ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
נרות חנוכה נתקנו להדליק בביתו של אדם דווקא, שנאמר ’נר איש וביתו’, ולכן אין להדליק במקום שאינו מוגדר כבית דירה. אדם שאין לו בית, או שנמצא מחוץ לביתו ואין מי שידליק בביתו, פטור מהדלקת נרות חנוכה.
ניתן להסביר זאת על פי החקירה שהביא השפת אמת (שבת כא ד״ה ת״ר), אם מצות נר חנוכה היא חובת גברא או חובת חפצא.
חובת גברא- דהיינו שהחיוב מוטל על כל אחד ואחד להיות מדליק, או לכל הפחות לצאת ידי חובת הדלקה על ידי השתתפות בפרוטה.
או דילמא שהיא חובת חפצא- כלומר חיוב הבית, וכמו במזוזה, שחובת המזוזה תלויה בקיום הבית, אף אם בעליו אינו נמצא בו באותו רגע, כך יש חובה שתהיה הדלקה בביתו.
ונפקא מינה למי שאין לו בית, שאם נאמר שהיא מצוה על האדם להדליק, ורק ישנו בזה תנאי שההדלקה תהיה דוקא בבית, אם כן חובה עליו לשכור מקום כדי שיוכל להדליק בו. אבל אם נאמר שהחיוב הוא על הבית בלבד, הרי מאחר שאין לו בית, פטור הוא מן ההדלקה.
ומדברי כמה פוסקים נראה שהחיוב הוא על הבית בלבד. וכן משמע מדברי התוספות (סוכה מו, א ד״ה הרואה) שכתבו שברכת הראיה נתקנה עבור מי שאין לו בית ואין בידו לקיים את המצוה, ומשמע שהוא פטור מן ההדלקה. וכן מבואר בלשון הרמב״ם: "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד". וכן היא משמעות דברי רש״י (שבת כג, א ד״ה הרואה), שכתב שברכת על הנסים שמברך הרואה הוזקקה למי שנמצא בספינה ואין לו בית להדליק, ומוכח שמי שנמצא בספינה ולא בבית פטור מההדלקה, וכן מוכח מהרא״ש (פ״ב סימן ח), ומהסמ״ק (מצוה רפ) שכתבו שאין מדליקים בספינה. וכן כתב הפני יהושע (שבת כא,ב דה תנו רבנן) אחר שהקשה מדוע בנר חנוכה אין חיוב על כל אדם להדליק אלא רק בעל הבית, ומדוע אין אומרים בהדלקה את הכלל שמצוה בו יותר מבשלוחו כשם שאומרים בשאר מצוות, ועל פי זה יצא לחדש שחז״ל תיקנו את מצוות ההדלקה כאילו היתה חובת הבית- ולא כחובה על האדם.
לעומת דיעות אלו ישנן גם ראיות הפוכות שמצוות ההדלקה חלה על האדם עצמו. בגמרא (שבת כג, א) אמר רב ששת שאכסנאי חייב בנר חנוכה, ורבי זירא אמר שבתחילה היה משתתף בפרוטה עם בעל הבית המארחו, ולאחר שנשא אישה פטר עצמו מן ההשתתפות, משום שאשתו מדליקה עליו בביתו. ומדבריו עולה שיש חיוב עצמי על כל אחד להדליק או להשתתף עם אחרים, ומשמע מדבריו שנר חנוכה היא מצוות הגוף. ויותר מבואר כן בדברי הר"ן (על הרי״ף עמוד י) שאורח חייב אע״פ שאין לו בית, דלא תימא דין נר חנוכה כדין מזוזה דכל מי שאין לו בית פטור מן המזוזה. ומדבריו עולה בברירות שחיוב נר חנוכה הוא חיוב עצמי ולא חיוב על הבית.
למעשה הוכיח האור לציון (ח״ד עמוד רפח) מדברי הבית יוסף (סימן תרעא ס״ז) שמי שאין לו בית פטור, מהא שהדלקת נרות בבית הכנסת נועדה עבור האורחים שאין להם בית להדליק בו.
וכן מובא בספר עלהו לא יבול (חנוכה) בשם הגרש״ז אורבעך שהישן בשדה תחת כיפת השמים, אף אם יכול להדליק באופן שלא יכבו הנרות לא ידליק, כי אין מצות נר חנוכה בשדה.
ואם נוטע אהל ללינת לילה כמו שעושים היוצאים למחנה קמפינג ידליק באהלו, כמו שכתב הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש או״ח ח״ג עמוד רסז): "הדר באהל שיש בו ד’ על ד’ חשיב כבית ומדליק שם בברכה, וכשאין בו ד’ על ד’ מדליק בלא ברכה. ואהל שפורשים לכמה שעות אינו כבית אלא אם כן הוא ישן בו בלילה באותו מקום. וחיילים ומטיילים שנמצאים באהל, אם יש בו מחיצות שעומדות ברוח מצויה, וכן מחיצות האהל מגיעות עד פחות משלשה טפחים סמוך לקרקע והוא גר שם, חייב להדליק. ומדליקים על פתח האהל, ואם מסוכן להדליק שם אור ידליקנו בפנים כמו בשעת סכנה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
