ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תלתא דפורענותא
ועדיין מפעמת התקווה בלבו של ירמיהו, כי יזכה לנבא טוב על עמו. הן שליחותו היא הן לישראל והן לאומות העולם, גם "לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס", וגם "לבנות ולנטוע". ושמא יהיו נבואות החורבן לאומות העולם הפוגעות בישראל, ונבואות הבנין והנטיעה לעמו שלו! אולם לא כך היה. ומשל קשה מביאים לנו חז"ל:
משל לסוטה שנכנסה לעזרה לשתות מי סוטה. בא כוהן להשקותה והיה מסתכל בה – והיא אמו! כך ירמיה, כשמאר לו הקב"ה, השקה את ירושלים, אמר לפניו: ריבונו של עלם, לא כך אמרת לי: "נביא לגויים נתתיך"? עכשיו תחילת נבואתי באומה שלי?!...
גם לא קל ללכת נגד הזרם, לנבא נבואות זעם שאיש אינו מוכן לשמוע, להסתכסך עם כל בני המשפחה, השכנים והידידים, להיות ל"אויב העם", להיות מושלך אל הבור כבוגד, לשבת עצור בחצר המטרה כמשתף פעולה עם האויב ולהינצל בנס מנסיון התנקשות בחייו מצד שכניו, תושבי ענתות. כה קשים הם חייו של ירמיהו, עד שהוא קץ בהם וזועק: "אוי לי אמי כי ילדתיני, אי ש ריב ואיש מדון לכל הארץ. לא נשיתי ולא נשו בי, (ואף על פי כן - ) כולו מקללני". וחוזר ופונה לקב"ה: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז, מפני ידך בדד ישבתי, כי זעם מילאתני. למה היה כאבי נצח ומכי אנושה, מֵאנה הֵרפא?...". אך תשובתו של הקב"ה מוסיפה מכה על מכתו: "לא תיקח לך אישה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה". אין לך עתיד אישי. ולא זו בלבד, אלא שאף ממשיך רוחני לא יהיה לך. ברוך בן נריה, תלמידך הנאמן, לא יזכה להינבא ולהמשיך את מפעלך.
המציאות – הן האישית והן הלאומית – קשה היתה אף יותר מן הנבואה. לדאבון לבו של ירמיהו, דבר מדבריו לא שב ריקם. כל נבואות החורבן, ההרס וההרג, התגשמו במלואן. ועדיין פיעמה בלבו התקווה, כי שארית הפליטה תישאר בארץ, עד שבא רצח גדליה. למרות מחאותיו הנמרצות, ירדו הנותרים למצרים והורידו אותו עמם לגלות. ועדיין היה מקום לקוות כי החורבן והגלות יביאו להפקת לקחים ולחזרה בתשובה, אך גם זה לא קורה, והעם נאחז בעבודת האלילים ביתר אדיקות. ירמיהו מת בודד בנכר, בגלות, בחורבן. סיום טרגי לחיים טרגיים.
אולם בתורת ישראל אין טרגדיה. אין סיפור שסופו רע. הכול מוביל בסופו של דבר לטובה, אף אם ארוכה הדרך עד מאוד, וקשה מנשוא. וירמיהו לא ראה את עצמו מעולם ולא היה מעולם אישיות טרגית. ברגעים הקשים ביותר של החורבן, של הייאוש, יוצאות מפיו נבואות הנחמה הגדולות ביותר. בשעה בה רואות עיניו כי "הנה הסוללות באו העיר ללוכדה והעיר ניתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר", קונה ירמיהו את שדהו של חנמאל בן דודו בענתות, תוך שהוא מבטיח: "שדות בכסף יקנו... בארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה... כי אשיב את שבותם, נאום ה'". ותוך שהוא מנבא על השבתה מוחלטת מערי יהודה ומחוצות ירושלים, "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה", מבטיח הוא כי "עוד יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה"; ואין חתונה יהודית בה לא נשמעת הבטחה חגיגית זו. ודווקא קולה של רחל המבכה על בניה, כשהיא "מאנה להינחם על בניה כי איננו", הוא הוא המקור להבטחה: "יש שכר לפעולתך נאום ה', ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם".
דווקא עומק הכאב על החורבן הוא המנביע את היכולת לראות את הגאולה בעיניים בהירות: "והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרוס ולהאביד ולהרע, כן אשקוד עליהם לבנות ולנטוע, נאום ה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
