ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
תלמידי הישיבה הצעירים היו נרגשים מאוד. הם עמלו רבות כדי לזכות להגיע לערב הזה. כל אחד מהתלמידים למד ספר מהתנ"ך בעיון או מסכת גמרא בבקיאות מחוץ לשעות הלימודים הרגילות, וביחד הם סיימו את התנ"ך והש"ס.
הערב הם עושים סעודה גדולה לכבודה של תורה, ומסיימים ביחד גם תנ"ך וגם ש"ס, מחברים תורה שבכתב לתורה שבעל פה. לכבוד הסיום, הוזמן אחד מגדולי הדור, הבקיא בכל חלקי התורה, שמזמין את הציבור במעמדים כאלה לערוך לו מבחן סיכה, כדי להדגים את גודל הבקיאות שאליה הגיע מתוך עמל גדול בתורה, וללמד את הצעירים לשאוף לגדולות, להאמין שאפשר להגיע לידיעת התורה, וכך להמריץ אותם להוסיף ולהתמיד בתורה.
הרב הגיע. בזה אחר זה עלו כמה תלמידים, הניחו סיכה על אחת המסכתות, וביקשו מהרב לצטט את המילה המופיעה בדף פלוני במיקום המדוייק המקביל למיקומה של הסיכה על הכריכה. הרב עצם את עיניו, שלף את המילה מזיכרונו, ו... קלע תמיד למילה הנכונה.
והנה, הגיע תורו של יוסף. הוא החליט להפתיע, שלף תנ"ך גדול מחיקו, וביקש מהרב: "אפשר לערוך לרב מבחן סיכה בתנ"ך?"
הרב חייך, ואמר בסבר פנים יפות: "בוודאי! אני גם לומד מספר תנ"ך דומה. אתה יכול לשאול בשמחה!"
יוסף הניח את הסיכה, ונקב בעמוד המתאים.
הרב עצם את עיניו... ואמר: "בעמוד זה אין מילים מהתנ"ך, אבל יש מפה שמשרטטת את נחלות השבטים. במיקום שבו נקבת, נמצאת המילה – 'שכם', כי שם ממוקמת העיר 'שכם'".
ואז שאל יוסף שאלה נוספת, שאינה מן המניין: "אולי הרב יפרט לנו את כל מה שאירע לעם ישראל בשכם?"
"בשמחה", ענה הרב במאור פנים, "בשכם אירעו מאורעות רבים, אפרט חלק מהם. ובכן, כל פעם שעם ישראל נכנס לשכם, הוא קודם כל בא לשכם.
הראשון היה אברהם אבינו. "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם". שם נגלה אליו ה', וגילה לו שזוהי הארץ שאליה הצטווה ללכת, והבטיח אותה לזרעו.
יצחק נשאר בארץ, כך שהוא לא נכנס אליה חזרה מעולם. אבל יעקב שיצא מהארץ, חוזר אליה בפרשת וישלח, ושוב כשהוא נכנס לראשונה לעבר הירדן המערבי, הוא הולך בהתחלה לשכם, "ויבא יעקב שלם עיר שכם", ואף קונה בה חלקת שדה ומתיישב בה.
הפעם הבאה שעם ישראל נכנס לארץ זה בימי יהושע, ובכניסה זו הלא הצטווינו וקיימנו, שכבר ביממה הראשונה לכניסתנו לארץ, נקבל את התורה מחדש בהר גריזים והר עיבל, אשר על פני שכם.
גם הכיבוש הראשון שכבשו ישראל בארץ היה בשכם, שהרי שמעון ולוי כבשו את שכם כבר בימי יעקב אבינו.
גם מלכות ישראל הראשונה, מלכות נפל שלילית, הלא היא מלכותו של אבימלך בן גדעון, שהומלך עך ידי בעלי שכם (שופטים פרק ט)
וכנגד מידה טובה, גם מידת פורענות. מבחינה מסויימת, גם גלות ישראל מארצם החלה בשכם, שהרי יוסף הצדיק הלך לשכם לפגוש את אחיו, ומשם השתלשלה מכירתו, והתגלגלה גלות מצריים. בשכם גם התחלקה מלכות ישראל לשתי ממלכות, בימי רחבעם וירבעם, ומשם נפלה המלכות וגלינו בסוף מארצנו, כדברי ילקוט שמעוני (מלכים א רמז קצו) "תאנא משום ר' יוסי: מקום מזומן לפורענות... בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד".
"נסתפק בכך", חייך הרב.
"מדהים", אמר יוסף, "בעצם שכם היא ההתחלה לאחיזה ולכיבוש הארץ, הן לשלילה והן לחיוב. וגם קצת שורש למלכות ישראל, לשלילה או לחיוב. והרי ידועים דברי בראשית רבה (וישלח עט) "אמר ר' יודן בר' סימון... ג' מקומות שאין אומות העולם יכולין ל(ה)ונות את ישראל ולומר להם גזולים הם בידיכם, אילו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף", מפני שכתוב במפורש בתנ"ך שקנינו את המקומות הללו בכסף מלא, ויוסף נקבר בחלקת השדה שקנה יעקב בשכם.
אך קשה – מקום המקדש ומערת המכפלה, הם מקומות רוחניים עליונים ונשגבים, פתח גן עדן וכדומה, אך מה מעלתה המיוחדת של העיר שכם ומקום קבורתו של יוסף?"
הרב חייך, "שאלה גדולה שאלת, וודאי סודות גדולים יש כאן, אך דווקא המדרש שהבאת שופך אור על העניין. תפקידנו בעולם, להופיע את האור האלוקי בעולם הגשמי, ולשם כך יש לנו גוף ונשמה.
מהמדרש אנו למדים שכדי שהאור האלוקי ישרה בארצנו, האור של מקום המקדש ומערת המכפלה, עלינו קודם כל לנחול באופן גשמי את הארץ הקדושה, ושורש הנחלה מצוי בשכם, ואת זה מייצג יוסף הצדיק, אביו של משיח בן יוסף, הסולל את הדרך למשיח בן דוד ולגאולה השלימה.
וכך אמר השפת אמת (וישלח תרל"א) בשם חידושי הרי"מ: "שכם – ראשי תיבות: שם כבוד מלכותו. והוא המשכת רצונו יתברך גם בתוך הטבע".
שנזכה...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
