ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ג)
קאלי, קולומביה Cali, Colombia
תמוז תשנ"ד
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
554 - שיפוצים, דינם בתשעת הימים
555 - כניסה לבית מורחב בתשעת הימים
556 - אופן הכשרת כלי- חרסינה טרפים ששהו י"ב חודש בלא שימוש
טען עוד
כניסה לבית מורחב בתשעת הימים
שאלה
אני עומד לחזור ארצה בקרוב ולכהן כרב בקיבוץ. בימים אלה, מסיימים הרחבת חלק מן הבתים הישנים של חברים בקיבוץ. הבתים הישנים היו קטנים מדי עבור המשפחות שגדלו ב"ה במשך השנים. על מנת לאפשר בניה מהירה, התושבים הועברו לבתים קטנים יותר שעמדו אז ריקים. עם סיום הבניה, הקיבוץ מעוניין שהתושבים ה'מפונים' יעברו חזרה כמה שיותר מהר כדי לאפשר הרחבת הבתים של החברים הנותרים. התאריך המשוער לסיום הבניה, שאז החזרה תתאפשר, הוא משך תשעת הימים.
האם חזרת התושבים לבתיהם המורחבים נחשב לשמחה שראוי להימנע ממנה בט' הימים?
תשובה
א. אסור להיכנס 1 לבית חדש או משופץ 2 במשך תשעת הימים, אלא אם כן בשל צורך גדול, כגון צפיפות דיור 3 או הפסד ממוני 4 . לאדם פרטי, אם אכן קיים אצלו צורך גדול לעבור לדירה חדשה בגלל צפיפות הדיור וצער המשפחה- הדבר מותר, ואולם יש להימנע מלעבור בשבוע שחל בו ט' באב 5 .
אם יש הפסד ממוני משמעותי בגין דחיית ההעברה, הדבר מותר אפילו בשבוע שחל בו ט' באב 6 .
אמנם לגבי שאלה ציבורית, כמו במקרה הנדון, יש להימנע מלעבור בתשעת הימים, כי אין זה יאה. ועוד יש להוסיף "דלא מסמנא מילתא", ועל כן יש להשתדל לדחות את ההעברה עד לאחר תשעה באב, ומן השמים יבורכו ב"ישוב טוב" 7 .
ב. אסור להכניס רהיטים חדשים לבתים 8 .
ג. בכניסה לבית החדש, עם המשפחה, מברכים ברכת הטוב והמטיב 9 , ולא ברכת שהחיינו, וממילא אין כאן איסור של ברכת שהחיינו.
^ 1. איסור כניסה לבית חדש אינו מוזכר במפורש. המקורות שמהם ניתן ללמוד לעניין זה הם:
א. שו"ע או"ח (סי' תקנא סעיף ב) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק יב). נראה שכשם שאסור לבנות, כך אסור להיכנס לבניין כזה, משום שמחה.
ב. שם (סעיף ו ברמ"א) : איסור לבישת בגד חדש חל מר"ח אב, נראה שכניסה לבית חדש ודאי אינה פחותה מלבישת בגד חדש, שאסורה משום שמחה.
^ 2. בית משופץ שהוסיפו בו איזה דבר, נחשב לבית חדש לעניין ברכת שהחיינו, וכן נראה לענייננו. "משנה ברורה" (סי' רכג ס"ק יב) וב"שער הציון" (ס"ק יד).
^ 3. נבחן את ההיתר מול שני המקורות לאיסור הכניסה לדירה חדשה המוזכרים בהערה 1.
א. הרחבת דירה למשפחה קטנה כ"צריך לדירתו" ולא כ"הרווחה בעלמא", ולכן מותר להיכנס בה, "משנה ברורה" או"ח (סי' תקנא ס"ק יב).
"משנה ברורה" (שם ס"ק כט) : "ומי שאין לו אלא חלוק אחד, יש להתיר לכבס מר"ח עד השבת", ונראה שהוא הדין להיכנס לדירה החדשה כשזה לצורך דיור ולא לצורך שמחה.
^ 4. "משנה ברורה" (שם ס"ק יג) : "מותר לבנות אפילו בנין של שמחה, אם אינו עושה בשביל השמחה אלא בשביל ההפסד". וכן ב"אגרות משה" (או"ח ח"ג סי' פ) מתיר לקנות מכונית הנחוצה לצורך פרנסה (וכן בשו"ת "מראה הבזק" ח"ב עמ' 60 בעניין קניות ביריד בט' הימים, כשיש הפסד).
^ 5. א. ראה הערה 3 שהתיר רק עד השבת.
ב. השנה חל ט' באב ביום א', ואין אפוא משמעות ל"שבוע שחל בו ט' באב". "משנה ברורה" (סי' תקנא ס"ק לח).
^ 6. הערת מרן הגר"ש ישראלי.
^ 7. "אגרות משה" (או"ח ח"ג סי' פב).
8 שו"ע או"ח (סי' רכג סעיף ג) ב"באור הלכה", שבשותפות מברכים הטוב והמטיב. ולכן התיר ב"אגרות משה" (או"ח ח"ג סי' פ ד"ה ומכונית חדשה) לקנות מכונית חדשה, בתנאים מסויימים, בג' השבועות.
a class="footnote" name="8b" href="#8a">^ 8.
a class="footnote" name="9b" href="#9a">^ 9.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
