ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
איתא בגמרא (ברכות יד, א) כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה, שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא (ישעיה ב, כב), אל תקרי במה אלא במה. והביא הב״י (סימן פט ס״ב) את דברי תלמידי רבינו יונה שמותר אפילו להשכים לפתחו ובלבד שלא יברכו בשם ’שלום’, כיון ששמו של הקב״ה הוא שלום, אבל מותר לומר לו ’צפרא דמרי טב’, כיון שאינו מזכיר שלום. ולדעת רבינו יונה שאפילו זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות עסק מעסקיו או לשום ענין, אבל אם הולך להקביל פניו אפילו לשון צפרא דמרי טב אסור.
וכן הביא מרן השלחן ערוך להלכה: ״כיון שהגיע זמן תפלה אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום משום דשמו של הקב"ה שלום, אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב. ואפילו זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק, אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה אפילו זה הלשון אסור. וכן אסור לכרוע לו כשמשכים לפתחו. ויש אומרים דכריעה אסורה אפילו בלא משכים לפתחו. ואם התחיל לברך הברכות (אחר כך) אין לחוש כל כך. ואם אינו משכים לפתחו אלא שפגע בו בדרך מותר ליתן לו שלום, ויש אומרים שאפילו במוצא חבירו בשוק לא יאמר לו אלא צפרא דמרי טב כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל״.
ועל פי דברים אלו נראה שמותר ללוות את חבירו לשדה תעופה וכדו’, שהרי לדעת תלמידי רבינו יונה מותר אם אינו מברכו בלשון שלום, ולפי רבינו יונה מותר כיון שאינו הולך להקביל פניו, אלא דעתו ללוותו לשדה התעופה, ובפרט אם כבר ברך ברכות השחר שאז כתב שאין לחוש כל כך. וכל זה נאמר רק מזמן עלות השחר (משנ״ב סק״ח) אבל לפני זמן עלות השחר אין איסור לברכו בשלום שעדיין לא הגיע זמן תפלה.
והנה המשנ״ב (סק״י) כתב שאיסור נתינת שלום הוא גם בהקדים לפתח אביו או רבו, אולם הרב בצלאל שטערן (שו״ת בצל החכמה ח״ה סימן ע) כתב שרשאי אם יש פגיעה בכבודם אם לא יבוא ללוותם.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
