ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
הרשב"ם לספר בראשית (כב, א) כותב: "ויהי אחר הדברים האלה - אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן, וחרה אפו של הקב"ה על זאת, שהרי ארץ פלישתים בכלל גבול ישראל והקב"ה ציווה עליהם לא תחיה כל נשמה, וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלישתים גורל, לכן והא־לוהים ניסה את אברהם, קינטרו וציערו... נתגאתה בבן שנתתיו לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך. וכן מצאתי אחרי כן במדרש שמואל ויהי ארון ה' בארץ פלישתים שבעה חודשים. כתב את שבע כבשות הצאן תיקח מידי. אמר לו הקב"ה אתה נתת לו שבע כבשות, חייך שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחין אותן. דבר אחר, חייך שבניו הורגים שבעה צדיקים מבניך ואלו הן, שמשון, חפני ופנחס, שאול ושלושה בניו. דבר אחר, חייך שבניו מחריבים שבע משכנות, ואלו הן, אוהל מועד וגלגל, נוב ושילה וגבעון ובית עולמים. ד"א שארון מחזיר בשדה פלישתים שבעה חודשים".
מתוך דברי הרשב"ם עולה כי החזקה בארץ דורשת מסירות נפש אין קץ: כשאברהם אבינו כרת ברית עם אבימלך וויתר לכמה דורות על חבל עזה, חרה אפו של הקב"ה על כך. התיקון הנדרש לכך הוא גילוי מחודש של מסירות נפש מצד אברהם אבינו לקב"ה, כפי שנדרש בעקדת יצחק.
לא בכדי העונש המוטל על עם ישראל בשל הברית הזאת קשה כל כך: ניצחון הפלישתים בשבע מלחמות, הריגת שבעה צדיקים, חורבן בתי המקדש, ועיכוב ארון הברית בשדה פלישתים שבעה חודשים כנגד שבע כבשות הצאן.
ויש לשאול, הרי מצאנו במסכת תענית כט ע"א: "ותישא כל העדה וייתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכייה של חינם ואני קובע לכם בכייה לדורות. הכוונה לחורבן שני בתי המקדש [רבנו חננאל]". משמע שבגין המרגלים חרבו בתי המקדש?
ויש לומר שבכוח המרגלים היה לתקן את חטאו של אברהם אבינו. אילו הם היו מוכנים להילחם מתוך מסירות נפש על כיבוש ארץ ישראל כנגד עמים חזקים ומאיימים, "אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאוד, וגם ילידי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב, והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני וכו'" - הם היו מונעים בכך את חורבן בתי המקדש. אך לא רק שהם לא תיקנו, הם קלקלו יותר, בסירובם להילחם על הארץ ובהעדפתם שקט על פני מלחמה, ובכך הם גרמו שהעונש של חורבן בתי המקדש יישאר בתוקפו.
יצחק מוותר על חבל עזה ללא מאבק
בספר בראשית פרק כ"ו כתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד. ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלישתים. ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעימנו כי עצמת ממנו מאוד. וילך משם יצחק וייחן בנחל גרר וישב שם. וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אבין ויסתמום פלישתים. ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עימו. ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה. ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".
אף על פי שיצחק רואה ברכה גדולה וסייעתא דשמיא עצומה בעמלו בחבל ארץ פלישתים, הוא מוותר על המאבק מול פלישתים ונסוג, מעדיף שקט על פני מלחמה על המקום. וכך כותב הרד"ק (בראשית כו, כג): "ויעל משם [יצחק] באר שבע... פלישתים אף על פי שהיא מארץ ישראל לא הוחזקה בידם, לפיכך רבו עימהם על הגבול, וכל זה להודיעם שלא תהיה מוחזקת בידם כלה אף על פי שחלקוה - לא הוחזקה בידם עד באחרונה לימות המשיח, כמו ארץ שלושה גוים, את הקיני, את הקניזי ואת הקדמוני".
הברית עם אבימלך המעכבת את כיבוש ירושלים
בספר שמואל ב' (ה, ו) כתוב: "וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ, ויאמר לדוד לאמור לא תבוא הנה כי אם הסירך העיוורים והפיסחים לאמור לא יבוא דוד הנה".
מיהם העיוורים והפסחים? בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו נכתב: "מה עשו אנשי יבוס, עשו צלמים של נחושת והעמידו אותם ברחוב העיר וכתבו עליהם שבועת אברהם. וכשבאו ישראל לארץ רצו להיכנס בעיר היבוסי, ולא היו יכולים להיכנס מפני אות ברית שבועת אברהם... וכשמלך דוד ורצה להיכנס בעיר היבוסי לא הניחו אותו... אמרו לו אין אתה יכול להיכנס בעיר היבוסי עד שתסיר כל הצלמים הללו שכתוב עליהם אות שבועת אברהם".
הרד"ק בשמואל ב' פרק ה' כותב: "כי אם הסירך העיוורים והפיסחים... אמרו כי שני צלמים אלו היו בראש המגדל הנקרא צנור והיה אחד עיוור, על שם יצחק [ותכהינה עיניו מראות], והאחד היה פסח, על שם יעקב [והוא צולע על ירכו] ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך [על גרר שבחבל ארץ פלישתים]... לפיכך לא כבשו ישראל את ירושלים כי עדיין היה נכד אבימלך חי ובימי דוד כבר מת ובטלה השבועה".
מכאן שגם כיבוש ירושלים התעכב שנים רבות בעקבות אותה ברית עם אבימלך.
עזה בימינו ומבחן נאמנותו של עם ישראל לארצו
יש לשאול מדוע אנו מצליחים להכריע אויבים גדולים כמו איראן, סוריה ולבנון תוך זמן קצר, אך נאבקים כבר יותר משנתיים מול חמאס בעזה. ויש לומר שחבל עזה הוא נקודת הבוחן של יחס עם ישראל לארץ ישראל בכלל. כבר שלוש פעמים הקב"ה נתן לנו במתנה חבל זה, אבל נסוגנו ממנו: לאחר מלחמת השחרור, תוך חתימה על שביתת נשק [שטחים תמורת שקט]; לאחר מלחמת סיני, מתוך הכרח וחוסר הרצון להיאבק מול המעצמות בעקירה מחבל ימית, ובעקירה מחבל עזה וגוש קטיף. רוב חברי הכנסת הצביעו בעד עקירת היישובים. כל עוד עם ישראל אינו שב אל חבל זה, נפשית ומעשית, בשמחה ובחפץ לב, דרכנו לא תצלח.
"שובו אליי ואשוב אליכם" (מלאכי ג, ז). כשנשוב אל חבל עזה, הוא ישוב אלינו.
וכך מובא בספר הכוזרי, מאמר ב, סעיף כד: "ירושלים אומנם תיבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו את אבניה ואת עפרה". כנ"ל צריך לכסוף לחבל עזה תכלית הכוסף. אנו זוכים שבמלחמה זו עם ישראל מתקרב נפשית ומעשית לחבל עזה, כשחיילי צה"ל מוסרים את הנפש ממש על מקום זה. ככל שנמשיך לכסוף יותר למקום זה, כך נקרב את בניינה הנצחי של ירושלים ואת בניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.
הכותב הוא רב גוש קטיף לשעבר ותושב נווה דקלים ת"ו. כיום עומד בראש מרכז תורה ומדינה בניצן
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
