ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
"בליל יום הקדוש שהנני ער ועוסק במסכת יומא, בסדר העבודה, כמנהגי, באשמורת, בנגינותי, והנה נפל עלי פחד וחרדה מרוממות קדושת העבודה במקדש... שהיה מאחד את ישראל וארצו הקדושה במקור העליון האלוקי.
ואתיפח בבכי ממושך בלי להפסיק, ואחשוב ואבין, שאין לקצץ בעבודת הקורבנות לעתיד לבוא, כמו שהותחל על ידי להיכתב במגילת קודשים, מגילת סתרים, על יסוד דברי המורה ומאמרי חז"ל. (כלומר – הוא מעיד על עצמו, שבהתחלה חשב שעבודת הקרבנות לא תתחדש, על סמך דברים מחז"ל והרמב"ם, והוא התחיל לכתוב על כך מגילה נסתרת, אך בעקבות לימוד עבודת הכהן ביום הכיפורים, הבין שטעה וחזר בו – נ.י.).
סוד עמוק, כח עליון נשגב וקדוש היה בעבודת הקרבנות במקדש..." (אורות המקדש עמ' 74).
ובאמת, כל מי שמעמיק בנפשו פנימה, ומייחל באמת לבניין המקדש במהרה, ולא רק כמצוות אנשים מלומדה שואל את עצמו - מה לבן התרבות המערבית ולעבודת הקורבנות? מה לאדם שמורגל לקנות בשר באריזות פלסטיק סגורות, ולעבודה רוחנית על-ידי זביחת בעלי-חיים?
יתר על כן – נאמר בגמרא (ברכות לב:) "אמר רבי אלעזר: גדולה תפילה יותר מן הקרבנות", ודבריו מובנים ומתבקשים, שהרי התפילה היא עבודה שבלב ובדיבור, התקשרות לה' דרך הרבדים הרוחניים הגבוהים שבאדם, ולעומתם הקורבנות הם עבודה ברובד המעשה. התפילה היא גם עבודתו של האדם נזר הבריאה, ואילו הקרבנות מביאים לידי ביטוי רבדים נמוכים יותר של הבריאה – חי, צומח ודומם, וגם בהיבט זה התפילה גדולה מהקרבנות. אם כן התפילה נעלה מהקורבנות, ומדוע אנו כה משתוקקים להתחדשותם? אם יש לנו כיום את התפילה הגדולה יותר, מדוע אנו משתוקקים לעבודת הקרבנות הקטנה יותר?
התשובה נעוצה בשאלה. באמת החידוש הגדול של עבודת המקדש והקרבנות על פני עבודת ה' של הגלות ועבודת התפילה הוא דווקא בכך, שהיא עוסקת גם ברבדים הנמוכים של העולם – חושיו הגשמיים של האדם, בעלי החיים, הצומח והדומם. ביטוי לכך מצאנו במשנה (סוטה מח:) – "העיד ר' יהושוע מיום שחרב ביהמ"ק אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות. ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות". כלומר חסרון המקדש פוגע בשפע הגשמי של העולם, כי הוא זה שמקשר בין הגשמיות לה'.
והחיסרון הוא בכך שעבודת ה' בתפילה ובגלות נוגעת בחלקים קטנים מהמציאות – רק עם ישראל שותף בעבודת ה', וגם אנחנו עושים זאת רק בחלקים קטנים מהאישיות שלנו – חלקי הדיבור, המחשבה והלב. עבודת הדיבור והלב של היהודי. לעומת זאת, במקדש משתתפים חושים רבים של האדם בעבודת ה' – שמיעת שירת הלוויים, ריח הקטורת, טעם בשר הקורבנות ומראה יופיו של הבניין הנאה בעולם. במקדש גם כל חלקי העולם שותפים לעבודת ה': הצומח, החי ואף הדומם – בניסוך המים ובמלח, וגם כל האנושות משתתפת עימנו, שהרי "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
ואז מה? מה חסר כשנפגשים רק ברבדים הגבוהים של המציאות?
נביא משל מהחיים. ניקח שני אנשים שרוצים להיפגש פגישה עסקית חשובה. מטרתם להעביר מידע זה לזה. מידע אפשר להעביר בדיבור הדדי, ולכן ביכולתם לדבר בטלפון ולהסתפק בכך. אולם, כולנו יודעים שבמציאות במצבים רבים, אנשים אומרים שחייבים פעם אחת להיפגש פנים אל פנים, כי זה לא אותו דבר. בפגישה פנים אל פנים, פוגשים את האישיות, וזה מעבר לדיבורים ולמחשבות.
עכשיו נעלה דרגה במשל. בני משפחה קרובים רוצים להיפגש זה עם זה – האם הם יסתפקו בטלפון? או בזום? למה לא – הרי בטלפון אפשר לדבר מצוין, ובזום אפשר גם לראות זה את זה? ברבדים הגבוהים לא חסר כלום, לשם מה צריך את הרבדים הנמוכים?
ואם הם בני זוג נשואים – האם הם יסתפקו בטלפון ובזום?
היום כשאנו מתפללים, אנו מדברים עם ה' בטלפון, בזמן המקדש כשאנו מתפללים ומקריבים קרבנות, אנו נפגשים עם ה' פנים אל פנים. מפגש קרוב קרוב. במקדש, הקשר בין ה' וישראל משול למפגש בין בני זוג נשואים. מפגש אמיתי הוא מפגש בכל הרבדים, וזה קיים רק כשהמקדש קיים!
בימים אלה, כשאנו מייחלים לבניין המקדש, אנו פונים לה' ואומרים: לא מסתפקים בשיחת טלפון! רוצים פגישה אמיתית פנים אל פנים!
"שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה'" – וכשם שבא לראות כך בא ליראות, אנו רוצים פגישה שבה כביכול – רואים ונראים, מתבוננים זה בעיניו של זה, נפגשים קרוב קרוב, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
