ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
22 באוקטובר – 20 בנובמבר 2025
המולד: ליל רביעי אחר חצות (22.10.2025) שעה 0:54 ו-8 חלקים
זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ד' בחשוון (25.10.2025), ועד ליל רביעי י"ד בחשוון (5.11.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל חמישי, ח' בחשוון (29.10.2025) ועד תחילת ליל חמישי ט"ו בחשוון (5.11.2025) (שעה 19:16).
ב' ראש חודש מרחשוון, יום ה', א' מרחשוון (23.10.2025). תפילה כאתמול.
שבת פרשת נח, ג' במרחשוון (25.10.2025)
קוראים לשבעה בפרשת השבוע. מפטירים בישעיה פרק נ"ד "רני עקרה" עד "מרחמך ה'", ויש שממשיכים גם "עניה סוערה" עד "כי פארך". מברכים המתענים "שני-חמישי-שני". וכשיש חתן או בר מצווה – מברכים את המתענים במנחה.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת "לך לך". אומרים "צדקתך צדק".
מוצאי שבת ד' במרחשוון (26.10.2025) עוברים לשעון חורף
יום א' , ד' במרחשוון (26.10.2025). מי שבדעתו להתענות מחר – יקבל עליו תענית בתפילת מנחה.
יום ב', ה' במרחשוון (27.10.2025). תענית שני קמא. (עלות החשר 4:21).
סליחות לשני קמא אחרי חזרת הש"ץ (יש מקומות בארץ שמחליפים הפזמון "מלאכי רחמים", ואומרים "ישראל נושע", וביום חמישי "מלאכי רחמים"). בכל אמירת סליחות אומרים גם את הפזמון "אל נא רפא נא". אבינו מלכנו. והוא רחום. אל ארך אפים. קוראים לשלושה בפרשת השבוע.
במנחה – אם יש עשרה מתענים – קוראים "ויחל" וברכת כהנים כבתענית ציבור.
יום ד', ז' במרחשוון (29.10.2025). בארץ ישראל מתחילים בערבית מתחילים לומר "ותן טל ומטר" בברכת השנים.
שכח ולא אמר טל ומטר, ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'", מסיים הברכה, ואומר לפני ברכת "תקע בשופר" (וי"א שאומר בשומע תפילה - מ"ב קי"ז ט). נזכר לאחר שהתחיל "תקע" אומר ב"שומע תפילה". נזכר לאחר שהתחיל "רצה", חוזר לברכת "ברך עלינו". נזכר לאחר שעקר רגליו, חוזר לראש התפילה. שליח ציבור ששכח לומר "טל ומטר" בתפלה בלחש אינו חוזר, אבל אם שכח בחזרת הש"ץ חוזר. המסופק, אם התפלל 90 תפילות מאז שהתחילו לומר "טל ומטר" אינו חוזר.
בן חו"ל שבא לא"י, או בן א"י שיצא לחו"ל, אם דעתו לחזור באותה שנה, שואל כבני מקומו, ואם לאו - כבני המקום שבא לשם (פר"ח). ואם הוא חזן העובר לפני התיבה - יתפלל כמנהג המקום. בעל "ברכי יוסף" פוסק שאפילו דעתו לחזור באותה שנה, שואל כבני המקום שבא לשם. לדעתו בן א"י שיצא לאחר ז' במרחשון, והתחיל לשאול טל ומטר, אינו פוסק. חכמי הספרדים פוסקים כ"ברכי יוסף".
יום ה', ח' במרחשוון (30.10.2025): תענית חמישי של "שני-חמישי-שני", כנהוג. (עלות השחר: 4:23)
שבת פרשת לך-לך, י' במרחשוון (01.11.2025)
מפטירים בישעיהו מ, כז "למה תאמר יעקב", עד מא, טז "בקדוש ישראל תתהלל".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וירא.
יום א', י"א במרחשוון (2.11.2025). יום פטירתה של רחל אמנו. רבים פוקדים את קברה.
יום ב', י"ב במרחשוון (3.11.2025). תענית שני בתרא, כנהוג. (עלות השחר 4:25).
שבת פרשת וירא, י"ז במרחשוון (23.10.2021)
מפטירים במלכים ב פרק ד פסוק א: "ואשה אחת". הספרדים מסיימים "ותאמר שלום", והאשכנזים ממשיכים עד "ותשא את בנה ותצא".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת חיי שרה.
יום א', י"ח במרחשוון (8.11.2025)
בארץ ישראל
עבר יום י"ז במרחשוון, זמן רביעה ראשונה, ולא ירדו גשמים, מתחיל הש"ץ לומר בברכת "שומע תפילה" תפילת "ועננו בורא עולם", ומתחילים לנהוג סדר תעניות של יחידים. אם התענו על הגשמים ונענו לפני חצות היום, אומרים ברכת הודאה והלל הגדול. אם ירדו גשמים לאחר תקופת יובש, צריך לומר ברכת הודאה והלל.
שבת פרשת חיי שרה, כ"ד במרחשוון (15.11.2025)
מפטירים במלכים א, א "והמלך דוד זקן", עד א, לא: "אדוני המלך דוד לעולם". מברכים חודש כסלו שיחול ביום שישי (21.11.2025). אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: יום חמישי, שעה: 13:38 (+9 חלקים)
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תולדות.
יום ה', כ"ט במרחשוון (20.11.2025). המתענים בערב ראש חודש אומרים יום כפור קטן. אם יש עשרה מתענים במנחה, קוראים "ויחל" אבל לא אומרים תחנון.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש מרחשוון כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל רביעי בצהרים שעה 0:54 ו-8 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ה', ח' במרחשוון, עד תחילת ליל ה' ט"ו (שעה 19:16).
א' דר"ח מרחשון, יום רביעי, ל' בתשרי.
דיני ראש חודש: בערבית מתחילים ב"ברכי נפשי". ואומרים בעמידה "יעלה ויבוא". (דיני יעלה ויבוא - ראה להלן). בשחרית אומרים הלל בדילוג ובלי ברכה, (ויש שנהגו לברך לקרוא תא ההלל), קדיש תתקבל. אומר "ואברהם זקן", בריך שמיה, י"א יהי רצון הכתוב בידור, וטוב שלא לאומרו. מוציאים ספר תורה, וקורין לארבעה בפרשת פנחס (כח, א): "וידבר ה' אל משה" וגו'. קוראים לכהן מ"וידבר" עד "עולה תמיד", חוזרים ללוי פסוק "ואמרת להם" עד "רביעית ההין", ולשלישי קוראים מ"עולת תמיד" עד "ונסכה", ולרביעי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". חצי קדיש, אשרי ובא לציון, בית יעקב, שיר המעלות,
מזמור של יום, הושיענו. מחזירים ספר תורה למקומו, חולצים התפילין לאחר ח"ק, מתפללים מוסף של ראש חודש. לאחר חזרת הש"ץ תתקבל ואומרים "ברכי נפשי", קדיש יהא שלמא, "קוה אל ה'" ו"פיטום הקטורת", עלינו לשבח. אסור להתענות בו, ויש נשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה בר"ח.
דיני "יעלה ויבוא": שכח "יעלה ויבוא" בערבית, אם נזכר לפני שאמר "ה'" שבברכת "המחזיר שכינתו לציון" חוזר ואומר "יעלה ויבוא", וממשיך "ואתה ברחמיך". אם אמר "ה'" – אינו חוזר, ואומר "יעלה ויבוא" לפני "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון.
אם שכח בשחרית ובמנחה, דינו זה: נזכר לפני שאמר "ה'" שבברכת "ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון" חוזר ואומר "יעלה ויבוא", ואחר כך "ואתה ברחמיך" וכו'. אמר "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", יאמר "יעלה ויבוא", ימשיך "ואתה ברחמיך" ויסיים "ברוך אתה ה' המחזיר" וכו'. סיים הברכה, יאמר אחריה "יעלה ויבוא" וימשיך "מודים". אם המשיך ונזכר ב"מודים" עד "יהיו לרצון" האחרון - חוזר ל"רצה". נזכר אחר שאמר "יהיו לרצון" האחרון, אפילו לא עקר רגליו - חוזר לתחילת התפילה.
ב' דר"ח, יום חמישי א' מרחשון. נוהגים כבכל ר"ח.
שבת פרשת נח, ג' במרחשוון. מפטירים בישעיהו נד "רני עקרה" עד "אמר מרחמך".
במוצאי שבת ד' במרחשון עוברים לשעון חורף
ברכת הלבנה נוהגים לומר אחר ז' ימים מעת-לעת מהמולד.
יום רביעי, ז' מרחשון. מתחילים לומר בערבית של לילו: "ברך עלינו". שכח ואמר "ברכנו" דינו כדלקמן: נזכר לפני "ברוך אתה ה'" של "מברך השנים", חוזר ל"ברך עלינו". אמר "ברוך אתה ה'" יסיים "למדני חוקיך" ויאמר "ברך עלינו". סיים "מברך השנים" יאמר במקום "ותן טל ומטר לברכה". התחיל "תקע" - ימשיך, ובאמצע "שמע קולנו", לפני "כי
אתה שומע", יאמר "ותן טל ומטר לברכה". התחיל לברך "ברוך אתה" ונזכר, יאמר "ותן טל". אמר "ברוך אתה ה'" ונזכר, יסיים "למדני חוקיך". יאמר "ותן טל ומטר" וימשיך "כי אתה שומע תפילת". סיים שומע תפילה יאמר שם "תן טל". התחיל "רצה" עד "יהיו לרצון" האחרון, אם נזכר חוזר ל"ברך עלינו" וממשיך משם כסדר "תקע". נזכר אחר "יהיו לרצון" האחרון - חוזר לראש התפילה.
בחו"ל - ממשיכים לומר "ברכנו" עד 60 יום לתקופה שהוא ט"ו בכסליו (5 בדצמבר למניינם).
שבת פרשת לך-לך, י' מרחשון. מפטירים בנביא (ישעיה מ, כז): "למה תאמר יעקב" עד "בקדוש ישראל תתהלל" (ישעיה מא, טז).
שבת פרשת וירא, י"ז מרחשון. מפטירים במלכים ב, ד, א "ואשה אחת" עד (כג) "ותאמר שלום".
שבת פרשת חיי שרה, כ"ד מרחשון. מפטרים במלכים א, א, א, "והמלך דוד זקן" עד (לא) "יחי אדוני המלך דוד לעולם". מברכים חודש כסלו שיחול ביום ו'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










