאשתקד בדרשה או בלימוד על משמעות שבת הגדול, לימוד חשוב ככל שיהיה, בלא להתייחס למאורעות האחרונים העוברים עלינו במלחמת ישראל וארצות הברית נגד איראן, ובכלל ביחס למלחמת התקומה שאנו מצויים בה כבר שנתיים וחצי.
למכה מצרים בבכוריהם
כמה טעמים מופיעים אצל רבותינו בסיבה שאנו קוראים לשבת זו שבת הגדול. אחד הטעמים המופיע במדרש ושבעלי התוספות הדהדו הוא מלחמת בכורי מצרים בהנהגה המצרית: "ועל כן קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש (תנחומא בא) כשלקחו פסחיהם באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום, למה היו עושין כך? אמרו להן זבח פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים. הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל ולא רצו. ועשו בכורות מלחמה והרגו מהן הרבה. הדא הוא דכתיב למכה מצרים בבכוריהם" (תוספות שבת פז ב).
מהו הנס הגדול שבעניין הזה? לכאורה זהו דבר טבעי ביותר, שבכורות שמעוניינים בעוד כמה דקות על פני האדמה, ושראו במשך כמה חודשים איך דברי משה, מנהיגם של ישראל, מתקיימים ומכים במצרים, ירצו לחיות ויעשו הכול בשביל זה! מהו אם כן הנס הגדול שבשבילו ייחדו זמן לאורך הדורות?
רמז שיכול לפענח את העניין נמצא במדרש שוחר טוב, שמביא גם הוא נס זה, אך מוסיף משפט משמעותי ביותר: "נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם ואמרו להם כל מה שאמר משה הביא עלינו, אין אתם מבקשים שנחיה? בואו והוציאו את העברים האלו מבינינו ואם לאו אנו מתים! השיבו להם ואמרו: אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן" (שוחר טוב מזמור קלו).
התפיסה המצרית גרסה כי המלחמה בעם הישראלי ההולך ומתגבש היא תכלית עצמאית, כזו שאין דבר בעצם החיים שישווה לה – "אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן". מאז טענת פרעה הראשונית שיש להילחם בעברים על מנת שלא יצטרפו לאויבים ויכבשו את הארץ (שמות א, י) זרמו הרבה מים במימי הנילוס. מאז החשש המצרי מפני כיבוש ישראלי, שהביא לשעבוד, התהפך השעבוד לכזה שאיננו כפוף לשום תכלית מלבד עצם השעבוד. עצם היות אומה שלמה עובדת ומשתעבדת למצרים, נטע בעם המצרי תחושת אדנות וחשיבות שהפכה לשורש ותכלית חייהם. תחושת האדנות המוכרחת כל כך לפסיכולוגיה המצרית, לא נבעה אלא מתוך טומאת הגאווה שבה הצטיינה מצרים - "ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת" (ישעיה ל, ז), וכביאור רש"י שם שמצרים הם גסי הרוח, ועם בטל המתגאים לחינם.
והנה דווקא הבכורות, האנשים החשובים ביותר בכל משפחה, שתמצית גאוות המשפחה והגדולה המצרית כנוסה בהם, דווקא הם היו מוכנים לוותר על גאוותם יותר מכל שאר המצרים הנחותים מהם. יש במציאות זו מעין היפוך קנים. גאוות הבכורות התהפכה כלפי גאוות המצרים, והמר הפך למתוק. זהו הנס הגדול.
פיזור לרשעים הנאה להם ולעולם
אלא שיש לשאול, לשם מה יש לציין נס זה אם בפועל הוא לא גרם לשחרורם של ישראל מהשבי? הרי למרות המלחמה המצרית הפנימית, אף עבד עברי אחד לא יצא מהעבדות! מה טוב אם כן יש בנס זה?
כאן אנו נפגשים עם יסוד משמעותי שילמד אותנו על משמעות ימינו. חז"ל כבר קבעו במשנה: "פיזור לרשעים - הנאה להן והנאה לעולם" (סנהדרין עא א). תחילת הפיזור והפירוד שבין הרשעים היא היא תחילת הגאולה. תחילת התהפכות המגמה העולמית - מכוחות עולמיים של רוע המכונסים זה עם זה ושולטים בכיפה, להתפזרות הרשעה וממילא היחלשותה - היא המקור והשורש המעיד על עליית כוחות האור המביאים לבניין העולם.
דוד המלך מציין עובדה זו במזמור המדבר על יום שכולו שבת - עולם הבא (רש"י שם פס' א), שאותו אנו אומרים בקבלת שבת: "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי אוון" (תהילים צב, י). האלשיך מסביר כי דוד המלך מתייחס בפסוק זה לדור הפלגה, שעצם חיבורם יחד נטע בליבם את המחשבה כי יש בכוחם להילחם בקדוש ברוך הוא. משום כך, עצם הפירוד שלהם הכרחי על מנת לקיים עולם שמתקדם לטובה.
כשאנו רואים ממש בימים אלו איך הנחש האיראני, שהקיף עצמו כאותו נחש עקלתון בטבעת חנק סביב ישראל; שכרת בריתות עם אויביו האידאולוגיים, המדינות המוסלמיות הסוניות, רק כדי להטביע את ישראל בנהרות של דם, איך דווקא הוא פונה להילחם ולהרוס במו ידיו את הבריתות שכרת עם אותן מדינות; כשאנו רואים איך אפילו קטאר, הבנק העולמי לטרור, גם היא פועלת נגד איראן שותפתה, אנו חוזים ממש באותו נס של "וסכסכתי מצרים במצרים" (ישעיהו יט, ב).
הנס המקורי של שבת הגדול, שבו התחילו הפירוז והפירוד בין אויבי ישראל, הוא הנס שבישר את שחר גאולת מצרים. והנה נס זה מתרחש פעם נוספת למול עינינו. בלא ספק עצם הפירוד הזה שבין הרשעים יהיה הנאה לעולם, והוא גם זה שיבשר על המשך דברי המשנה, על הכינוס לצדיקים, לישראל, שיבואו ויתכנסו אלינו מכל הארצות יחד עם בן דוד, שהוא טוב להם וטוב לעולם.
הכותב מכהן כר"מ בישיבת מעלות, וראש פרויקט רבנן דאגדתא
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
