ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
ממספר מקומות בחז״ל ובפוסקים עולה בבירור כי יש איסור לחסום את מעבר הרבים.
בגמרא נאמר (בבא קמא כח, א): "הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן- בעל החצר משבר ויוצא, משבר ונכנס". כלומר, אם אדם חסם בחביות את הדרך, מותר לבעל החצר לעבור כדרכו אף אם תוך כדי כך הוא שובר את החביות. התוספות הוסיפו שחכמים לא הטריחוהו לסדר את החביות זו על גבי זו. מכך למדנו שאסור לאדם לחסום את המעבר. ביאר החזון איש שזאת מפני שבעל החבית עשה שלא ברשות.
כן חז״ל אמרו (בבא בתרא יב, א) "מיצר (פירוש. דרך או שביל) שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו", ולכן מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו, נטלה ונתן להם [דרך אחרת] מן הצד, מה שנתן נתן, ושלו לא הגיעו.
עוד מצאנו איסור לבנות סוכה במעבר הרבים, כפי שפסק הרמ״א (סימן תרלז ס״ג). והמשנה ברורה (סק״י) הביא בשם המג״א שמה שמה שנהגו בזמננו לבנות סוכה ברשות הרבים הוא משום שכל ישראל מוחלין על כך, אך אם עוברים שם גויים אין לבנות.
חריגה מן הנורמה לשם מטרה חשובה.
לעיתים ישנם מצבים שבהם נדרשים צעדים חריגים כדי להשיג מטרה חשובה. כך למשל התיר הגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ד סימן מח) למורים לשבות מללמד לצורך העלת שכרם, אם כי הדגיש שאסור להשבית תלמוד תורה. וכן כתב הגר״מ פינשטיין: "אלו היוניאנס שבמדינתנו יש להם מקור מדינא, דהם בעלי אומנות אחת והם הרוב. ולכן מה שמחליטים שלא לעבוד עד שיוסיף להם וכדומה, היא תקנה שיכולים לכוף את המיעוט שלא הסכימו"
כמו כן כתב הסטייפלר (קריינא דאיגרתא ח״א סימן קעח) שמותר לעכב את קריאת התורה בשבת לצורך הצלת ענייני הרבים, כגון תיקון מערכת הכשרות בעיר. מתוך מקורות אלו ניתן היה להסיק שגם חסימת כבישים לצורך מטרות ראויות תהיה מותרת.
אולם יש להדגיש שהיתר כזה קיים רק כאשר מדובר בצורך נעלה וברור של הציבור, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, אלא יש צורך בהכרעת מנהיגי הדור או לכל הפחות בית דין מוסמך. שאם לא כן, כל אחד יעשה דין לעצמו, ולא יישאר סדר בחיי הציבור, ולא שבית חיי לכל בריה. וכך כתבו הגר״מ פינשטיין והגרש״ז אורבעך לגבי שביתות בעלי מקצוע לצורך העלת שכרם, שאין להתיר אלא על פי הוראת חכם מובהק, משום עת לעשות לה’ הפרו תורתך.
יתירה מזו, חסימת כבישים עלולה לסכן את הציבור, כגון אנשים הזקוקים להגיע לבית חולים, אמבולנסים העוסקים בהצלת חיים, ועיכובים אחרים המשבשים את מהלך החיים התקין של הציבור.
וכבר פסק הגר״י זילברשטיין (שיעורי תורה לרופאים ח״א עמוד 79) שאסור לרופאים לשבות, משום שעוסקים בדבר האבד- רפואת חולים, ופועל אינו רשאי לחזור בו בדבר האבד. בנוסף, הם עוסקים במלאכה שרבים צריכים לה, ובתוספתא (ב״מ פי״א, כז) נאמר שאסור לבטל דבר הנצרך לרבים.
ומכאן קל וחומר: אם אסור לרופאים לשבות, כל שכן שאסור למנוע מהם להגיע למקום עבודתם, או למנוע מחולים להגיע אל הרופא. חסימת כבישים הפוגעת בצרכים חיוניים של הציבור עומדת בניגוד גמור לעקרונות אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
