ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
אולם יש להתבונן בבקשה זו, הלא יוסף הוא בנו, וידוע כמה בנים מבקשים לעשות למען הוריהם לאחר פטירתם. והרי עינינו הרואות איך אחר הפטירה אפילו חילונים מתחילים לקיים מצוות, ללכת לבית הכנסת, להתפלל ולומר קדיש עבור ההורים, ולעשות דברים לעילוי נשמתם. ואם כן, מדוע היה צורך בהפצרה מיוחד זו, ובבקשה בלשון של ’חסד ואמת’?
ועוד שהרי מצות כיבוד אב מחויבת אף אחר מות ההורים, כמו שאמרו (קידושין לא, ב): "מכבדו בחייו ובמותו".
ונראה לבאר על פי מה ששמעתי, שאכן יוסף היה מוכן לעשות הכל למען אביו, אלא שיש דברים שבדרך הטבע אינם אפשריים. הוצאת מת ממצרים לארץ אחרת הייתה בלתי אפשרית, שכן מצרים היתה סגורה ומסוגרת, מלאה כשפים המונעים יציאה ממנה, וכפי שציין רש״י (שמות יח, ט) שמעולם לא יכל עבד לברוח ממצרים, שהיתה מסוגרת לחלוטין.
לכן אמר לו יעקב שאמנם בדרך הטבע אין בידך להוציאני ממצרים לאחר מיתתי, אולם יש כוח היכול לפרוץ את גדרי הטבע ולשנותם- והוא כוחם של חסד ואמת. חסדהוא גמילות חסדים עם הבריות, ואמת היא תורה. בכוח החסד ובכוח התורה ניתן לשנות את הטבע עצמו.
כעין זה מצאנו בדברי הגמרא (ראש השנה יח, א) שאף שאביי ורבה היו צריכים למות בצעירותם כבני שמונה עשרה בלבד על פי גזירת שמים, מכל מקום האריכו ימים בזכות עסקם בתורה ובגמילות חסדים: "אמר רב יונתן מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע? שנאמר (שמואל א ג, יד): "לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה"- אמר רבא: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה. אביי אמר: בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין. אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין. תנו רבנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתיה מתין בני י"ח שנה, באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם דכתיב ביה (שמואל א ב, לג): "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", לכו ועסקו בתורה וחיו, הלכו ועסקו בתורה וחיו.
ולטעם זה ביקש יעקב דוקא מיוסף שיעשה עמו חסד ואמת- מי שהיה בידו יכולת לעשות (רש״י מז, כט), מכיון שליוסף היה את זכות החסד, שהרי הוא זה שכלכל את אחיו ואת כל ארץ מצרים בשנות הרעב, כמו שכתוב (מו, יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו".
ולא זו בלבד, אלא שיוסף לא חדל מלעשות חסד אף עם אחיו אף שגמלוהו רעה. וכך הובא בזוהר הקדוש (ח״א רא) שבזכות שיוסף הצדיק השיב טובה תחת רעה, ריחם עליו הקב״ה בעולם הזה ובעולם הבא, ונתן בידו כוח לשנות את הטבע: "אל תאמר אשלמה רע" (משלי כ) כדכתיב: "ומשלמי רעה תחת טובה" (תהלים לח), למאן דשלים ליד טובה, דלא ישלים ליה רע, בגין דכתיב (משלי יז) "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו". אפלו למאן דאשלימו ליה בישין, לא אית ליה לאשלמא בישא חלף ההוא בישא דאשלימו ליה, אלא קוה לה' ויושיע לך וכו'. וההוא קרא אוקמוה ביוסף זכאה, דלא בעא לאשלמא בישא לאחוי בשעתא דנפלו בידוי. קוה לה' ויושע לך בגין דהוא הוא דחיל לקדשא בריך הוא, דכתיב: "זאת עשו וחיו", ואיהו תדיר הוא מחכה לקדשא בריך הוא: תא חזי, יוסף לא די ליה דאיהו לא שלים בישא לאחוי, אלא דעבד עמהון טיבו, וקשוט, וכך ארחיהון דזכאי תדיר, בגין דא קדשא בריך הוא חייס עלייהו תדיר בעלמא דין ובעלמא דאתי
תרגום: אל תחזיר רע למי שהטיב עמך, דכתיב: "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו". ואפלו למי שעשה לך רע, אין לשלם לו רעה תחת רעה שעשה לך, אלא קוה אל ה' ויושיעה לך. ואת הפסוק הזה העמידו על יוסף הצדיק שלא שילם רעה לאחיו בשעה שנפלו לידו, אלא קוה לה' ויושיעך... ובעבור זה היה הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם תמיד בעולם הזה ובעולם הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
