ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
הרי ששינו את המילים ויכל ביום השביעי בגלל הסיבה הנ"ל וכתבו לתלמי ויכל ביום השישי וישבות ביום השביעי.
במחזור ויטרי סימן קג מובא פירוש אחר למילה ויכל, על המילים בתפילה בשבת"חמדת ימים אותו קראת" . מבאר שם : שנאמר ויכל אלהים. ומתרגם בירושלמי וחמיד . או משום דאין ויכל אלא לשון חימוד. וכן הוא אומ' נכספה גם כלתה נפשי . ויש אומ' לא נקראת חמדת ימים בשום מקום. אלא מילתא בעלמא קאמרי' שנחמד הוא לישר' מכל הימים. שאותו קריאת קודש. שנאמר ויקדש אותו. והוא זכר למעשה בראשית. שבת הוא זכרון למעשה בראשית. שעשה כל מעשיו בששת ימי החול ונח בשביעי. וקדשו. לכך קידש את יום שביעי לעשותו חמדה לישר' מכל הימי' ועדות זו אנו מעידין עליו בכל שבת ושבת.
לפי דבריו שתרגם את הויכל – וחמיד הרי שיורדת הקושיה של הכופרים ואין צורך לשנות את המילים כהנ"ל מפני שאין הפירוש לש ויכל סיים אלא חמד, וכך הביא בתוספות יום טוב מסכת אבות פרק ג משנה יד על דברי המשנה חביבין ישראל שניתנה להם התורה , הרי שהתורה היא כלי החמדה שניתן לישראל, כלי חמדה . היא התורה שנקראת חמדה כמ"ש (תהלים י"ט) תורת ה' תמימה וגו' וכתיב בתריה הנחמדים מזהב ומפז רב. כך פי' במדרש שמואל בשם הר"ר ישראל ז"ל.
ול"נ שלכך קראה בכאן כלי חמדה. לפי שמדבר שבה נברא העולם . ובבריאת העולם נאמר חמדה כמו שתקנו חז"ל בברכת שבת לומר חמדת ימים אותו קראת. וטעמיה מתרגום ירושלמי דמתרגם ויכל וחמיד והכונה שתכלית הבריאה וכללה נחמד בעיניו יתברך. ולכן אמר עליהם כי טוב. והיינו דפי' הר"ב כי לקח טוב שהיא הבריאה שנאמר בו כי טוב.
ומוסיף שם לבאר : ולפי שהטוב שייך בדברים הגשמים והחמדה הוא יותר קרוב אל הדברים השכלים. שהחמדה הוא בנפש . לכך לא קראה כלי טוב כמו שנאמר בבריאה כי טוב.
אבל קראה כלי חמדה. ומקרא מלא הוא זה. שנאמר (בראשית ג') כי טוב העץ למאכל וגו' ונחמד העץ להשכיל. הרי שהטוב נאמר אצל אכילה גשמית. והחמדה נאמרה אצל השכלה עכ"ל.
נמצאנו למדים כי שבת נקראת חמדת ימים והתורה לקראת כלי חמדה מכיוון שהם "נחמדו", באופן מיוחד.
בראשונים ברשב"א ועוד יש שמצטטים שהמקור הוא תרגום ירושלמי וחמיד השם ביומא שביעאה, וראיתי שכתבו במספר מקומות: אולם חפשו טוב- אין דבר כזה בתרגום ולא נודע מקורם אבל כידוע הרב כשר בתורה שלימה בענייני התרגומים מספר על מציאת התרגום הירושלמי הנקרא ניאופיטי תרגום ארמי-ארץ ישראלי שלם לתורה, המכונה גם"תרגום ירושלמי השלם" . הוא נחשב לאחד התרגומים הארצישראליים החשובים והשלמים ביותר, כתב היד היחיד ששרד של התרגום נאופיטי שמור בספריית הוותיקן ברומא. הוא הועתק ברומא בשנת 1504, הפרסום: אלחנדרו דיאז מאצ'ו פרסם את התרגום המלא בין השנים 1968 ל-1979, ומאז הוא זכה להכרה רחבה בחשיבותו
והנה בקטע ירושלמי שנמצא באחד מכתבי היד, מופיע: ויכל אלוקים ביום השביעי "וחמיד השם ביומא שביעאה "
בבדיקה מהי המשמעות של המילה ו"חמיד", מצאתי בספר הערוך השלם
מהדורה מורחבת ומדעית של שנערכה על ידי הבלשן והרב ההונגרי-אמריקאי ד"ר חנוך יהודה קוהוט (1842–1894).
והוא מביא בערך חמד שהמילה חמד משמעותה מלשון חימום, ומביא שם שהרד"ק בספר השורשים כתב בשם רב האי גאון על הפסוק לחם חמודות שהוא לחם הפנים כי הוא היה חם, ומביא את המשנה בחולין פרק ג' עוף שנפל לאור ומעיו חמדו, הרי שחמד זה חימום, ומי שמאד רוצה וחומד משהוא כולו חם מרוב תשוקה. עיי"ש וממילא מובן מה כוונת התרגום וחמיד את השבת ומדוע היא נקראת חמדת ימים.
במשניות שלנו מודפס עוף שנפל לאור ומעיו חמרו, כנראה מלשון מעי חמרמרו, והנה כתב במשניות מהדורת ע"א פירושים בשינויי נוסחאות כתב : בכי"ק חמדו וטעות הוא. עיי"ש. אבל לפי הסברו של קוהט שחמדו התחממו אין כאן טעות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
