ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
אותו קרוב משפחה היה עני מרוד, וביקש ממנו רבי חייקיל, שיביא קצת כיבוד לרבינו. לאותו קרוב לא היה כלום, אך הלך ומשכן את פמוטות השבת של אשתו, וקנה מעט כיבוד בכסף שקיבל בהלוואה תמורתם.
ביקש רבי חייקיל מרבנו, שישפיע לאותו עני איזה שפע. ענה ואמר רבנו :"אני אין לי שפע בשבילו, רק אם תרצה אתה תתן לו שפע". לקח רבי חייקיל כלי עם מים, ושפך את המים באמצע הבית וכו', ובירך שיהיה שפע. ורבנו ז"ל אמר אליו: "חייקיל, לי לא תתן שפע".
וכשנסעו משם, באו גויים רבים והחלו לסחור עם אותו קרוב משפחה, והתחיל להיות בעל שפע, והיה הולך לעיר, וקונה ומוכר, והיה טרוד מאוד במסחרו.
פעם אחת, כשהיה יריד בברסלב, רץ אותו סוחר במהירות לשוק לקנות ולמכור, וחלונות ביתו של רבינו היו פונים לשוק. ראה אותו רבינו, וקרא לו שיכנס אליו.
כשנכנס, שאל אותו רבנו: "ההסתכלת היום אל השמיים?" וענה: לא!
לקח אותו רבנו לחלון, ואמר לו: תסתכל דרך החלון, ותאמר לי – מה אתה רואה?
ענה הסוחר: "אני רואה עגלות וסוסים, ואנשים רצים הנה והנה".
אמר לו רבנו: "בעוד חמישים שנה, יהיה יריד אחר לגמרי. כל מה שאתה רואה, לא יהיה עוד. רק סוסים אחרים ועגלות וסחורות ואנשים אחרים, וגם אני לא יהיה וגם אתה לא תהיה. אני שואל אותך, מה אתה כל כך בהול ומוטרד, שאין לך אפילו זמן להסתכל על השמיים?"
קרא רבנו לרבי חייקיל ואמר לו: "תראה חייקיל מה שעשית עם השפע שלך עד שאפילו אין לו זמן להסתכל על השמיים". (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, אות ה – השני).
סיפור זה הוא משל עמוק לחיינו, ומחובר גם לפרשיות השבוע שלנו.
ההסתכלות לשמיים מבטאת את הקשר עם ה'. הקשר עם ה' צריך להיות מרכז ותכלית חיינו, אך פעמים רבות אנו שקועים בטרדות החיים והפרנסה, ואנו שוכחים להסתכל לשמיים. זוהי טעות, שהרי בטרדות החיים, אנו עסוקים בעניינים ברי חלוף, שלא יהיו "בעוד חמישים שנה", ואילו בקשר עם ה' – בתורה ובמצוות, אנו מתחברים אל הנצח.
בסיפור, רבי נחמן נוסע בדרך הראשית, כלומר בעניינים שהם מרכז החיים, בקשר עם ה', אך כשהוא מתנמנם ומסיח דעתו, אז יש מי שמנסה לקחת זאת לחלק הצדדי של החיים, שזה טרדות הפרנסה וצרכי החיים הזמניים, ולהתמקד בשפע הפרנסה.
רבי חייקיל שופך את המים באמצע הבית, כי מים שהם חיים לעולם מבטאים את ברכת הפרנסה, ובכך הוא הופך את שפע הפרנסה למרכז החיים. אך רבי נחמן ממאן במקרה זה לקבל שפע, כדי שטרדות הפרנסה לא יחליפו אצלו את מעלת ההסתכלות לשמיים.
רעיון זה מופיע גם בפרשיות יציאת מצריים. בתחילה, כשבא משה לבשר לעם ישראל על יציאתם מעבדות מצריים לחירות ולעבודת ה', "ויאמן העם... ויקדו וישתחוו". פרעה, שקולט את המצב ברשעותו, חותר מיד להשכיח מהעם את חלומות החירות ועבודת ה', וכדי שלא יחלמו "נלכה נזבחה לאלוקינו", הוא מטביע אותם בים העבודה וטרדות החיים, "תכבד העבודה על האנשים... ואל ישעו בדברי שקר".
בהתחלה זה עובד לו, וכשמשה מנסה שוב לחזק את רוח העם, ולבשר להם שגאולתם קרובה, "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
אך הפעם עומד מולו ריבונו של עולם, שמייבש אותו מהשורש. הכיצד?
באמת, האנשים לא הסתפקו בטרדות הפרנסה, אלא המציאו שיטה עוד יותר מתוחכמת כדי לא להסתכל על השמיים. גם כשהאדם מתנתק מטרדותיו, ומחפש אופק רוחני, יצרו את העבודה זרה, שבה האדם נותר מצומצם בכוח רוחני חלקי, המכוון לספק את צורכי החיים, כמו הנילוס – הנהר שמביא את הפרנסה וכדומה.
לכן, ה' מקדים למכות מצריים את הפגיעה באלוהי מצריים, כדי שכולם יבינו שהכל בידי ה', ויש להביט לשמיים. זה מתחיל בתנין, חיית הטרף האימתנית, השליטה במימי היאור, שפרעה שהפך עצמו לאלוהים דימה את עצמו אליה, "פרעה... התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו". אהרון תופס בזנבו, והופך אותו למטה – עץ יבש.
זה ממשיך ביאור שהופך לדם, "כשהקב"ה נפרע מהאומות, נפרע מאלהותם תחילה, שהיו עובדים לנילוס המחייה אותם, והפכם לדם" (רש"י ד, ט). ובסוף, בליל יציאת מצרים, יחד עם הבכורות גם "ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים" (יב, יב), ה' הכה את אלוהי מצריים, שחרר את העולם מהצמצום, והתגלה שיש להביט אל השמיים, האין סוף והנצח, להתגעגע אל הגילוי האלוקי.
ובחזרה לסיפור. העני משכן את פמוטות השבת כדי לתת אוכל לאורחים. כביכול, משכן את אור השבת בשביל אוכל. לעומת זאת, כפי שאומרים בקידוש, השבת היא גם זכר ליציאת מצריים.
מדוע?
השבת היא הזמן להתנתק ממירוץ החיים, ולהסתכל אל השמיים...
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
