ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
21 בנובמבר – 19 בדצמבר 2025
המולד: יום חמישי (20.11.2025) שעה 13:38 ו-9 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ג', ה' בכסלו (24.11.25), עד ליל ו', ט"ו בכסלו (4.12.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל ו', ח' בחסלו (27.11.2025) עד ליל ו', ט"ו בכסלו (4.12.2025)
ראש חודש כסלו, יום ו', א' בכסלו (21.11.2025). תפילת ראש חודש
שבת פרשת תולדות, ב' בכסלו (22.11.2025). מפטירים במלאכי א,א "משא דבר ה'" עד "מלאך ה' צבאות הוא".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויצא.
שבת פרשת ויצא, ט' בכסלו (29.11.2025). מפטירים בהושע יב,יג "ויברח יעקב שדה ארם" עד סוף הספר. כדי לסיים בטוב יש המוסיפים יואל ב, כו-כז: "ואכלתם"... "ולא יבושו עמי לעולם".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישלח.
יום ג', י"ב בכסלו (2.12.2025). המסופק אם הזכיר "טל ומטר" בשמונה עשרה אינו חוזר, שכבר אמרו 90 פעמים.
בחוץ לארץ מתחילים לומר "ותן טל ומטר"
בליל שישי ט"ו בכסלו (5.12.2025) (החל מערבית של יום חמישי בערב).
שבת פרשת וישלח, ט"ז בכסלו (6.12.2025). מפטירים בנביא "חזון עובדיה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישב.
שבת פרשת וישב, כ"ג בכסלו (13.12.2025). מפטירים בעמוס ב,ו "כה אמר ה'", עד ג,ח "מי לא ינבא". מברכים חודש טבת שחל ביום שבת קודש ולמחרתו ביום ראשון (20-21.12.2025). אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: ליל שבת (19.12.2025) שעה 2:22 (+10 חלקים)
במנחה קוראים לשלושה בפרשת מקץ.
יום א', כ"ד בכסלו (14.12.2025), ערב חנוכה, אין אמרון תחנון במנחה.
א' דחנוכה יום שני, כ"ה בכסלו (15.12.2025).
אחר תפילת מנחה ביום ראשון, מדליק הש"ץ נר חנוכה בבית-הכנסת משום פרסומי ניסא (יש מדליקים קודם "עלינו").
מעמידים בבית הכנסת את המנורה לצד דרום, זכר למנורת המקדש. ומברכים "להדליק", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים בבית הכנסת. אם אין לחזן את מי להוציא בביתו, לא יברך שנית "שהחיינו". ברוב בתי הכנסת נוהגים שמדליקים נר חנוכה אחרי מנחה, מתפללים ערבית, וכל אחד הולך לביתו ומדליק.
זמן הדלקת נר חנוכה בימי החול: לדעת רוב הפוסקים, מיד אחרי צאת הכוכבים. לדעת הגר"א – מיד עם שקיעה. בדיעבד זמנה כל הלילה (תרע"ב שעה"צ יז). בבית חד-קומתי מעמיד את המנורה בחוץ, משמאל הכניסה לבית, בטפח הסמוך לפתח, בגובה 3-10 טפחים מהארץ. אין להדליק במקום שהרוח עלולה לכבות את הנר. אם אין אפשרות להדליק ליד הפתח, או בבית קומות, מדליק בבית מימין החלון. יש להדר להדליק בשמן זית. יש להפריד בין הנרות שלא ייראו כמדורה.
גם הנשים חייבות במצווה. אין להדליק מנר לנר אם לא עבר זמן המצווה, שהוא לפחות חצי שעה. כבו הנרות קודם חצי שעה, נוהגים שמדליקים שוב בלי ברכה.
היוצא מביתו לפני שקיעה, יכול להדליק בברכה החל מפלג המנחה, ובתנאי שהנרות ידלקו לפחות עד חצי שעה אחרי השקיעה (5:15). לסוברים שיש להדליק לאחר צאת הכוכבים, צריכים הנרות לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.
בכל שמונת ימי חנוכה אומר בתפילה ובברכת המזון "על הנסים". שכח ולא אמר בשמונה עשרה, אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" אומר במקום שנזכר, ואם נזכר לאחר שאמר "ה'", אינו חוזר.
בברכת המזון - אם נזכר לאחר שגמר הברכה אינו חוזר, ולפני "הרחמן הוא יזכנו" יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם וגו' בימי מתתיהו...". בכל ימי חנוכה אין מתענים מלבד תענית חלום, אין אומרים תחנון, אין אומרים למנצח, ואין מספידים אלא לחכם בפניו.
שחרית. גם בשחרית נוהגים להדליק בבית הכנסת נרות חנוכה בלי ברכה, לפרסומי ניסא. הלל שלם בכל ימי חנוכה, חצי קדיש. קוראים בתורה לשלושה בפרשת נשא, במדבר ז,א, "ויהי ביום כלות משה". לכהן עד "לחנוכת המזבח", ללוי עד "מלאה קטורת", לשלישי עד "נחשון בן עמינדב" (חסידים מתחילים קריאת התורה בברכת כהנים – במדבר ו, כב). שיר של יום: "מזמור שיר חנוכת הבית" (תהילים ל'). בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחרי תפילת מנחה.
ב' דחנוכה, ליל שלישי, כ"ו בכסלו (16.12.2025). בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחר תפילת מנחה, ובבית נוהגים להדליק אחר שקיעת החמה, ומברכים 2 ברכות: "להדליק נר חנוכה" (או: "נר של חנוכה") ו"שעשה נסים". מתחילים להדליק מן הנר הנוסף, שהוא משמאל. [הגר"א: מתחילים מנר ראשון הסמוך לפתח, שהוא עיקר מצוה].
שחרית. תפילה והלל כיום א' בחנוכה, קריאת התורה "ביום השני", לכהן עד "מלאה קטורת", ללוי עד "נתנאל בן צוער", לשלישי חוזר מ"ביום השני" עד "נתנאל בן צוער".
ג' דחנוכה, יום רביעי, כ"ז בכסלו (17.12.2025), התפילה והלל כיום א' בחנוכה. קריאת התורה "ביום השלישי" והחלוקה כיום ב' דחנוכה.
ד' דחנוכה, יום ה', כ"ח בכסלו (18.12.2025). התפילה והלל כיום א' בחנוכה. קריאת התורה "ביום הרביעי", והחלוקה כיום ב' דחנוכה.
ה' דחנוכה, יום שישי, כ"ט בכסלו (19.12.2025). התפילה והלל כיום א' בחנוכה. קריאת התורה "ביום החמישי", והחלוקה כאתמול. ערב ראש חודש.
ו' דחנוכה, שבת פרשת מקץ, ל' בכסלו (20.12.2025). א' ראש חודש טבת, ל' בכסלו.
מדליקים נר חנוכה 25 דקות לפני שקיעה, 5 דקות לפני הדלקת נר שבת, (ואפילו בירושלים שם רגילים להדליק 40 דקות לפני שקיעה), כדי שהנרות ידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים. יש להכין נרות גדולים שידלקו זמן רב מהרגיל. מברך 2 ברכות, "להדליק" ו"שעשה נסים". מיד לאחר נר חנוכה מדליקים נר שבת.
קבלת שבת ותפילת שבת. "יעלה ויבוא" ו"על הנסים" בתפילה ובברכת המזון.
שכח "יעלה ויבוא" ראה בראש חודש מרחשוון; שכח "על הנסים" - ראה ביום א' דחנוכה.
שחרית. תפילת שבת, "יעלה ויבוא", "על הנסים". הלל שלם. מוציאים שלשה ספרי תורה, באחד קוראים לששה בפרשת מקץ. בספר השני קוראים לשביעי "וביום השבת" "ובראשי חדשיכם". מניחים את הספר הראשון ליד השני. חצי קדיש. מניחים את הספר השלישי ליד השני. בספר השלישי קוראים למפטיר בפרשת נשא: "ביום השישי". מפטירים בזכריה ב,יד "רני ושמחי בת-ציון" עד ד, ז "חן חן לה". אין אומרים "אב הרחמים". מוסף של שבת וראש חודש, "אתה יצרת". ראוי להוסיף בתפילת המוסף, לפני "ברוך אתה ה' מקדש השבת ישראל" - "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך" וכו', כבכל שבת, "כי בעמך ישראל בחרת", ואח"כ לברך ברכת "מקדש השבת וישראל וכו'". "על הנסים", שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת", ויש אומרים גם "מזמור שיר חנוכת הבית" כבכל ימי החנוכה.
מנחה: "יעלה ויבא", "על הנסים". קוראים לשלושה בפרשת ויגש. אין אומרים צדקתך צדק.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש כסלו כמנהג עדות מזרח
המולד: יום חמישי 13:38 + 9 חלקים
ברכת לבנה: מליל ו', ח' בכסלו, עד ליל ו', ט"ו בכסלו
ראש חודש כסלו, יום ששי, א' בכסלו. נוהגים כבכל ר"ח.
שבת פרשת תולדות, ב' בכסלו. מפטירים בנביא (מלאכי א) "משא דבר ה'" עד "כי מלאך ה' צבאות הוא".
שבת פרשת ויצא, ט' בכסלו. מפטירים בהושע יא: "ועמי תלואים" עד "ובנביא נשמר".
שבת פרשת וישלח, ט"ז בכסלו. מפטירים בנביא (עובדיה א): "חזון עובדיה" עד הסוף. יש בקריאת ההפטרות של פרשת ויצא ופרשת וישלח מנהגים שונים – ונהרא נהרא ופשטיה.
שבת פרשת וישב, כ"ג בכסלו. מפטירים בנביא (עמוס ב' ו') "כה אמר ה'" עד "מי לא ינבא" (ג', ח'). מברכים חודש טבת שיחול בשבת ובראשון.
יום א' דחנוכה - יום שני, כ"ה בכסלו. מתחילים להדליק נר חנוכה בלילו. ביום ראשון ערב חנוכה, אין אומרים תחנון במנחה.(לכתחילה ראוי להדר אחרי שמן זית, ואם אין לו, יקח שמן אחר, ואפשר גם בנרות שעווה). יש לתלות או להעמיד את החנוכייה בחוץ, בטפח הסמוך לפתח בצד שמאל (כי מזוזה בימין וחנוכייה משמאל), או להעמידה בחלון הפונה לרשות הרבים. ואם החלון גבוה מ- 9.60 מ' מהקרקע, עדיף להדליק בטפח הסמוך לפתח הבית מבפנים. ונוהגים להניחה בגובה 7 עד 10 טפחים. ומותר משלושה טפחים ולמעלה, עד לגובה עשרים אמה 9.60, שעד שם שלטה בה העין. מתחילים להדליק בנר הרחוק מהפתח שהוא הנר הימני, ולמחרתו מתחיל מהנר השני ופונה ימינה וכן על זה הדרך, כך שתמיד מתחיל להדליק מהנר הנוסף
ופונה לצד ימין. בערב האחרון מדליק את הנר הקיצוני משמאל (הקרוב לפתח) ופונה לימין.
זמן הדלקת נר חנוכה: לנוהגים כרמב"ם וכדעת הגר"א – עם השקיעה. לנוהגים כמרן השו"ע – עם צאת הכוכבים. לפני ההדלקה מברך "להדליק נר חנוכה", "שעשה נסים" וביום האשון של חנוכה גם "שהחיינו". אחר שהדליק נר אחד אומר "הנרות הללו", ואומר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", ויש נוהגים לומר 7 פעמים "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר עליון" לשמירה. צריך לתת בחנוכייה שמן שיוכל לדלוק לפחות חצי שעה. מדליק במקום שאין רוח שיכולה לכבות את הנר. אסור ליהנות מאורה, ואין להדליק מנר לנר. בבית-הכנסת מדליקים בין מנחה לערבית, ומניחים אותה בכותל דרום, זכר למנורת המקדש שהייתה בדרום. אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים בבית הכנסת. החזן המדליק בבית הכנסת מברך "שהחיינו" - ואם אין לו את מי להוציא בביתו, לא יברך שנית שהחיינו בבית. אולם אם יש עמו בני בית אחרים, יברך עבורם שהחיינו.
הנשים חייבות בהדלקה, ויוצאות ידי חובתן בהדלקת בעליהן. אם הבעל אינו בבית, יכולה האישה להוציאו ידי חובה. הנשים נהגו לא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים.
בכל שמונת ימי חנוכה אומרים "על הנסים" בתפילת העמידה ובברכת המזון (בעמידה אחרי מודים, ובברכת המזון, אחרי "נודה לך" לפני "על הכל"). שכח ולא אמר - אינו חוזר. אם נזכר לפני שברך "ברוך אתה ה'" - חוזר. אם לא נזכר, בעמידה יאמר אחרי "אלוקי נצור" אומר "נודה לך או"א על הנסים" וכו'. בברכת המזון אומר "הרחמן יעשה לנו נסים כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו" וכו'.
שחרית - נוהגים להדליק נר חנוכה בכל בוקר בבית הכנסת בלא ברכה, לפרסום הנס. מתפללים תפילה של חול, ומוסיפים "על הנסים בתפילת העמידה. (אחרי "הודו" נוהגים שלא להתחיל בפסוק "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", אלא בפסוק "ארוממך"). בכל ימי החנוכה אומרים הלל שלם בברכה תחילה וסוף. ח"ק, (ולא תתקבל כמו שאומרים בר"ח). קוראים בתורה לשלושה בפרשת נשא (במדבר ו, כ"ב). קוראים לכהן - מ"וידבר" עד "ויקריבו אותם לפני המשכן" (ז, ג). ללוי - עד ל"חנוכת
המזבח" (פסוק יא). לשלישי - עד "נחשון בן עמינדב". חצי קדיש, אשרי, ובא לציון, קדיש תתקבל, מחזירים ס"ת למקומו, בית יעקב, שיר המעלות לדוד, שיר של יום. מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, קוה אל ה', עלינו לשבח.
אין מתענים בחנוכה ואין מספידים, רק לחכם בפניו.
ב' דחנוכה - יום שלישי, כ"ו בכסלו. בלילה מתחילים להדליק בנר הנוסף שהוא מצד שמאל ופונים לימין. בשחרית התפילה כאתמול. קריאת התורה ממשיך בפרשה של אתמול "ביום השני", לכהן עד "מלאה קטרת", ללוי עד "נתנאל בן צוער", ולשלישי חוזר וקורא מ"ביום השני" עד "נתנאל בן צוער". ח"ק וממשיך התפילה כאתמול.
ג' דחנוכה - יום רביעי, כ"ז בכסלו. התפילה כאתמול. קריאת התורה מן "וביום השלישי" עד "אליאב בן חילון", החלוקה כאתמול.
ד' דחנוכה - יום חמישי, כ"ח בכסלו. התפילה כאתמול. קריאת התורה מן "ביום הרביעי", החלוקה כאתמול.
ה' דחנוכה - יום ששי, כ"ט בכסלו. ערב ר"ח טבת, קריאת התורה "ביום החמישי", החלוקה כאתמול.
ו' דחנוכה – שבת קודש, פרשת מקץ א' דר"ח טבת, ל' בכסלו. מדליקים נר חנוכה לפני נר שבת. צריך ליתן בו שמן כדי שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים. מיד לאחר נר חנוכה מדליקים נר שבת.
בבית הכנסת – אם יש מנין לפני השקיעה, מדליקים נרות חנוכה בברכה. אם אין מנין, ידליקו בלי ברכה. ראוי להתפלל מנחה גדולה.
ערבית – אין אומרים "במה מדליקין", אומרים "כל ישראל", "אמר ר' אלעזר", קדיש על ישראל. בעמידה אומרים "על הניסים" ו"יעלה ויבוא".
בברכת המזון - "על הנסים" ו"יעלה ויבוא".
שחרית – מתפללים תפילת שבת, ומוסיפים "יעלה ויבוא" ו"על הנסים" בתפילת העמידה. הלל שלם, קדיש תתקבל. בפתיחת ההיכל אומר "בריך שמיה". מוציאים 3 ס"ת, ואומרים הפסוקים "מי לא יראך" וכו'. מברכים חיילי צה"ל והמדינה. בספר ראשון קוראים לשישה בפרשת השבוע, ואין אומרים ח"ק. (אם עלו לתורה שבעה - יאמרו ח"ק). בספר שני קורא השביעי "וביום השבת" "ובראשי חדשיכם", עד "ונסכו", ח"ק. המפטיר קורא בספר שלישי בפרשת נשא "ביום הששי", ח"ק ומפטיר בנביא (זכריה ב') "רני ושמחי" עד "חן חן לה" (ד', ז'), ומוסיף פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת ור"ח "השמים כסאי", ופסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש". מי שברך לקהל.
מוסף - של שבת ור"ח, "אתה יצרת", על הנסים.
מנחה – בתפילת העמידה - יעלה ויבוא, על הניסים, אין אומרים צדקתך.
מוצש"ק –"אתה חוננתנו", "על הניסים". בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואח"כ הבדלה, בבית – מבדילים ואח"כ מדליקים נר חנוכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
