ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
בתרומת הדשן (שאלה קצו) נשאל בכומר תקיף שיש לו צלם או שתי וערב קבוע בבגדו או בכובע, אם רשאי יהודי לכבדו ולהשתחות בפניו. ובתחילת תשובתו אסר כיון שהשתחויה לעבודה זרה היא מן העבודות שחייב עליה כרת ומיתה. והביא מעשה מכומר אחד שהיה בבגדו צלב, שרצה שהיהודים יכבדוהו ולכן כפל את בגדו באופן שלא יהיה הצלב ניכר, כדי שיוכלו לכבדו.
אמנם לאחר מכן כתב שמצא תשובה מהרב יצחק מאופנהיים שהתיר את ההשתחויה בפני הכומר, מאחר שאין הם עושים את עצמם עבודה זרה. וכן הביא מהמרדכי דשתי וערב שהם נושאים רק לזיכרון אינם כעבודה זרה ולא מחמירים בהם.
וכן פסק הרמ״א (יו״ד קמא, א צונזר בדפוס וילנא, ונכתב במלואו בדפוס למברג): "צורה שמשתחוים לה דינה כדין צלם של עבודה זרה ואסורה בהנאה בלי ביטול, אבל צורת שתי וערב שתולין בצואר לזיכרון אינה נקראת צלם ומותרת".
ולדעת הש״ך (סק״ו) סתם צלם נידון כאילו השתחוו לו, אלא אם כן ידוע שלא השתחוו לו.
וגם הב״י בספר אבקת רוכל (סימן סח) כתב שסתם צורת שתי וערב נעבדת ואסורה.
והנה הגר״ע יוסף (הליכות עולם ח״ז מסעי אות ב’) העיר שפשטות דברי תרומת הדשן והרמ״א מורים שסתם שתי וערב אינו נעבד, וכך הביאו בשו״ת אבני נזר (חו״מ סימן קיט) ובשו״ת בתי כהונה (ב״ד סימן יג).
ובאבני נזר כתב שיש ההוכחה שאינם עובדים את הצלב, שהרבה פעמים הם עונדים אותם על צוואריהם בזמן שהם עירומים בבתי מרחץ, ואיתא בפרק הצלמים (מד, ב) שכשנכנס ערום ודאי לא הוי לע״ז.
וכבר בראשונים מפורש שסתם שתי וערב אינו נעבד, וכמו שכתב הריטב״א (ע״ז מב, ב). ובמאירי (ע״ז עמוד קנב) כתב שמותר במקומות שידוע שאין הצורה נעבדת ואין עשייתה אלא לנוי.
וכל שכן שתי וערב שנעשה באופן שאין הדרך לעבדו, וכדוגמת מה שהביא בשו״ת זרע אמת (חֿ״ב יו״ד סימן מה) שצלב העשוי כתכשיטים המשובצים ממרגליות ודאי נעשה לנוי בעלמא ולא על מנת לעבדו, וכן כמו מה שהתיר הגר״מ פינשטיין (אגרו״מ יו״ד סימן סט) מסחר בבולים שקבוע בהם תמונת שתי וערב מטעם שאין עובדים אותם, אלא שנעשים רק לנוי. וסיים את תשובתו: "וגם לא ברור לי שיהיה בכלל איסור להסתכל בשתי וערב שלהם, דיותר נוטה שליכא איסור כיון שאינו העבודה זרה עצמה, שעובדין לזה, רק איזה חק עכו״ם להחזיק סימן זה לעבוד הע״ז".
אמנם המתפלל יזהר שצורות אלו לא יהיו לפניו כמבואר בשולחן ערוך (או״ח סימן קיג ס״ח): "המתפלל ובא כנגדו עכו״ם ויש לו תמונת עבודת כוכבים בידו, והגיע למקום ששוחין בו, לא ישחה אף על פי שליבו לשמים". והטעם שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים (משנ״ב ס״ק טו).
והרבה פעמים יש תמונות עם דברים שונים ובניהם יש גם שתי וערב, וכגון תמונות בניינים שעליהם הצורה, וסבר הגר״ח קנייבסקי (הובא באשי ישראל פרק כג הערה פד) שראוי להיזהר בזה.
ולכן אם התמונה נמצאת בחדרו יכסנה בסדין או במגבת, אבל לא בדבר שקוף, כמו שכתב הכף החיים (סימן קיג ס״ק כז) שאינו מועיל שהרי הדבר נראה, וכן הביא באשי ישראל (שם).
ומכיון שאסור להתפלל כנגד דמות הצלב, יפנה לצד אחר ויתפלל, וכן כתב בכף החיים (סימן קיג ס״ק כו): "המתפלל בבית שיש בו פסילים וצלמים אסור לשחות לאותו צד. ואם עומדים במזרח יהפוך פניו לצד אחר בתפלתו ויכוון נגד ירושלים".
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
