ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
24 באוגוסט 2025 – 22 בספטמבר 2025
המולד: מוצאי שבת (23.8.2025) בשעה 23:26 בבוקר ו-6 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל חמישי, ד' באלול (27.8.2025), עד מוצאי שבת, י"ד בחודש (6.9.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני ח' באלול (31.8.2025)
ב' דראש חודש אלול, יום ב', א' באלול (25.8.2025). נוהג ככל ראש חודש.
מראש חודש אלול ועד כ"ח באלול תוקעים כל בוקר תשר"ת )תקיעה שברים תרועה תקיעה(, כדי לעורר לתשובה.
מתחילים לומר "לדוד ה' אורי" בערבית ובשחרית. אשכנזים-חסידים וספרדים: בשחרית ובמנחה. ואומרים אותו עד חג שמיני עצרת.
מאור ליום ב' באלול, ועד ערב יום הכיפורים, משכימים ספרדים לסליחות.
שבת פרשת שופטים, ו' באלול (30.8.2025). מפטירים - רביעי משבעה דנחמתא – בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד נב,יב "אלקי ישראל".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תצא. אבות פרק ו.
שבת פרשת כי-תצא, י"ג באלול (6.9.2025). מפטירים - חמישי משבעה דנחמתא – בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד פסוק י "אמר מרחמך ה'".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תבא. אבות פרקים א-ב.
שבת פרשת כי-תבא, כ' באלול (13.9.2025). נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים - שישי משבעה דנחמתא – בישעיה ס': "קומי אורי" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת נצבים. אבות פרקים ג-ד.
יום א', כ"א באלול (14.9.2025)
אשכנזים מתחילים לומר סליחות, עד ערב יום הכיפורים. ברכת "על נטילת ידים", "אשר יצר" וברכת התורה אומרים קודם סליחות, ולא יאמרם פעם נוספת קודם התפילה. כאשר אומרים סליחות בהשכמה, הש"ץ מתעטף בטלית (בעוד לילה) ולא יברך, וכשיאיר היום יפשוט הטלית, יברך ויתעטף. עדיף להתעטף בטלית שאולה (של יחיד ולא של ציבור) שלא יכנס לספק ברכה. "אשרי", חצי קדיש, סליחות. אחר הסליחות אומר הוידוי רק פעם אחת (הגר"א). תחנון, קדיש תתקבל. (האומר סליחות ביחידות יאמר י"ג מדות כקורא בתורה בטעמים, ולא דרך תפילה ובקשה, ידלג "וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה". לא יאמר הבקשות שבלשון תרגום, כמו
"מחי ומסי", "מרן דבשמיא").
עד ערב יו"כ משתטחים על קברי צדיקים. יש המתענים ביום א' דסליחות.
שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול (20.9.2025). מפטירים - שביעי משבעה דנחמתא - בישעיה סא, י: "שוש אשיש", עד סג,ט "כל ימי עולם". אין מברכים החודש, משום "בכסה ליום חגנו" – יום ראש החודש מכוסה, נסתר.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת וילך. אבות פרק ה-ו. במוצש"ק אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש.
יום ב', כ"ט באלול (22.9.2025), ערב ראש השנה.
נוהגים לקום באשמורת הבוקר, ולהרבות בסליחות הנקראות "זכור ברית". אָבֵל רשאי ללכת לבית הכנסת לסליחות. אחרי הסליחות אומרים תחנון, אפילו נמשכה אמירתם עד אור היום. בתפילת שחרית אין אומרים תחנון. אומרים למנצח. אין תוקעים בשופר. אחרי התפילה נוהגים להתיר נדרים ע"י שלושה. מי שאינו דובר עברית, יתיר נדריו בלשון שהוא מבין. אפשר להתיר נדרים עד ערב יום הכיפורים, וגם לאחר מכן. אישה יכול למַנות את בעלה להתיר את נדריה: יאמר לדיינים כי הוא מפר גם נדרי אשתו, ויתיר בלשון רבים: "שנדרנו" "נשבענו".
נותנים צדקה לעניים. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים, לבקש מהקב"ה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. יש נוהגים לצום עד חצות, ואין צריך לקבל תענית מבעוד יום. גם המשלימים את התענית לא יקראו במנחה "ויחל", לא יעלו הכוהנים לדוכן, ושליח ציבור לא יאמר "או"א ברכנו", אבל היחיד אומר "עננו" במנחה. יש נוהגים להתפלל מנחה גדולה חצי שעה אחר חצות היום. מסתפרים, רוחצים וטובלים לכבוד יום הדין.
לשנה טובה נכתב ונחתם
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש מנחם אלול כמנהג עדות מזרח
ב' דראש חודש אלול, יום שני א' באלול. ככל ר"ח.
בלילה אור לב' באלול נוהגים לקום לסליחות לפני אשמורת הבוקר, ויש שנוהגים בחצות הלילה. יש נוהגים לתקוע בשופר בסליחות, בשעה שהחזן אומר "ויעבור".
שבת פרשת שופטים, ו' באלול. מפטירים (רביעי משבעה דנחמתא) בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד "אלוקי ישראל" (נב,יב).
שבת פרשת כי תצא, י"ג באלול. מפטירים (חמישי משבעה דנחמתא) בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד "אמר מרחמך ה'" (פסוק י).
ראוי להזכיר לציבור לפני קריאת מפטיר, שמי שלא שמע קריאת פרשת זכור בשבת לפני פורים, יכוון בפרשה זו לצאת ידי חובה קריאת זכור, והש"ץ יכוון להוציאו ידי חובה. ויבקשו מהקהל לא להרעיש במילת עמלק.
שבת פרשת כי תבא, כ' באלול. קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני הצבור, ומפטירים (שישי משבעה דנחמתא) בישעיה ס: "קומי אורי" עד סוף הפרק "בעיתה אחישנה".
יום חמישי, כ"ה באלול. יום זה הוא יום ראשון לבריאת העולם. בסוף התפילה בכל יום עד ר"ה, קוראים מפרשת בראשית מה שנברא באותו יום.
שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול . מפטירים (שביעי משבעה דנחמתא) בישעיה סא: "שוש אשיש" עד "כל ימי עולם" (סג,ט). אין מברכים החודש.
ערב ראש השנה תשפ"ו הבעל"ט, יום שני כ"ט באלול. אין תוקעים בשופר, גם לא בסליחות. נוהגים לקום מוקדם (יותר מהרגיל בחודש הסליחות). ולאחר התפילה עושים "התרת נדרים" כנהוג. מסתפרים, רוחצים וטובלים, ומתכוננים בתשובה ומעשים טובים ליום הדין הבעל"ט.
לשנה טובה נכתב ונחתם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













