ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
הרי ששינו את המילים ויכל ביום השביעי בגלל הסיבה הנ"ל וכתבו לתלמי ויכל ביום השישי וישבות ביום השביעי.
במחזור ויטרי סימן קג מובא פירוש אחר למילה ויכל, על המילים בתפילה בשבת"חמדת ימים אותו קראת" . מבאר שם : שנאמר ויכל אלהים. ומתרגם בירושלמי וחמיד . או משום דאין ויכל אלא לשון חימוד. וכן הוא אומ' נכספה גם כלתה נפשי . ויש אומ' לא נקראת חמדת ימים בשום מקום. אלא מילתא בעלמא קאמרי' שנחמד הוא לישר' מכל הימים. שאותו קריאת קודש. שנאמר ויקדש אותו. והוא זכר למעשה בראשית. שבת הוא זכרון למעשה בראשית. שעשה כל מעשיו בששת ימי החול ונח בשביעי. וקדשו. לכך קידש את יום שביעי לעשותו חמדה לישר' מכל הימי' ועדות זו אנו מעידין עליו בכל שבת ושבת.
לפי דבריו שתרגם את הויכל – וחמיד הרי שיורדת הקושיה של הכופרים ואין צורך לשנות את המילים כהנ"ל מפני שאין הפירוש לש ויכל סיים אלא חמד, וכך הביא בתוספות יום טוב מסכת אבות פרק ג משנה יד על דברי המשנה חביבין ישראל שניתנה להם התורה , הרי שהתורה היא כלי החמדה שניתן לישראל, כלי חמדה . היא התורה שנקראת חמדה כמ"ש (תהלים י"ט) תורת ה' תמימה וגו' וכתיב בתריה הנחמדים מזהב ומפז רב. כך פי' במדרש שמואל בשם הר"ר ישראל ז"ל.
ול"נ שלכך קראה בכאן כלי חמדה. לפי שמדבר שבה נברא העולם . ובבריאת העולם נאמר חמדה כמו שתקנו חז"ל בברכת שבת לומר חמדת ימים אותו קראת. וטעמיה מתרגום ירושלמי דמתרגם ויכל וחמיד והכונה שתכלית הבריאה וכללה נחמד בעיניו יתברך. ולכן אמר עליהם כי טוב. והיינו דפי' הר"ב כי לקח טוב שהיא הבריאה שנאמר בו כי טוב.
ומוסיף שם לבאר : ולפי שהטוב שייך בדברים הגשמים והחמדה הוא יותר קרוב אל הדברים השכלים. שהחמדה הוא בנפש . לכך לא קראה כלי טוב כמו שנאמר בבריאה כי טוב.
אבל קראה כלי חמדה. ומקרא מלא הוא זה. שנאמר (בראשית ג') כי טוב העץ למאכל וגו' ונחמד העץ להשכיל. הרי שהטוב נאמר אצל אכילה גשמית. והחמדה נאמרה אצל השכלה עכ"ל.
נמצאנו למדים כי שבת נקראת חמדת ימים והתורה לקראת כלי חמדה מכיוון שהם "נחמדו", באופן מיוחד.
בראשונים ברשב"א ועוד יש שמצטטים שהמקור הוא תרגום ירושלמי וחמיד השם ביומא שביעאה, וראיתי שכתבו במספר מקומות: אולם חפשו טוב- אין דבר כזה בתרגום ולא נודע מקורם אבל כידוע הרב כשר בתורה שלימה בענייני התרגומים מספר על מציאת התרגום הירושלמי הנקרא ניאופיטי תרגום ארמי-ארץ ישראלי שלם לתורה, המכונה גם"תרגום ירושלמי השלם" . הוא נחשב לאחד התרגומים הארצישראליים החשובים והשלמים ביותר, כתב היד היחיד ששרד של התרגום נאופיטי שמור בספריית הוותיקן ברומא. הוא הועתק ברומא בשנת 1504, הפרסום: אלחנדרו דיאז מאצ'ו פרסם את התרגום המלא בין השנים 1968 ל-1979, ומאז הוא זכה להכרה רחבה בחשיבותו
והנה בקטע ירושלמי שנמצא באחד מכתבי היד, מופיע: ויכל אלוקים ביום השביעי "וחמיד השם ביומא שביעאה "
בבדיקה מהי המשמעות של המילה ו"חמיד", מצאתי בספר הערוך השלם
מהדורה מורחבת ומדעית של שנערכה על ידי הבלשן והרב ההונגרי-אמריקאי ד"ר חנוך יהודה קוהוט (1842–1894).
והוא מביא בערך חמד שהמילה חמד משמעותה מלשון חימום, ומביא שם שהרד"ק בספר השורשים כתב בשם רב האי גאון על הפסוק לחם חמודות שהוא לחם הפנים כי הוא היה חם, ומביא את המשנה בחולין פרק ג' עוף שנפל לאור ומעיו חמדו, הרי שחמד זה חימום, ומי שמאד רוצה וחומד משהוא כולו חם מרוב תשוקה. עיי"ש וממילא מובן מה כוונת התרגום וחמיד את השבת ומדוע היא נקראת חמדת ימים.
במשניות שלנו מודפס עוף שנפל לאור ומעיו חמרו, כנראה מלשון מעי חמרמרו, והנה כתב במשניות מהדורת ע"א פירושים בשינויי נוסחאות כתב : בכי"ק חמדו וטעות הוא. עיי"ש. אבל לפי הסברו של קוהט שחמדו התחממו אין כאן טעות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
