ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
גולת הכותרת בממצאיו של אדם זרטל היה מזבח יהושע בהר עיבל. הוא זיהה במרומי ההר אתר בולט בהיר, וכשהחל לחפור במקום גילה שהצבע הבהיר נבע מכך שהאתר ניטש מרצון וכוסה בכוונה בעפר שנחפר מאדמת הסביבה, ולא נהרס בחורבן כזה או אחר כמו אתרים ארכיאולוגים רבים.
הארכיאולוגים המשיכו לחשוף את האתר וממצאיו, ותדהמתו של אדם זרטל הלכה וגברה. התברר שמדובר במזבח שמבנהו מתאים למצוות התורה, והוא עשוי מאבנים שלמות שלא סותתו בברזל. הממצאים תוארכו לתקופת יהושע בן נון, ובמקום היה אפר רב ושרידי עצמות בעלי חיים. העצמות והאפר נשלחו לבדיקת מעבדה, והתברר שמדובר בשרידי בעלי חיים טהורים בלבד, שמאפייניהם תואמים לדיני הקרבנות בתורה.
לפתע, קמו וניצבו באופן ממשי דבריו של ספר יהושע (ח, ל-לא): "אז יבנה יהושע מזבח לה'... בהר עיבל... כאשר ציווה משה עבד ה'... ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל, ויעלו עליו עולות לה' ויזבחו שלמים".
הממצאים הללו חוללו מהפך אצל אדם זרטל. עד אז, הארכיאולוגים טענו שסיפורי התנ"ך הם המצאה מאוחרת, וחוקי התורה נאספו אט אט מכלל חוקי הדתות של כל העמים בסביבה, וגובשו לחוקה מסודרת רק בימי יאשיהו.
לתדהמתו התברר לו שסיפורי ספר יהושע הם מציאות ממשית המתוארכת בממצאים לתקופת יהושע, ובני ישראל נהגו כבר אז להקריב קרבנות לפי מצוות התורה, והוא החל להאמין שאכן האנשים שהקריבו את הקרבנות במזבח בהר עיבל קיבלו בעצמם את התורה בהר סיני.
ובאמת, יש בממצאים הללו דבר עוד יותר מדהים. יהושע מוסיף שם ומספר שהוא עשה במזבח מעשה ייחודי נוסף - "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה...".
בכך קיים יהושע את ציווי משה בתורה, בפרשת כי תבוא (כז, א-ח) "והיה ביום אשר תעברו את הירדן... והקמות לך אבנים גדולות... וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת... והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה... בהר עיבל ושדת אותם בשיד. ובנית שם מזבח לה' אלוקיך, מזבח אבנים... אבנים שלמות תבנה את מזבח ה'... והעלית עליו עולות... וזבחת שלמים... וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת...".
המילה 'אבנים' חוזרת בפרשייה זו פעמים רבות, וגם הציווי על כתיבת התורה על האבנים חוזר על עצמו. ומכאן מביא רש"י בשם חז"ל "נמצאת אתה אומר: ג' מיני אבנים היו – שנים עשר בירדן, וכנגדן בגלגל, וכנגדן בהר עיבל". ובאמת בספר יהושע (ד) מתואר כיצד חוץ ממזבח האבנים בהר עיבל, הקימו בני ישראל גם גלי אבנים בירדן ובגלגל, שיהיו זיכרון ועדות לבני ישראל על הניסים שהתחוללו בכניסתנו לארץ.
וכאן צפות שתי שאלות – א. מה ההדגשה המיוחדת הזו על ה'אבנים', הן בלשון הציווי בתורה והן בכך שמיד עם כניסתנו לארץ הקמנו שלוש מיני אבנים? ב. כל המזבחות עניינם הקרבת קרבנות, מה השתנה מזבח יהושע בהר עיבל שחלק מעניינו הוא גם כתיבת התורה על האבנים?
נראה שיש כאן לימוד גדול לכניסתם של ישראל לארץ. עד שנכנסנו לארץ, זכינו שדבר ה' הופיע אלינו בתורה הניתנת במדבר דרך משה רבינו. משנכנסנו לארץ, מלמדת אותנו התורה, שמעכשיו נלמד את התורה ואת דברי ה' דרך אבני הארץ. התורה כתובה מעכשיו על אבני הארץ, ומעכשיו מי שיסתכל עליהם יראה את התורה וגם את ניסי והשגחת ה', כפי שנכתב על אבני הר עיבל וכפי שמזכירות האבנים שהוקמו בירדן ובגלגל.
המדהים הוא, שהסוד העתיק שנכתב על האבנים הקדומות, שב ובקע בימינו מתוך האבנים, ולימד יהודים רחוקים שסלעי הארץ מלמדים שתורת משה אמת!
התורה שצומחת מתוך סלעי הארץ ועד כמה זה נוכח בספר יהושע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
