ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
דרשות תומכות חלקן הן כדוגמת מה שקרא הרמב"ם פירוש מקובל, מסורת ממשה רבנו יכולה לקבל מקור מן הפסוק. הדרשה אינה מחדשת את ההלכה, אלא מחברת את הידוע לכתוב כדי לתת לו תוקף. האתרוג הוא אחת הדוגמאות שיש עליו כמה דרשות תומכות, שהוא עצמו נלמד במסורת מסיני. כך הדרשה התומכת לא צריכה להיות חזקה מאוד, שעניינה רק להעצים את הדין. בכל מקום שנמצא דרשה חלשה ניתן לומר שהיא תומכת, הבנה זו מסבירה הרבה דרשות מוזרות.
הרמב"ם מונה חמשה חלקים בתורה שבעל פה: הלכה למשה מסיני, פירוש מקובל, דרשות החכמים (דרשות יוצרות), גזרות דרבנן, תקנות חכמים.
בשיעור הקודם הזכרנו שהבחנה בין שלוש סוגי דרשות, אפשר לקבל מתוך התבוננות בדרשות הנמצאות בתחילת פרק שני ממסכת קידושין. הראשונה שהזכרנו היא קריאת פשט הפסוק . על דרך זו נלמד ששלוחו של אדם כמותו, "ושחטו אתו כל עדת** הדבר מוכרח להלמד מן הפסוק. כך גם בדין של קרבן השותפים "אדם כי יקריב.. תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב), מכאן ששניים יכולים להקריב בשותפות. על דרך זה כמעט כתוב מפורש בפסוק גם הדין ששחיטה כשרה בזר "**", מוזכר הכהן רק לאחר השחיטה כי לא צריך אותו לפני כן.
וכן "תשבו כעין תדורו**, וכן ונשל הברזל מן העץ** אלו דרשות שלמדו חכמים וכמעט מפורשות בכתוב.
סוג שני של דרשות הוא "כן תרימו גם אתם" (במדבר יח, כח) לרבות שלוחכם, כוונת הפסוק לפי פשוטו הנה שכמו שישראל נותנים תרומה לכהנים, כן תרימו גם אתם הלויים תרומה, וזוהי תרומת מעשר. אמנם המילה 'גם' הנה מיותרת "כן תרימו אתם", הפשטן אינו נבהל מן המילה המיותרת שהיא מסתדרת עם הפשט. הדרשן מחפש מה מיותר , או אפילו חצי מיותר לראות מה הקב"ה הסתיר בפסוק. בסוג דרשה זה צריך להפעיל את הסברא כדי לדעת מה לדרוש.
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
9 - מקובל על המדע
10 - מדרשי הלכה
11 - ביאור = האות שלך בתורה
טען עוד
נקרא את לשונו המיוחדת של המלבי"ם המסביר עניין זה בהקדמתו לספר ויקרא:
"בפי' הזה סללתי דרך חדש, נאדר בקודש, לבאר דברי חכמים וחדותם, דברי רבותינו בקבלתם, עפ"י יסודי הלשון ועפ"י חוקי המליצה וההגיון, בדרכים חדשים מופלאים ומסולאים. בו הראיתי ובררתי כי היה ביד חז"ל אוצרות וחוסן ישועות מלאים חכמה ודעת, היה בידם כללים גדולים ויסודות קבועים בדרכי הדקדוק ויסודי הלשון וההגיון אשר רובם נעלמו ונסתרו מעין כל חכמי לבב הבאים אחריהם, וע"כ נעלמו דרכיהם ונתיבותיה לא נודעו. הראיתי ובררתי במופתים נאמנים כי הדרוש הוא הפשט הפשוט המוכרח והמוטבע בעומק הלשון וביסודי השפה העבריה. וכל התורה המסורה בע"פ הלא כתובה על ספר תורת אלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא את כל דברי הקבלה שנמסרה בסיני עפ"י כללי הלשון ודרכיו וגדריו עפ"י חוקים קבועים וברורים ואמתיים. בו בניתי מגדל עז לשם ה'. בו ירוץ צדיק ונשגב, שם יתיצבו שרי החילים לערך מלחמה נגד הקראים והמכחישים את קבלת חז"ל, שם ידברו את אויבי הקבלה בשער, יתועדו ויתראו פנים אל פנים, יקריבו ריבם יגישו עצומותיהם, יתוכחו ויבחנו וישמעו ויאמרו אמת, משה אמת ותורתו אמת וקבלתו אמת כולם נתנו מרועה אחד. את הכללים והיסודות הרימותי תרומה וסדרתים בהקדמה הנקראת בשם אילת השחר ועלו בידי למספר תרי"ג כללים, בכל כלל אספתי את כל המקומות שהשתמשו חכמים בכלל ההוא, ובא האות והמופת כי שמרו את היסודות האלה בכ"מ ועליהם בנו חומה בצורה והם יהיו תרי"ג מפתחות גם יפתח כל דורש וכל מבקש שערי דרשות התלמוד והמדרשים ויבואו בחדרים ושערים לא יסגרו. חברתיו בשקידה רבה וביגיע כפים, בעזר העוזר רוכב שמים".
ודאי מגיע יישר כח גדול למלבי"ם על העבודה המיוחדת שמסר בפנינו, אך כבר כתב הגר"א שלא כדבריו. אין הדרש עומק הפשט, שני דברים שונים הם ומתנהלים בדרך שונה. כבר הארכנו בדבר באחד השיעורים הקודמים בעניין מתהפך כחומר חותם .
מחלוקת מעניינת יש בין הרמב"ם לרמב"ן בשאלה האם הדרשה היא כוונת הכתוב . הרמב"ם כתב בשורשים המקדימים למניין המצוות שאין למנות את הנלמד מדרשה. כמו שמצוות שאינן לדורות אין הרמב"ם מונה כחלק מן התרי"ג, כך אינו מונה את הנלמד מדרש. הרמב"ן משיג על דברי הרמב"ם, להבנתו הדרשה היא הבנת הכתוב. את התורה יש לקרוא פעמיים, בפעם הראשונה כפשוטה, ובפעם השניה מתוך הבנה שספר א-לוקי יש בו עומק שהקב"ה התכוון אליו.
התשב"ץ כתב על הרמב"ן שלא הבין נכונה את דברי הרמב"ם, מסכימים כולם שהתורה התכוונה לדרשות. הרמב"ם רק כתב מה נאמר מסיני בפירוש, ומה התכוון אליו הקב"ה אך לא אמר בסיני. אלא הטמין במילות התורה, שחכמים מתוקף סמכותם יבואו וידרשו את התורה. כמו הדרשה על חצי שיעור שלמד רבי יוחנן, אינה מתרי"ג מצוות שנאמרו למשה מסיני אף שודאי כוונת הכתוב לכך. תוקפן של דרשות אלו דאורייתא, אך לא נאמרו בסיני.
כך תירץ התשב"ץ את הרמב"ם, אך הרמב"ן הבין שכל הדרשות כתובות בתורה כחלק מתרי"ג המצוות שניתנו למשה מסיני. כדאי לקרוא את דבריו בפנים, בהשגתו לשורש השני מספר המצוות של הרמב"ם.
הסוג השלישי של הדרשות הנו כדוגמת הדרשה "שליחות מנלן דתניא ושלח מלמד שהוא עושה שליח ושלחה מלמד שהיא עושה שליח ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח" (קידושין מא, א). צריך להבין שבלשון התורה לא רגילה המילה 'ושלח', ישנם מלאכים אך לא שליחים. והנה במקום לגרש כתוב לשלח, על כן מבינים חז"ל שיש לדרוש, אך הדרשה אינה מוכרחת.
כך גם בדין תשלומי נזק, "ורפוא ירפא" (שמות כא, יט), היה אפשר לחשוב שישלמו או את דמי הנזק או את דמי הרפואה, למדה הגמרא מן התורה שיש גם תשלומי נזק וגם ריפוי. אך הלימוד מוזר "לימא קרא או רפא רפא או ירפא ירפא מאי ורפא ירפא ש"מ ליתן רפואה במקום נזק" (ב"ק פה, ב), נראה מוזר לכתוב בדרך שמציעה הגמרא.
על כן נראה שדרשה מסוג זה השלישי הן הדרשות התומכות, חכמים ידעו את הדין ורצו רק לתת לו תוקף. כך כל הדרשות הקשות בהבנת המקרא, תירוץ יפה הוא להסביר שאינן כתובות אפילו לא בקריאה השנייה, חכמים דרשום לתת תוקף מיוחד לדינים הנלמדים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
