ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הלכות חמץ ומצה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצוה לספר
אולי צרה מיוחדת או גזרה קשה, חלילה, היא שגרמה לר' לוי יצחק מברדיטשב לצאת בימי חג הפסח לרחובה של עיר. כשפגש את אחד הגויים שהכיר כסוחר נמרץ, שאל אותו ר' לוי יצחק האם ברשותו סחורה מוברחת, הסוחר הגוי הנמיך קולו ואמר כי יש ברשותו סחורה מוברחת בשפע: צמר, בגדים, ואפילו תבואה שהוברחה מהמדינה השכנה. לשאלת הרבי האם אינו מפחד כי הממשלה תתפוס אותו ותענישהו בחומרה, ענה לו הסוחר כי כדי להתפרנס שווה להסתכן מעט ובמיוחד לאור העובדה כי הוא בטוח ביכולתו להבריח ולסחור בסחורה מבלי להיתפס. הרב שמע והמשיך בדרכו. לאחר מספר רגעים פגש יהודי המהלך לתומו, הרב פנה אליו, ושאל אותו בלחישה - אולי יש בידו קצת חמץ? היהודי הצטמרר כולו וענה כי חלילה לו מלהחזיק חמץ בפסח וכי הוא מופתע מעצם העלאת השאלה. הרב הודה לו והמשיך בדרכו, וחזר על שאלתו לכמה יהודים שפגש בדרך כשמכולם קיבל תשובה זהה לתשובת הראשון. לאחר ששאל כעשרה יהודים ונענה כי איש מהם אינו מחזיק חמץ, נשא עיניו לשמים ואמר בקול מלא תחינה: "ריבונו של עולם, ראה מה בין הגוי לבין היהודי, הממשלה אסרה על הברחת סחורה, והעמידו לצורך כך שוטרים רבים מספור על מנת לתפוס את העובר על החוק, ואף על פי כן הגוי מבריח את סחורתו. ואילו היהודי שיודע כי התורה מצווה: 'תשביתו שאור', לא יעלה בדעתו להחזיק חמץ, וזאת למרות שאין שוטרים המפקחים על כך. האם לא ראויים בניך האהובים לראות בישועות הנזקקות להם בעת הזו?"
דמות מיוחדת במינה היה הרב שמשון שטוקהאמר הי"ד מחשובי רבני וארשא. במחנה ההרג בו שהה היווה מופת ליהודים כיצד לעבור ימים מחרידים אלו בשפיות. בהתקרב חג הפסח בשנה האחרונה למלחמה, היה ברור לכולם כי אין שום ברירה וכי יהיו חייבים לאכול חמץ בחג, הצער היה רב אך כמובן שלא היתה שום ברירה. אולם הרב שמשון עצמו נמנע מלהכניס לפיו פירור כל שהוא של חמץ. שכניו לצריף הפצירו בו שיאכל אחרת עלול למות חלילה, וכי ברור כי ההלכה מתירה לאכול במקרה כזה חמץ בפסח. הרב ענה להם כי אכן מותר לאכול חמץ במצבם אולם חשוב שבין אלפי היהודים במחנה יהיה לפחות יהודי אחד שיזכיר לכולם כי פסח היום, וימנע מלאכול חמץ... וזכות המצוה תעמוד לו להחזיק מעמד עד סוף החג. יהודים רבים מיושבי המחנה עשו מאמצים רבים להשיג עבורו מעט קליפות של תפוחי אדמה וכדומה, מתוך רגשות הכרת תודה ליהודי שבמסירות נפש מזכיר להם כי פסח היום...
מצוה להורות
על הפסוק: "אך ביום הראשון תשביתו" דרשו חז"ל כי זה ערב פסח קודם להתחלת זמן איסור חמץ, עד לשעה זו יש לבער מהעולם את כל החמץ שיודע עליו, וחמץ שלא יודע עליו מבטלו.
ותיקנו חכמים שבודקים ומבטלים כבר בליל י"ד, מפני שאז כל העם בביתו וגם ניתן לבדוק היטב לאור הנר.
שואלין ודורשין בהלכות פסח, קודם לפסח שלושים יום (שו"ע או"ח תכ"ט א'). וזה לשון מרן הרב קוק זצ"ל: "על כן חובה היא על כל בן תורה לעיין לפי כחו וזמנו בהלכות פסח בפרוס הפסח, והוא הדין כל דבר בעתו... ויותר טוב שישמע שיעור בספר 'חיי אדם' בבית המדרש, כי אי אפשר להזהיר ולפרט כל הדינים בדרשה אחת קצובה (של שבת הגדול)" (אורח משפט קנ"ה). והיות ודיני פסח מרובים הם, וישנם חילוקי דינים לגבי הכשרת הכלים השונים, ובפרט מכשירי המטבח, יש ללמוד הלכות פסח בצורה מסודרת ולהיעזר במורה הוראה בכל שאלה שמתעוררת.
בזמן ניקיונות הבית כדאי לכוון לקיים מצוה זו, שכן מצוות צריכות כוונה.
חובה לנקות כל מקום שמכניסים אליו חמץ, וצריך להיזהר בכך ביותר שכן איסור חמץ בפסח אין לו שיעור, ואפילו משהו זעיר ביותר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
