היחס לספר "מקבים" ולספרים חיצוניים | מתוך העלון חמדת ימים | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
חמדת ימים
שו"ת "במראה הבזק"

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תשובה סב

(מתוך ח"א)

וינה, אוסטריה Vienna, Austria
ניסן, תש"ן

שו"ת "במראה הבזק" (608)

מתוך העלון חמדת ימים

572 - טלטול חנוכייה חדשה בשבת קודם שהדליקו בה

573 - היחס לספר "מקבים" ולספרים חיצוניים

574 - בעלות על ס"ת, לאחר שנמסר לבית הכנסת

טען עוד

היחס לספר "מקבים" ולספרים חיצוניים

שאלה
מה יחסנו לספרים החיצונים, ובעיקר לספר המקבים.

תשובה
המכנה המשותף לכל הספרים החיצונים הוא, שאינם בכלל כתבי הקודש. הם לא נכתבו בנבואה - כספרי הנביאים, ואף לא ברוח הקודש - כספרי הכתובים. ומכאן, גם היחס אליהם: ספרי חול גמורים שאין לייחס להם כל קדושה. להבדיל, מספרי תורה, נביאים וכתובים, שהם, ורק הם, בכלל כתבי הקודש1. לגבי כל הספרים החיצונים2, אין בידינו את המקור העברי ויתכן, שחלקם נכתב אף ביוונית. לא תמיד ידוע המחבר, ויתכן שיש מהם שנכתבו בידי שאינם בני ברית3.
אע"פ כן יש בחז"ל4 ובראשונים5, התיחסות חיובית - כאל דברי חכמה - בעיקר לספר בן סירא, המצוטט פעמים רבות בש"ס. כן משמש ספר מקבים א'6 כמקור היסטורי, למה שהתרחש בתקופת החשמונאים7. לעומת זאת, ספר מקבים ב', נכתב במקור ביוונית, ואף מחוץ לארץ ישראל, כנראה. ושם מחברו ידוע - יסון איש קוריני. ברור, שהיה בן התרבות ההלניסטית, וכתב בדרך ובסגנון הסופרים ההיסטוריונים היוונים8.
הספרים מקבים ג' וד' אמנם עוסקים בהיסטוריה של בית תלמי, אך אין להם קשר למרד החשמונאים.
אע"פ שספר מקבים א' משמש כמקור היסטורי לתקופת החשמונאים, נס פך השמן שחז"ל הדגישוהו בסוגית "מאי חנוכה", במסכת שבת9 איננו מוזכר בו. ולעומת זאת, נצחון החשמונאים ומלחמותיהם, אע"פ שנזכרים, אינם מודגשים בדברי חז"ל. את ההסבר לכך ניתן למצוא בדברי הרמב"ן10, המבטאים, את הביקורת על החשמונאים הכוהנים, שנטלו לעצמם גם כתר מלכות.
האיסור הנזכר במשנה — במסכת סנהדרין11, ריש פרק חלק בשם ר"ע — לקרוא בספרים החיצונים, נתפרש להלכה ע"י הרמב"ם12 והרמ"א13, כאיסור לקרוא בספרי עבודה זרה: "היאך עיקר עבודתה, ומה מעשיה ומשפטיה. ציוונו הקב"ה שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה". ואף שאיסור זה כולל, לדעת רב יוסף שם בגמרא, גם את ספר בן סירא, גם הוא פירש דבריו בהמשך הסוגיא "אמר רב יוסף, מילי מעלייתא דאית ביה, דרשינן להו"14.

_______________________________________________

1 עיין מדרש רבה במדבר, נשא, י"ד, ד', שיסוד העניין הוא האיסור, להוסיף על כ"ד הספרים המקודשים. וזאת, כנראה, כדי להדגיש את עניין חתימת הנבואה בימי חגי, זכריה ומלאכי, וסגירת התנ"ך בידי אנשי כנסת הגדולה, בימי עזרא הסופר. ולהוציא מדעת המינין, ובעיקר הנוצרים, שבכתביהם הספרים החיצונים הם חלק מהתנ"ך.
2 במסגרת תשובה זו, לא ניכנס לדיון מי הם כל הספרים המכונים "ספרים חיצונים". ויש בזה כמה שיטות, שאין בהם נ"מ להלכה, בסוגיא זו. יש לציין, עם זאת, כי נחלקו הראשונים בשאלה, האם בתנ"ך נזכרו ספרים שאינם חלק מספרי התנ"ך. כגון, ספר מלחמות ד' או ספר הישר. עיין כדוגמא, במחלוקת הרמב"ן והאבן עזרא לשמות י"ז, י"ד. ובמחלוקת רש"י ורלב"ג ליהושע י', י"ג, ואכמ"ל.
3 עיין בביקורתיות, במבוא של כהנא לספרים החיצוניים הוצאת מסדה, ת"א, תשל"ז.
4 על מוצאו של בן סירא, כבנו של ירמיהו, עיין בח"מ על שו"ע אבן העזר, סימן א, ס"ק ח'. עיין ב"ק, דף צ"ב, ע"ב. ובעירובין, דף ס"ה, ע"א. לגבי הרשימה המלאה של המובאות מספר בן סירא, בחז"ל, עיין בהצעה לספר בן סירא, מאת יהודה ליב בן זאב, נדפסה בספר כתובים אחרונים בתרגום יצחק זעקיל פרענקיל איש המונא (המבורג), הוצאת לוין אפשטיין ירושלים תשכ"ו. וכן עיין אנציקלופדיה תלמודית ערך: חכמות חיצוניות, ובהערה מס' 145. בענין גירסת הירושלמי בסנהדרין, ריש פרק חלק, עיין בבאר שבע שם, ובדברי מרגליות הים, על אתר.
5 עיין בתוס' ב"ק ועירובין שם. ברמב"ן, בהקדמתו לספר בראשית, בעניין "הספר המתורגם, חכמתא רבתא דשלמה", עמוד ה', בהוצאת מוסד הרב קוק, מהדורת הרב ח"ד שעוועל, ובהערה 79 שם.
6 עיין בבה"ג, הלכות סופרים, על מגילת בית חשמונאי.
7 השווה תוכן וסיום תפילת על הניסים, לספר מקבים א', ד', נ"ח, ועיין גם פסיקתא רבתי סימן ו'.
8 כהנא שם, במבוא למקבים א' וב'.
9 דף כ"א, ע"ב עד כ"ג, ע"ב.
10 בראשית מ"ט, י'. עמוד רס"ח, במהדורא הנז' לעיל.
11 דף צ', ע"א, במשנה, ובגמרא שם, דף ק', ע"ב.
12 פ"ב מה' ע"ז, ה"ב.
13 שו"ע יו"ד, סימן רמ"ו, סע' ד' בהגה. ועיין בביאור הגר"א שם ס"ק י"ט.
14 עיין עוד בראשונים על אתר. הרי"ף, הרא"ש והיד הרמה המפרשים את הביטוי: ספרי הצדוקים, הנזכר בגמרא, כפירוש לביטוי ספרים חיצונים, כספרי מינין שעלולים לגרור את האדם לכפירה ואפיקורסות. וע"כ לא רק שאסור להאמין בהם, אלא אף לקרוא בהם — אסור. כפי שהדגיש הריב"ש בשו"ת, סימן מ"ה.

שו"ת "במראה הבזק"

איזורים נוספים:

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוד בנושא שו"ת "במראה הבזק"

1.
אכילה לצורך לקיחת תרופות מונעות בתשעה באב נדחה
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
2.
השתתפות בחתונה בה יוגש אוכל כשר רק לחלק מן המוזמנים
מתוך העלון חמדת ימים | טבת תשפ"ו
3.
טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי
מתוך העלון חמדת ימים | סיון תשפ"ו
4.
איפור פיגמנטי שאינו נמחק במשך זמן מרובה - אם נחשב ככתובת קעקע
מתוך העלון חמדת ימים | סיון תשנ"ב
5.
קביעת מזוזה במקום מועד לגניבה
מתוך העלון חמדת ימים | סיון תשפ"ו

מתוך העלון חמדת ימים

שו"ת "במראה הבזק"
מסחר באינטרנט ושמירת השבת
אייר תשפ"ה
שו"ת "במראה הבזק"
קביעת מזוזה במקום מועד לגניבה
סיון תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
קריאת מגילה ברמקול
שבט תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
מאבטחים, נשיאתם טלפון סלולרי לצרכי בטחון בשבת
אדר תשפ"ו

שו"ת "במראה הבזק"

שו"ת "במראה הבזק"
אכילה לצורך לקיחת תרופות מונעות בתשעה באב נדחה
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
השתתפות בחתונה בה יוגש אוכל כשר רק לחלק מן המוזמנים
מתוך העלון חמדת ימים | טבת תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי
מתוך העלון חמדת ימים | סיון תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
איפור פיגמנטי שאינו נמחק במשך זמן מרובה - אם נחשב ככתובת קעקע
מתוך העלון חמדת ימים | סיון תשנ"ב

שו"ת "במראה הבזק"

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

חופה, חתונה ושבע ברכות
שבע ברכות
רבנים שונים | כסלו תשע"ז
מאבני המקום
התרת נדרים בפתח ובחרטה
מאבני המקום כרך ט"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אייר תשע"ג
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
אמונת עיתך
תשובות קצרות מאת מכון התורה והארץ
'באדיבות מכון התורה והארץ'
רבנים שונים | תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרב חגי לונדין
הרב אורי שרקי
הרב הלל גפן
הרב יוסף צבי רימון
הרב שבתי סבתו
הרב שמואל אליהו
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז