ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
גדולי הפוסקים כתבו להחמיר אף בחוף ים נפרד אם יש שם מציל או מוכר ארטיקים, וכמו שדרש הגר״ע יוסף לאיסור בשיעור ברבים, והובא בירחון אור תורה (ירחון רכב אלול תשמו סעיף טז) בזה הלשון: "אין לאשה להתרחץ בחוף נפרד לנשים כשיש שם איש המשמש כמציל או אנשים המוכרים כסאות וכדומה, אלא תרחץ בים כשחלוק רחב על כל גופה".
ובשו״ת דברי יציב (חלק אבן העזר סוף סימן מה) אחר שהאריך להראות שאין איסור יחוד כשרוחצות כמה נשים כשיש מציל, סיים שלמעשה אין זה מגדרי הצניעות להתרחץ בפני המציל.
וגם הגאון הרב מאיר מזוז פרסם בזה הזהרה ומודעה )וכך עשו גם העדה החרדית( בזה הלשון: לכל אחינו החרדים לדבר ה’ שיחיו. כבר ידוע ומפורסם העוון להתרחץ בים מעורב או בבריכה מעורבת, ולכן נוסדו בערים הגדולות חופי רחצה נפרדים לאנשים ולנשים על ידי עסקנים יראי ה’ וחושבי שמו ושכרם כפול מן השמים. ברם דא עקא שבחופי הרחצה לנשים ישנם מצילים גברים ומוכרי גלידות וממתקים וכו’ כולם גברים, ופירצה קוראת לגנב, ומה הועילו חכמים בתקנתם. ולפי הנשמע ישנן גם מצילות מקצועיות ואין צורך להשתמש דווקא במצילים גברים המסתובבים על חוף הים ובים עצמו, וכל שכן מוכרי ארטיקים והגלידות שמקומם לא יכירם בחוף כזה. לכן כל איש ירא שמים יזהיר את אשתו ובנותיו שלא תלכנה בחוף הים רק עם חלוק המכסה את כל בשרן, ולהשתדל אצל עסקנים חרדים שיתוקנו הפרצות הנ״ל. ובזכות שמירת הצניעות יוסיף ה’ שנית לגאלנו ברחמים בקרוב, אמן. כעתירת נאמ״ן ס״ט.
וכנ״ל פסק גם בספרו מקור נאמן (ח״א סימן תשפז): "אסור לאשה לשחות בבגד ים כשיש מציל, וכל שכן מוכרי מסטיקים וגלידות, וצריכה ללבוש בגד ארוך המכסה כל גופה, או להקפיד שתהיינה מצילות לנשים ומצילים לגברים״.
והניף ידו שנית (ח״ב סימן תתלג) אחר שנשאל אם מותר לבנות לשחות בבריכה בבגד לא צנוע כשיש מציל, וכתב: "אסור בהחלט. ואין לסמוך כלל על הסברא ’בעבידתיה טריד’, שזה נאמר בדוחק על רופא לאשה פרטית כשאין רופאת נשים, אבל לשחות כמה בנות ביחד מול עיני גבר אסור. ולפחות תלבשנה בגד צנוע". וגם בשו״ת ויען דוד (ח״ב סימן קפד) טען שאין סברת ’בעבידתיה טריד’ שייך כאן שההיתר הוא רק באומן המסייע ועושה מלאכתו, מה שאין כן במסתכל בעלמא, וכי יעלה על הדעת שמציל שאינו עושה דבר באותה העת מלבד להסתכל על הרוחצות מסיח דעתו לדבר אחר.
וזה שלא כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמט) שנהגו להקל אף במציל ישראל משום שבעבידתיה טריד וכמו שנהגו להקל ברופא נשים, וסיים בצ״ע.
וגם הגאון הרב משה פינשטיין (שו״ת אגרות משה אבה״ז ח״ד סימן סב) היקל אם המקום קבוע לרחיצת נשים שהוא כמו בביתה, ואין בזה משום פריצות בשביל אחד שנמצא שם שלא לכוונת פריצות אלא לכוונת מלאכתו, והוא בשעה שהרבה נשים רוחצות שם שאין בזה איסור ייחוד. ועוד כתב שודאי לא יתעסק בתאותיו שמא לא יעשה מלאכתו כראוי, וגם שמא יתגלה עלבונו זה ויענש. וסיים שמכל מקום נשים יראות השם ונשי תלמידי חכמים ימנעו מלרחוץ שם כיון שיש חשש שמא המציל יתן בהן עיניו וישתדל לעקוב אחריהן לבוא לביתם. ואף שזה רק חשש רחוק ולכן אין בזה משום איסור, ראוי לנשות תלמידי חכמים לחוש לזה קצת כשאפשר.
ולגבי רחיצה במקום כשהמציל אינו יהודי ואין לרוחצות שום קשר עמו, נראה שיש יותר להקיל כיון שאין העכו״ם מצווה על הרהורי עבירה, כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמח), וכן הרב אליהו פאלק בספרו הוד והדר לבושה, וגם בזה כתב בשו״ת ויען דוד הנ״ל לאסור בנות ישראל לעמוד לפניהם בלבוש שאינו צנוע כגון בגד ים.
לכן נראה להחמיר ולא לרחוץ במקום כזה שיש מציל, אלא אם כן הוא רחוק כמטחוי קשת שאינו רואה את המתרחצת היטב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
