ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לפתע, נפתחה הדלת, והגאון יצא מחדרו ואמר להם: תנא? יודעים אתם – מהי מעלתו של תנא? אני – אולי כהרשב"א! (ויש גרסאות – אולי כהרמב"ן)!
יותר מזה, אומרים בשם הגר"א, שאמר על עצמו שהיה מייחל להיות סנדלר פשוט בתקופת התנ"ך, כי בתקופות אלו אנשים היו בעלי מדרגות גבוהות ועצומות. כלומר, לעיתים, עצם זה שאדם חי בתקופה מסויימת, כבר ניתנו לו כוחות גדולים ועצומים.
וכך מצאנו בגמרא (שבת קיב:) "אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא: אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים". החמור כאן מבטא את המדרגה הנמוכה ביותר, בוודאי – אם זה חמור פשוט, שאינו כחמורם של הצדיקים המדוברים.
אולם – מה תאמרו אם מישהו יגיד לכם – אני מייחל להיות חמור פשוט?
ובכן, בפרשה שלנו מצאנו חמור פשוט, שזכה בזכות גדולה מאוד, שלא זכו לה אפילו התנאים והנביאים הקדושים, ולוואי והיינו זוכים לזכות זו.
החמור המדובר רעה בשלווה באורווה במדיין, הוא היה חמור רגיל לחלוטין, כזה שקם בבוקר לעבודת יומו – סוחב משאות, נושא אנשים ועוד ועוד. הוא היה נוער לפעמים וגם אהב ללחך עשב. בקיצור – חמור מן המניין, חמור בין חמורים.
חייו זרמו על מי מנוחות, עד ש...
יום אחד, נפרצה לפתע דלת האורווה שלו, ולוחמים אחוזי חרבות פלשו לתוכה. הלוחמים מבני ישראל היו נחושים מאוד, הם הרגו את בעלי האורווה, ולקחו את החמור כשלל מלחמה. החמור שלנו, זקף את ראשו, הביע את מחאתו על ההפרעה בשגרת חייו בעזרת כמה נעירות ממושכות, אך בחוסר ברירה נגרר והלך עם הבעלים החדשים.
הלוחמים צירפו את החמור לעדר חמורים ענק, שהלך וגדל במהירות בהתאם לקצב הלחימה. כשהסתיימה המלחמה, פסע החמור עם שאר בני מינו, שמנו כבר 61000 (!) חמורים. יחד איתם, פסעו גם עדרים עצומים שמנו מאות אלפי ראשי צאן ובקר, ומילאו את כל הסביבה עד לאופק הרחוק.
האמת היא, שהחמור שלנו לא ראה מעולם כל כך הרבה בעלי חיים, והוא הרגיש קצת אבוד בתוך ההמון האדיר של בני מינו, הוא התגעגע קצת לאורווה השקטה והצנועה שלו.
אבל אז התרחש מהפך נוסף בחייו. העדר העצום נעצר מול משה רבינו, אלעזר הכהן וראשי אבות העדה. הם החלו לחלק את העדר לשני חלקים. בהמשך הם שמו עדר חמורים קטן בצד, המיועד למכס לה'. זכה החמור שלנו, ועלה בגורלו להיות אחד מהחמורים המיועדים למכס לה'.
ואז הגיע הרגע הגדול וההיסטורי בחייו של החמור...
משה רבינו ספר את החמורים בזה אחר זה, כדי להגיע למספר המדוייק של המכס, ולהעביר אותם לידי אלעזר הכהן. הוא ספר – 1...2...59...60. כעת הגיע תורו של החמור שלנו, שהיה אחרון הנספרים, ומשה הכריז בקול – אחד ושישים.
זהו נשלם המניין, המכס לה' הוא אחד ושישים!
החמור לא ידע, אבל באותו רגע הוא זכה שבתורה נכתבה מילה מיוחדת שעוסקת בו – "וחמורים... מכסם לה' אחד ושישים" (לא, לט). לחמור ה – 61 יש מילה משלו בתורה – 'אחד'. החמור הפשוט והרגיל זכה באותו רגע למילה שלימה בתורה, מה שלא זכו הנביאים והתנאים הקדושים, ואף גופי הלכות שניתנו ברמז.
מעכשיו, כל ספרי התורה שיכתבו במרוצת הדורות, יזכו לקדושת ספר תורה בשלמות רק אם תכתב בהם המילה 'אחד'.
(כמובן, כתבתי את הדברים באופן ציורי. יתכן ובפועל המאורעות היו מעט שונים, וגם יש לציין שהתורה נקראת 'משל הקדמוני', ויש בה רובד לפנים מרובד, כך שוודאי המילה 'אחד' המופיעה בתורה, רומזת גם לעומקים נסתרים מעבר לאותו חמור, ועדיין יש כאן רעיון חשוב בשבילנו).
וזה מלמד את כולנו יסוד חשוב מאוד בעבודת ה'. אנחנו, כפי שאמר רבי זירא, משולים לחמורים פשוטים. אך אם נשתדל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, כפי שזכה החמור שלנו, הרי אנחנו מילה בתורה הקדושה!
וכפי שלימדונו רבותינו, שכל יהודי הוא כאות מיוחדת בתורה הקדושה.
וכך אמר הפרי צדיק (שמות פרשת שקלים) "עמך כולם צדיקים, וצדיק יסוד עולם, ועל כן אמרו: כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם, שבאמת בשביל כל אחד מישראל נברא... כי כל אחד הוא מדוגל ומנושא בענין מיוחד בפני עצמו, שעבור זה כל העולם כולו בשבילו וצריכים לו בזה. ועל זה אמרו: שאין לך אדם שאין לו שעה".
שנזכה תמיד לעבוד את ה' במקום הנכון ובזמן הנכון, לחוש כמה אנו מיוחדים, ולהוציא לפועל את הנקודה המיוחדת שלנו שבה אנו צדיקים יסודי עולם, ובכך לממש את האות המיוחדת שלנו בתורה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
