ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
מכאן שאין לפטור בחורים שלומדים בישיבה משירות בצבא בטענה שהם כלוויים, שאם הם כלוויים עליהם להתנדב כחלוצים בראש הצבא מבחינה רוחנית וצבאית כאחד, וכחשמונאים שהובילו את המלחמה ביוונים.
שאלה חמורה
היו שטענו כי אומנם כן, הלוויים ולומדי התורה היו חייבים להתגייס לצבא ישראל, אולם זה היה בעבר, כאשר הצבא נהג בקדושה, וכל מעשיו על פי התורה והדרכת הסנהדרין. ואולם כיום הצבא מונהג על ידי ממשלה חילונית ומפקדים חילונים, ולכן אין בצבא קדושה, וממילא אין מקום ללומדי תורה להשתתף בפעילות צבא שכזה.
קדושת מצוות הגיוס לצבא
התשובה לכך היא שקדושתו של צבא ההגנה לישראל נובעת מכך שעל ידו אנו מקיימים שתי מצוות גדולות מהתורה: הצלת ישראל מיד אויביהם ויישוב הארץ. ממילא כל העוסק בקיום שתי המצוות הגדולות הללו מתקדש.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
785 - הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
786 - תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס
787 - לבוש של מלכות: הציצית כביטוי לייעוד הישראלי
טען עוד
על מצוות יישוב הארץ אמרו חכמים (ספרי ראה פרשה נג) שהיא שקולה כנגד כל המצוות, ועיקר המצווה שהארץ תהיה בריבונות ישראל, שנאמר: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה..." (במדבר לג, נג-נד). 'והורשתם' פירושו 'ריבונות'. ומצווה זו שרירה וקיימת בכל הדורות, כפי שביאר הרמב"ן (הוספת למצוות עשה ד; דבר יהושע ח"ב או"ח מח; פניני הלכה העם והארץ ד, 2). וקל וחומר כאשר גויים רוצים לעקור אותנו מארצנו, שמצווה להילחם בהם גם משום הצלת נפשות, שכן אפילו על הצלת קש ותבן יש לערוך עימהם מלחמה ואפילו בשבת (עירובין מה, א; רמב"ם הל' שבת ב, כג; שולחן ערוך אורח חיים שכט, ו).
המצווה גם כשהמנהיגים חוטאים
בכל מה שלמדנו לגבי מלחמת מצווה, לא מצינו שום פטור ממצוות המלחמה בעת שהמלך רשע ואינו שומע לסנהדרין ולנביאים. כידוע, לצערנו חלק ניכר ממלכי יהודה וישראל עבדו עבודה זרה, והנביאים הגדירו אותם רשעים, ואף על פי כן לא נמנעו הצדיקים והנביאים מלהשתתף עימם במלחמות להצלת העם והארץ.
ההיגיון בכך ברור, מגמת המצווה היא להגן על העם והארץ, ואין אפשרות לקיים אותה בלא ארגון ממלכתי. לכן כל עוד המנהיגים מנהלים את המלחמה לשם כך, גם אם בתחומים שונים הם מרשיעים, מצווה להתגייס למען הצלת העם והארץ. זאת כשם שבהצלת חולה מחללים שבת, גם כאשר הרופא עובר עבירות רבות, כל עוד הוא מסוגל להציל את החולה.
כיוצא בזה אמרו חכמים: "שקל הכתוב (שמואל א' יב), שלושה קלי עולם כשלושה חמורי עולם, לומר לך: ירובעל (גדעון) בדורו - כמשה בדורו, בדן (שמשון) בדורו - כאהרון בדורו, יפתח בדורו - כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור - הרי הוא כאביר שבאבירים. ואומר (דברים יז, ט): 'ובאת אל הכוהנים הלוויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם', וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו. ואומר (קהלת ז, י): 'אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה'" (ראש השנה כה, ב).
מובן מאליו שככל ששמרו ישראל יותר את התורה והמצוות, כך זכו יותר לעזרת השם, אולם המצווה הגדולה להגן על העם והארץ לא התבטלה כאשר המלכים ורבים מהעם חטאו בחטאים חמורים.
החטאים שבין אדם לחברו חמורים מעבודה זרה
יתרה מזו אמרו חכמים שבין המצוות השונות, המצוות שבין אדם לחברו חשובות יותר מעבודה זרה. וכפי שאמרו בירושלמי (פאה א, א): שאפילו היו ישראל עובדי עבודה זרה, אם היו מאוחדים, היו מנצחים במלחמתם נגד אויביהם, שנאמר (הושע ד, יז): "חבור עצבים אפרים – הנח לו", ולכן בימי אחאב, למרות היותו המלך שחטא והחטיא את ישראל בעבודה זרה יותר מכל המלכים, ואף הרג בנביאים, כיוון שהיו מאוחדים ולא היו בעלי לשון הרע, "היו יורדים למלחמה ונוצחים". לעומת זאת על ימי שאול ודוד אמרו: "כולם צדיקים היו" (במצוות שבין אדם למקום), אלא שהואיל ו"היה בהם דילטורים", "זה דואג ואחיתופל שהיו להוטים אחר לשון הרע" – "היו יוצאים במלחמה והיו נופלים".
מלכות בית חשמונאי
גם בימי מלכות בית חשמונאי היו מלכים רשעים, כדוגמת המלך ינאי שהרג רבים מחכמי ישראל (קידושין סו, א), והורדוס שהרג רבים מחכמי ישראל (בבא בתרא ג, ב). ואף על פי כן, כשעסקו חכמים במצוות המלחמה, והורו "שהכול יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (משנה סוטה ח, ז), לא מצינו שום סייג שקובע שאם המנהיגים רשעים, אין מצווה לצאת בהנהגתם למלחמה על הגנת העם והארץ.
להפך, עצם מלכות בית חשמונאי נחשבה הישג גדול לעם היהודי, שעליו אנחנו חוגגים את ימי החנוכה, וכפי שכתב הרמב"ם שבזכות ניצחונות החשמונאים בימי החנוכה "חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה" (הל' חנוכה ג, א). בכלל מאתיים השנים כלולות השנים המרובות של המלכים הרשעים. וכן פירש רבי שמחה מאיר מדווינסק, על פי דברי הרמב"ם: "והנה עיקר הנס היה לניצחון מלכות אנטיוכוס וישראל קיבלו מלוכה מאתיים שנה, ולזיכרון צריך להאיר נרות" (משך חכמה בראשית לז, כד). וכן כתב הרב יעקב קמינצקי שהיות עם ישראל ברשות עצמו נחשב כמלכות, ולכן אף שמלכי חשמונאים מלכו שלא כפי הדרכת התורה והסנהדרין ונביא, נחשבה הנהגתם מלכות ישראל שהורו חכמים לומר עליה הלל (אמת ליעקב פרשת ויחי).
וכן כתב בכלבו (מה), שהיתה מלכות זאת כ"גאולה שלמה" שאומרים עליה הלל כיציאת מצרים. כלומר מצד המצווה הלאומית, הניצחונות היו 'גאולה שלמה', ולכן אומרים עליהם הלל, אף שרבים ממלכי חשמונאי היו רשעים. זאת משום שברור לכול שגם מלכות ישראלית שמלכיה רשעים כינאי והורדוס, עדיפה על שלטון נוכרים בארץ, ועל כן הורו חכמים לומר עליה הלל לדורות עולם.
סיכום
לסיכום, גם כאשר יש בעיות קשות בהנהגת הממלכה או המדינה, וגם כאשר יש תלונות צודקות על מפקדים שונים ועל המדיניות הביטחונית, המצווה להתגייס לצבא כדי להגן על העם והארץ לא זזה ממקומה. הסיבה פשוטה, אחר כל הביקורות, בלא שיהיה לנו צבא היו אויבינו קמים עלינו לכלותנו, כפי שאירע לנו בכל ימי גלותנו.
סכנת חילון
שאלה: האם גם כאשר הגיוס לצבא עלול לגרום לחילון מצווה להתגייס?
תשובה: כשם שאם היו טוענים ששמירת שבת עלולה לגרום לאנשים לעזוב את היהדות (כפי שטוענים הרפורמים), לא היינו מקילים לחלל שבת, כך ואף יותר אין לבטל את מצוות הגיוס, הואיל ומדובר בפיקוח נפש. אלא צריך להכין את המתגייסים ככל האפשר להתמודדות עם השירות, ובד בבד יש לפעול ליצירת תנאים טובים לשמירת המצוות בצבא. אם נציגי הציבור החרדי היו תורמים לכך, המצב היה משתפר הרבה יותר.
המצווה לבקר כדי לתקן
בכלל המצווה לשרת בצבא כלולה גם המצווה לבקר את ראשי מערכת הביטחון ביקורת מועילה, הן על המדיניות הביטחונית והן על היחס לערכים יהודיים ולשמירת המצוות.
בתוך כך, חובה להזכיר כי למרות תקציבי העתק וכוח האדם האיכותי שעמדו לרשות מערכת הביטחון, היא כשלה בהבנת האויב שהפתיע בשמחת תורה תשפ"ד, ולא הצליחה להכריע את חמאס. במקום לערוך חשבון נפש עמוק, מפטירים כדאשתקד, ואף תובעים אישור של תוספות פנסיוניות שניתנו שלא כחוק למי ששירת בקבע עד גיל 45. גם בלא תוספות אלו, הפנסיה שלהם גבוהה פי חמישה מהפנסיה המקבילה בשירות המדינה, כאשר רק 20 אחוז מהם שירתו כלוחמים (שכן רוב הקצינים הלוחמים פורשים לפני גיל 45).
מעבר לכך שתוספות אלו נעשו שלא כחוק ולכן דינן להתבטל, הן מבטאות תפיסה קלוקלת של טיפוח המנגנון שכשל. נקווה שנציגי הציבור שלנו בכנסת כדוגמת חבר הכנסת עמית הלוי יצליחו למלא את תפקידם ויבטלו את התוספות המיותרות הללו, ויתבעו מראשי מערכת הביטחון להפנות את תקציבי העתק להגדלת משכורתם של הקצינים הקרביים ושאר הקצינים הזקוקים להם, כדי שימשיכו בשירותם הצבאי, וכמובן להשלמת הציוד החסר ביחידות הקרביות.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
