ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. יחזקאל א' - מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש. רש"י - כעין תרשיש - כמו אבן טובה ששמה תרשיש קרישטא"ל בלע"ז. מצודת דוד - כי אבן תרשיש הוא בעל גוון יפה כעין התכלת וגם הוא זך בהיר עד שיראה בו מעבר אל עבר ולכן אמר מראה האופנים היה כגוון התרשיש וגם מעשיהם היה כמו מעשה התרשיש כי היו זכים ובהירים לראות דרך בהם כמו שרואים דרך אבן תרשיש. מלבי"ם - תרשיש שהיא אבן טובה שמראיה כמראה תכלת, כי האויר הדק שבו סובבים הכוכבים יתראה לעין כמראה תכלת.. ואמר וגויתו כתרשיש שהמלאך כשיתגלה להתראות לעין הנביא יתראה בלבוש מאויר הדק הנקרא תרשיש ע"ש מראהו, ואמרו תכלת דומה לים ר"ל לים תרשיש, וים דומה לרקיע וכו'.
ג. שיר השירים ה' - ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש. אבן עזרא - בתרשיש - אבן יקרה כמו תרשיש שהם וישפה ויש אומרים שהיא כעין השמים. אלשיך - התרשיש הוא אבן מסוגל לעכל, כדברי הרב רבינו בחיי. והענין כאשר ידיו גלילי זהב פועלות דין, לא להנקם מעוברי רצונו כדרך המלך בשר ודם, רק ממולאים עיכול, שהוא לעכל ולהתיך ולהתם חלאת העון. באופן שעל ידי הדבור הקשה והרוגז, הוא עובר על פשע מלפעול הרוגז, אך אחרי כן מתיך טומאת העון לאטו. כאשר קרה בעון העגל. שיר השירים רבה ה' ב' - ממולאים בתרשיש, זה התלמוד שהוא כים הגדול.
ד. יונה א' - ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה'. רש"י - ים ששמו תרשיש והוא בחוצה לארץ אמר אברח לי הים שאין השכינה שורה בח"ל. אבן עזרא - אמר הגאון כי תרשישה תרסוס ורבי מבשר אומר שהוא עיר תונ"ס באפריקי. גר"א - תרשישה, אחר תאוות עה"ז לעשרו. וכמ"ש (יחזקאל כ"ז) תרשיש סחורתך מרוב כל הון.. ששם כל הכסף והזהב.
ה. יחזקאל כז' - תרשיש סחרתך מרב כל הון. מלבי"ם - אמר שתרשיש היה הסוחר הגדול שלך מרוב כל הון, וסחורה שהביאו כסף ברזל בדיל ועופרת שהיו נמצאים לרוב בתרשיש היא שפאניה הקדומה. מלכים א' י' – כי אני תרשיש למלך בים. יונתן – ארי ספינתא אפריקא. ישעיהו ב' - כי יום לד' צ-באות על כל גאה ורם.. ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה.. ושח גבהות האדם.. ונשגב ד' לבדו ביום ההוא.
ו. משלי יג' - יש מתעשר ואין כל, מתרושש והון רב. רש"י - ויש מתרושש ע"י שפיזר ונתן לאביונים והון רב מוכן לו.
ז. מצות הראי"ה או"ח א' – יתגבר כארי. שהארי, הגבורה שלו קנויה בטבעו, ה"נ צריך שיקנה האדם מדת הגבורה.. וראיתי במשבצות שכתב דלשון יתגבר הוא על משקל מתעשר מתרושש, דהיינו שבאמת אינו עשיר ואינו רש, וה"נ, אע"פ שאין האדם גיבור כנגד היצה"ר, שהוא תקיף, מ"מ יעשה עצמו כאילו הוא גיבור. ולע"ד לא מצינו משקל זה כ"א במ"ם, אבל כשבא ביו"ד דאיתן הוא בא על הנחת הפעולה לפי האמת, ואב לכולם 'על אויביו יתגבר' שנאמר על הקב"ה.. ונראה לי דזהו החילוק בין מדת הגבורה למדת העזות, דעזות, אע"פ שצריך להשתמש [בה] לעבודת השי"ת, מ"מ המדה בעצמה היא פחותה, ואין לקנות אותה בתורת קנין בנפש, אבל הגבורה יפה היא בעצם ומעטרת את הנפש.
ח. מגילה יב: - והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש אמר רבי לוי כל פסוק זה על שום קרבנות נאמר.. תרשיש. כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה דכתיב בהו תרשיש ושהם וישפה.
ט. תיקוני זוהר יג' כז: - ועלייהו אתמר ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש, בתרין דרועין דברתא ובהון שית פרקין. האמונה והבטחון לרמב"ן י' - פי' תרשיש תרי שש, כלומר ב' פעמים ששה הם י"ב גבולי אלכסונים. ומכאן נלמוד ענין י"ב אבנים שבאפוד שהיו שש שש על שמות י"ב שבטים, ונקראו בכאן כולם תרשיש.
י. בראשית מט' כ' - מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. רש"י - מאכל הבא מחלקו של אשר יהא שמן, שיהיו זיתים מרובים בחלקו. דברים לג' - ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו. שמות כח' - ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני ד' על שתי כתפיו לזכרן. מלבי"ם - שזה יורה על אחדות ישראל, שהגם שהם חלוקים.. בכ"ז הם מתאחדים. במדבר רבה ב' –בנימין ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לי"ב הצבעים. רמב"ם כלי המקדש ט' ז' – ועל ישפה בנימין.. וכותב למטה מבנימין שבטי י-ה.
יא. ראש השנה טז: - ואמר רבי יצחק כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה שנאמר מרשית השנה מרשית כתיב ועד אחרית סופה שיש לה אחרית. רש"י - שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפילה, כענין שנאמר, תחנונים ידבר רש (משלי יח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
