ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כתב השולחן ערוך (או״ח סימן קלה סעיף יד): "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים". והוא מהמרדכי (הובא בב״י) שלמד מהירושלמי (יומא פ״ז ה״א) שאמר שבכל אתר את אמר הולכים אחר התורה, והכא תימא מוליכים ספר תורה אצלו. כלומר שזלזול הוא לספר תורה להוליכה אל אנשים שצריכים לה, כי כבודה שילכו אנשים אליה (משנ״ב ס״ק מז).
ובזוהר הקודש (פרשת ויחי דף רכה ע״א ופרשת אחרי דף יא ע״ב) החמיר מאוד בדבר זה וכתב לאסור להוציא הספר אפילו מבית כנסת אחד לבית כנסת אחר, ואפילו להוליכו לבית האבל לאו שפיר דמי (כה״ח ס״ק עה).
ובהגהות אשר״י שהובא ברמ״א מבואר שאם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי, ובביאור הלכה (ד״ה אין) כתב שכל הנאמר לאיסור הוא רק אם אין עשרה אסירים, ורוצים לאסוף אנשים מבחוץ להשלים מנין, אבל אם ישנם עשרה אסירים מותר להביא הספר אצליהם, כיון שחל עליהם חובת קריאה והם אינם יכולים לצאת משם ולילך אחריה.
ולכן היה נראה להתיר גם בעשרה שהולכים בצוותא למקום שאין בו בית כנסת על מנת לצאת ידי חובת קריאה,
ואף על פי כן אפשר שיש חילוק בין אלו הנמצאים בבית האסורין שהתירו להם משום שאנוסים הם (כמבואר בביה״ל שם), לאלו שיוצאים מדעתם למקום אחר שהיה להם להישאר במקומם, וכמו שכתב המשנ״ב (ס״ק מח) שאין להוציא הספר אף אם כל ציבור המתפללים ילכו יחדיו למקום אחר כדי לקרוא שם, כיון שאפשר להם לשמוע הקריאה בבית הכנסת.
ועל פי דברים אלו היה נראה שאסור לציבור מטיילים ליקח עמם ספר לשבתון בבית מלון וכדומה, ואף על פי כן הרמ״א כתב שמותר אם מכינים לספר תורה ארון או תיבה על מנת שיונח בה יום או יומיים, ובלבד שיניחנה שם קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה, ואחר כך יחזירנה לשם שאז אין ניכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד, אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן (משנ״ב ס״ק מט).
ויתירה מזאת כתב הכף החיים (ס״ק פב) שהאיסור הוא רק אם קוראים בספר תורה זה בבית הכנסת ולכן הוצאת הספר הוי זילותא לספר, אולם אם אין קוראים בספר זה, וכגון שיש בבית הכנסת ספרים אחרים שקוראים בהם, וספר זה יושב בארון הקודש כשכולה וגלמודה, אם כן אדרבה יש לומר שכשמביאים, אותו הספר שמח ומתעלה בזה, ולכן יראו ליקח ספר כזה שלא התכוונו לקרוא בו באותו השבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
