ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
אז מה לו לחודש אלול ולתשובה יותר מכל השנה? מה חידוש יש בה בתשובה של חודש אלול וימי הרחמים והסליחות שאין בשאר ימי השנה?
ההתרחקות מתחילה באלול
כלל נקוט בידינו כי כשאנו מנסים להתחקות אחר משמעות מושג או ערך עלינו לחפשו במופע הראשון שלו בתורה או במציאות (בני יששכר מאמרי חודש אייר; פרי צדיק כסליו אות ה). מכאן שעל מנת להבין את החשיבות הטמונה בחודש אלול, עלינו לשים פעמינו לפעם הראשונה שחודש זה הופיע. ובכן, הפעם הראשונה שחודש אלול הופיע במציאות הייתה ממש בבריאת העולם, או יותר נכון במציאות שקדמה לבריאה.
לימדונו רבותינו בעלי החוכמה הפנימית כי קודם שנברא העולם בכ"ה באלול, קדם לו תהליך ראשוני ששם הקוד שניתן לו הוא הצמצום. בכללות ובאופן גס משמעותה של פעולה זו היא צמצום נוכחותו ופעולתו האין־סופית של הבורא, כך שנוצר מרווח מוגבל וחלל ריק מאורו של הקב"ה, שאל תוכו הוא יצק אחר כך את כל הבריאה כולה. בתהליך הזה, המציאות שנוצרה התרחקה מאורו האין־סופי של הקב"ה באופן הגדול ביותר. מאותו זמן ואילך אנו רק מתקרבים ומתקרבים בתהליך אין־סופי לאורו יתברך. ממוצא דבר אנו מבינים כי למעשה תהליך הבריאה כולו נוצר על ידי יצירת הריחוק הגדול ביותר מאת הבורא. הצמצום, ויצירת הריחוק הזה, קרה בא' אלול שנה א' לבריאת העולם (בית גנזי, פתחי תפילה ד עמ' 10).
גם המופע הראשון של חודש אלול בתנ"ך מצביע על ריחוק גדול עד תחושת ריק מנוכחותו של הקב"ה: "בשנת שתיים לדריווש המלך בחודש השישי ביום אחד לחודש היה דבר ה' ביד חגי הנביא אל זרובבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמור: כה אמר ה' צבא־ות לאמור העם הזה אמרו לא עת בוא בית ה' להיבנות" (חגי א א-ב). שבי ציון הגיעו לארץ בציוויו של דריווש לבנות את בית המקדש. אלא שהם נוכחים כי השבועה האלוקית שלאחר שבעים שנה ייבנה הבית אינה מתקיימת. משום כך הם יושבים חסרי אנרגיה ומלאי ייאוש, בטוחים שבית המקדש שבו שורה השכינה בקירוב לישראל לא ייבנה שוב: "סבורים הם שלא אקיים את דבריי שאמרתי לפי מלאות לחורבות ירושלים ע' שנה ולא יבוא עוד עת ביתי להיבנות" (רש"י שם).
ריחוק לצורך קירוב
הריחוק הזה שנוצר בא' אלול, לא נוצר כדבר כשלעצמו. כל כולו נועד ליצור תנועה. למה הדבר דומה? לחץ הנתון בקשת, שככל שאנו מעוניינים ליצור תנועת חץ רחוקה ומהירה יותר כך אנו מושכים לאחור את הקשת. הריחוק והריק מנוכחותו של הקב"ה בתחילת הבריאה יצרה תנועה השואפת לשוב ולהתמלא מהאור האלוקי – היא יצרה תשוקה, צימאון אדיר לאור ה'. "והיצירה כולה לאה וצמאה, אין פתח לשערי אורה, אין צינור לזרימת חיי קודש וטוהר, אין דרך ללשד טללי אורות! וגיבורי כוח, נשמות עליונות, צדיקי עולם שואגים בצימאון נפשם, ומלאכי שלום כהמות גלים יהמיון, בשקיקה גדולה להתגדלות אור אלוהי עולם ונועמו, וכל העולמים כולם צחי צמא שואגים: הבו אור בעטוף נפשם" (אורות הקודש כב, א).
התשוקה והצימאון לא־ל חי היא התנועה שממלאת את העולם כולו מאז ועד עתה וגורמת לו להתקדם. העולם כולו מחפש פתרון, נחמה, משמעות, כאייל העומד צמא על אפיקי מים. לתנועה המחפשת את אורו של הקב"ה שיזיל טיפות של נוחם לעולם מבולבל קורא מרן הרב קוק זצ"ל בפשטות – תשובה. "רוח התשובה מרחף בעולם והוא נותן לו את עיקר צביונו ודחיפת התפתחותו" (אורות התשובה פרק ה, ד); "על ידי התשובה הכול שב לאלוקות, על ידי מציאות כוח התשובה השורר בעולמים כולם, שב הכול ומתקשר במציאות השלמות האלוקית" (שם, ד ב).
זוהי גם המשמעות לאמירתם של חז"ל שהתשובה קדמה לעולם (תנחומא פרשת נשא סימן יא ד"ה ילמדנו רבינו) – היא קדמה לעולם ולפיכך היא יסוד העולם (אוהת"ש ה, ו*), כלומר היסוד הרוחני שעליו בנויים העולם והתפתחותו.
אני לדודי ודודי לי
דורשי רשומות (פע"ח ר"ה דרוש א; של"ה, מסכת ר"ה) כבר דרשו את תיבותיו של חודש אלול, על סמך פסוק משיר השירים – השיר שכל כולו תשוקה בין הדוד – הקב"ה, לרעיה, היא כנסת ישראל: "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" (שיר השירים ו, ג). אפשר לומר כי עניינה המיוחד של התשובה בחודש אלול נתון ברמז זה. עלינו לשוב אל התשוקה, אל הצימאון לא־ל חי.
בחודש זה עיקר התשובה צריכה להיות על כך שאנו מעזים לחיות חיים משמימים, נעדרי תשוקה ורצון, חיים שאין אור אלוקי זורם בתוכם. קמים בבוקר, מארגנים את הילדים, הולכים לעבודה, חוטפים כמה צעקות מהבוס, חוזרים הביתה, הולכים לישון וחוזר חלילה. כך יום אחר יום, האדם הולך ונשחק, הולך ונעשה אפור. ואין מדובר במי שלא מקיים מצוות או בעל עבירות חלילה. גם מי שלא מחמיץ אף תפילה במניין, ומקפיד ללמוד דף יומי ואפילו עם תוספות, גם אם הוא מהדר במצוות וחרד על כל חומרה והידור של בד"ץ העדה החרדית, גם צדיק שכזה יכול להיות מי שהעיקר בחייו חסר מן הספר.
חז"ל קבעו לנו בין בספרות הגלויה ובין בספרות הפנימית כי הקב"ה דורש את הלב: הקדוש ברוך הוא ליבא בעי (סנהדרין קו ב); רחמנא ליבא בעי (זוהר חלק ג רפא ע"ב). דרישה זו נעשתה צוואתו של דוד המלך לבנו: "ואתה שלמה בני דע את אלוקי אביך ועובדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה'"(דברי הימים א' כח, ט).
אחת שאלתי מאת ה'
בקשה אחת הייתה לדוד המלך מאת הקב"ה. דוד המלך, מלכא משיחא, רגל רביעית במרכבה, ביקש רק דבר אחד: "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש: שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" (תהילים כז, ד). לא לשווא נהגו ישראל לומר מזמור זה החל מחודש אלול במשך כל הימים הנוראים. ישראל חשים היטב מהו העיקר: לחזות בנועם ה', לבקר בהיכלו. בימי הרחמים והסליחות אנו צריכים לשוב אל עיקרה של התשובה, אל התשוקה והצימאון לנועם ה'.
הסליחות ההמוניות שבכותל, שמושכות אליהן צעירים ומבוגרים, דתיים, חילונים ומסורתיים, כל עמך בית ישראל, הם מחזה מרנין שמעיד יותר מכול כי ליבם של ישראל ער ודורש ומבקש את ה'. המנגינות המעוררות שבסליחות שנשמעות מכל עבר, תקיעת השופר המלאה נוגה והתעוררות, ראוי להם שייכנסו אל ליבנו ויעוררו אותו. לא נוכל להרשות לעצמנו להחמיץ את ההזדמנות להרטיב את החיים היבשים בזרם של תשוקה למקור החיים, לאהבת ה' ויראתו. חכמינו כבר הכינו לנו את כל הכלים לכך, לנו נשאר רק להיות מודעים ולפתוח את הלב.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
