ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
תלמידו - רבי חיים מוולוזין, הקים את הישיבה המרכזית באירופה שאין לתאר את השפעתה על עולם התורה בעת החדשה.
תלמידיו - רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, עמדו בראש קבוצות העולים שהגיעו לארץ ישראל בשנת ה'תקס"ח 1808. רבי מנחם מנדל, שהיה תלמיד חבר למו"ר הגר"א, זכה ללמוד בחברותא עמו, והשתתף גם בכתיבת ביאור הגר"א לספר משלי. יחד עם בני הגר"א השתתף גם בכתיבת ביאור הגר"א על השו"ע (רשימה חלקית).
הגאון מוילנא הניח את היסוד לתפיסה שיש לבנות את ארץ ישראל מכל הבחינות, ולא להצטרף אוטומטית למקבלי "החלוקה", שפרנסה את תושבי הארץ עד אז, מכספי התרומות של יהודי העולם.
בשנת ה'תקפ"ח 1816 עלו רבי מנחם מנדל ותלמידיו לירושלים. שנה לאחר מכן הוא נפטר ונקבר ליד רבי חיים בו עטר ה"אור החיים" הקדוש. על מצבתו נחקק: "זה מקום קבורת אור הגנוז המאור הגדול, אור עולם המאיר לארץ ולדרים עליה באור תורתו וחסידותו, המקובל הגאון המפורסם בדורו מו"ה מנחם מנענדיל זללה"ה (ה)אשכנזי, אשר אזן וחקר ותקן יסודות באה"ק לתורה ולעבודה".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף תלמידו וכנראה גם בן משפחתו, בנה בשנת ה'תקצ"ז (1836) את בית הכנסת "מנחם ציון" בקצה הצפוני של מגרש החורבה, בית הכנסת עומד על תילו עד ימינו. זה היה השלב הראשון של קימום חורבות בית הכנסת של רבי יהודה החסיד "החורבה" שנהרס בשנת ה'ת"פ 1720 (שנת לידתו של הגר"א). כדי לבנות את החורבה מחדש היה צריך לעבור הליך קשה. בהשתדלות עצומה, שזכתה לסייעתא דשמיא, בשנת ה'תקצ"ז (1837) נתקבל הפירמאן הראשון (רישיון הבניה המלכותי (העותומני). רבי אברהם שלמה זלמן צורף היה מעורב מאוד גם בהליך זה. בניית החורבה הייתה לצנינים בעיניהם של תושבי ירושלים המוסלמים. לצערנו, הרב, בשנת ה'תרי"א (1851), בני עוולה אלה רצחוהו נפש בניסיונם לקטוע באיבם את ניצני ניסיונו של עם ישראל לשוב למולדתו. מדינת ישראל קבעה את שמו בראש רשימת נפגעי פעולות האיבה, שהונצחו בהר הרצל, כמי שסימל את תחילת הפעולה הציונית, שהביאה בסופה את הקמת מדינת ישראל ואת תחיית העם בדורות האחרונים.
הגאון מוילנא לימד את תלמידיו ובראשם את רבי מנחם מנדל משקלוב, כי יש חשיבות גדולה מאוד לשנת ה'ת"ר (1840). הוא הסמיך את דבריו לפסוק שנקרא בשבת חול המועד פסח "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב, יב). לכן, הייתה משמעות גדולה להתחלת בנין חצר החורבה כבר בשנת ה'תקצ"ז (1837).
במבט לאחור, דברי הגאון קיבלו משמעות אדירה ומעוררת צמרמורת. הדרכתו של הגר"א, שנפתח חלון הזדמנויות לבנות את ארץ ישראל, כמקום שיבטיח את חייהם של היהודים כעם. חלון זה, שנפתח בשנת ה'ת"ר (1840) כלל גם את האזהרה כי החלון ייסגר לרוב בניו של העם היהודי, ר"ל, באלול ה'תרצ"ט (ספט' 1939). כך היה.
בנימין זאב הרצל, שלא נמנה על תלמידי הגר"א, הבין זאת כאשר פרסם את ספרו "מדינת היהודים", וסיכם בשנת תרנ"ז (1897): "בבאזל הקמתי את מדינת היהודים". בנאומו הוא כלל את שתי ההצהרות החשובות: "רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי"; "הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים".
לציבוריות היהודית שומרת המצוות, היה קשה מאוד לקשור בין החסיד הקדוש וגאון התורה - הגר"א, לבעל הזקן גלוי הראש, שבעברו היה על סף התבוללות. אומנם, היו גם גדולי ישראל שהבינו זאת ובראשם רבני המזרחי.
חיזוק חשוב ביותר לקשר בין תורת הגר"א, לחזונו של הרצל היה כאשר חוזה האורות מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שגדל בישיבת וולוזין ראה בהרצל חלק מהתופעה המכונה "משיח בן יוסף". נרחיב בנושא בשבוע הבא.
תמיכה זו מאפשרת לנו כיום לראות את חג האביב – חג הפסח – הזמן בו "קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ", ברצף אחד עם יום השואה, יום העצמאות ויום ירושלים.
בדברינו בשבוע הבא נתייחס גם לשאלה: האם בימים אלה הורחבה היריעה והכל מתחיל בפורים?
נודה לקב"ה על הניסים ועל הנפלאות ונתפלל שנזכה להתקדם עוד צעד בדרך
הארוכה לקראת גאולה שלמה.
כולנו מחבקים ומוקירים את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון עם מפקדיהם.
נקרא שוב לכולם לזכות בהשתתפות במלחמת המצווה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
