ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
כראוי לתקופה שמוגדרת "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" (דברים לא, יח. חולין קלט, ע"ב), נסביר, ברמזים נוספים, כיצד והיכן מסתתר דוד המלך במגילת אסתר - בתחפושת.
המספר שבע שולט שלטון ללא מצרים במגילת אסתר. החל ממספר המדינות שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה (א, א ועוד פעמיים). שבעת ימי המשתה בשושן: לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ (א, ה). בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי... שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (א, י). החֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים ... שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (א, יג-יד), שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ (ב, ט). השנה בה הגיעה אסתר אל אחשרוש וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ ... בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ (ב, טז). וכלה בסיכום מספר המשתאות במגילה - שבעה.
היין גם הוא תופס מקום נכבד מאוד במגילה, וכידוע, הגימטרייה של יין = שבעים.
שני מספרים אלה קשורים בטבורם לדוד המלך. נוכיח זאת בקיצור בכמה וכמה דרכים: דוד מוגדר הַשְּׁבִעִי (דבה"י א' ב, טו). היו לו שבע נשים ושם אשתו העיקרית בת שבע. דוד מלך בחברון שבע שנים, והוא חי שבעים שנה (שמו"ב ה, ד-ה). על פי המדרש הוא נולד ומת בשבת שהייתה גם שבועות, כלומר אחרי שבע פעמים שבע - ימי הספירה.
חז"ל בשם רבי חייא הגדול, תלמידו וחברו של רבי יהודה הנשיא, לימדונו:
"אמר רבי חייא כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות (כאמור לעיל), וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד" (עירובין סה ע"א).
לכאורה, אין לכך כל קשר למגילה או לפורים וגם לא לדוד המלך. בדיקה נוספת תביא אותנו לדיון נוסף שמחכים אותנו בגמרא בנושא:
"יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי (בניו של רבי חייא השתתפו בסעודת פורים בביתו של רבי), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (בניו של רבי חייא שתקו ולא הוציאו מילה מפיהם, כנראה שזו הייתה דרכם להביע את מורת רוחם). אמר להו (רבי לאנשיו): אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא (תשקו את הצעירים יין, כדי שיפתחו את פיהם וידברו). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יין ונתבסמו שהרי חייב אדם לבסומי בפוריא), פתחו (בני רבי חייא, יהודה וחזקיה, את פיהם) ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר... אמר להם (רבי לבניו של רבי חייא): בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם פוגעים בי ו"דוקרים אותי בעיניי", שהרי אתם טוענים שיש נבואה שההנהגה מבית דוד תכלה גם בארץ ישראל וגם בבבל). אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין – יצא סוד". (סנהדרין לח ע"א).
לכאורה, אין לכך כל קשר למגילה או לפורים וגם לא לדוד המלך. בדיקה נוספת תביא אותנו לדיון נוסף שמחכים אותנו בגמרא בנושא:
"יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי (בניו של רבי חייא השתתפו בסעודת פורים בביתו של רבי), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (בניו של רבי חייא שתקו ולא הוציאו מילה מפיהם, כנראה שזו הייתה דרכם להביע את מורת רוחם). אמר להו (רבי לאנשיו): אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא (תשקו את הצעירים יין, כדי שיפתחו את פיהם וידברו). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יין ונתבסמו שהרי חייב אדם לבסומי בפוריא), פתחו (בני רבי חייא, יהודה וחזקיה, את פיהם) ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר... אמר להם (רבי לבניו של רבי חייא): בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם פוגעים בי ו"דוקרים אותי בעיניי", שהרי אתם טוענים שיש נבואה שההנהגה מבית דוד תכלה גם בארץ ישראל וגם בבבל). אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין – יצא סוד". (סנהדרין לח ע"א).
קשה מאוד להבין מה פשר הסברו של רבי חייא, שהיה אמור להפיס את דעתו של רבי. נציע כי בניו של רבי חייא, שהיו צאצאים של שמעא - אחי דוד, הודו בדבריהם כשהיו מבוסמים, שמשיח הוא בן דוד ולא בן ישי.
רבי יהודה הנשיא היה צאצא של שפטיה בן אביטל אשת דוד, רבי חייא היה צאצא של שמעא אחי דוד וממילא היה צאצא רק של ישי (כתובות סב ע"ב).
כך הוכרעה המחלוקת בין דוד ואחיו בשאלה מי היה אמור להימשח על ידי שמואל (הסבר מפורט יופיע, בע"ה, בספרי 'צפנת שמואל, מלכות דוד' הנמצא בדפוס).
מכיוון שהשבת היא גם שבת החודש, נציין כי רק דוד המלך מופיע (פעמים) בברכת החודש! (עיינו גם ראש השנה כה ע"א וד"ל).
הבה נתפלל כי עצמאותה ובטחונה של מדינה ישראל יתחזקו בימים אלה,
וסופם של כל אויבנו יהיה כסופם של המן, בניו וכל תומכיהם צוררי היהודים.
ברכת חזק ואמץ לממשלת ישראל, לכל כוחות הביטחון,
ולשותפינו מארה"ב ובראשם נשיאם.
רפואה שלמה לפצועים, ונחמה משמים למשפחות הנופלים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
