ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
קיימת הסכמה מאוד רחבה כי קרח היה אדם מיוחד מבחינת מעמדו התורני. ניתן להוכיח זאת מכך שהוא הצליח לעורר מחלוקת עצומה עם משה רבנו, שאנשים רבי מעלה תמכו בה. הכתוב מספר לנו כי הצטרפו אליו "וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם" (במדבר טז, ב). חז"ל דרשו פסוקים אלה בדרך המשבחת את כישרונותיהם: "ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים - מיוחדים שבעדה, קראי מועד - שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים, אנשי שם - שהיה להם שם בכל העולם" (סנהדרין דף קי ע"א). לא יתכן שהם הצטרפו אל חדל אישים ריק מתוכן. על פי הכלל העממי "אמור לי מי הם חבריך ואומר מי אתה", קרח היה איש מושלם וחבריו היו מושלמ ים. טענתו של קרח הייתה כי באמת כולם מושלמ ים "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' " (במדבר טז, ג). האם אכן כך?
ושאלה נוספת לבירור: כיצד בניו של קרח ניצלו מהעונש הנורא (בליעה או שריפה) שהוטל על כל חבורתו? לא זו אף זו, הם זכו להיות חלק מכותבי ספר תהילים, עיינו כדוגמא "לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח" (מב, א ועוד רבים). גם בפרשתנו התורה מכריזה: "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ" (במדבר כו, יא) ודרשו חז"ל כי שמואל הנביא, השקול כנגד משה ואהרון, הוא צאצא שלהם: "ויהי איש אחד מן הרמתים צופים - .... רבי חנין אמר: אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם ומאי ניהו בני קרח" (מגילה יד ע"א).
ננסה להציע שתי תובנות שניתן להפיק מפרשיה קשה זו. שתיים שהן בעצם שני צדדים של אותה מטבע.
בתרבויות רבות יש מגמה להאדיר ולפאר את אנשי המופת שלה. המנהיגים, מייסדי האומה ומתווי דרכה מוצגים תמיד כאנשים מושלמים, הם אף פעם לא טועים. לתנ"ך מגמה הפוכה. גם אבות האומה ומנהיגיה הם בני אנוש שניתן ללמוד מהם רבות, אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, גם טעו ולכן צריך ללמוד גם מהטעויות שהם עשו. כך נפתחת הדלת בפני אנשים בשר ודם השואפים למעלה, להתחבר אליהם וללמוד ממעשיהם. גדולתם של הגדולים איננה מפני שהם מושלמים, להיפך! הם אומנם בני עליה אבל כולם, ללא יוצאים מן הכלל, עשו טעויות. הכח להודות בטעויות ולחזור עליהן בתשובה הוא שהופך אותם לעוד יותר מיוחדים. דווקא התשובה מאפשרת להתרומם בעזרת כנפי הרוח שלה.
כל זה נכון לגבי אנשים כפרטים, אנשים העומדים ברומו של עולם מבחינות רבות, ככל שיהיו. אבל, כאשר מדובר בכלל ישראל - בעם ישראל כציבור, ככל שהם יותר מאוחדים כך הצד הכללי מודגש יותר ובעל משמעות, ובלשון הכתוב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיהו ס, כא) ו"כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים".
קרח, שהיה בטוח שהוא מושלם, ניסה לרכב על גבי הטענה שכל יהודי הוא קדוש ומושלם. הוא טעה והטעה! הוא לא היה מושלם ועם ישראל מושלם רק בתור כלל. הפרט צריך לעבוד קשה כדי להשתפר, ואם הוא טועה דרך התשובה פתוחה בפניו.
כנראה שבני קרח לא חשבו אף פעם שהם מושלמים ולא הצטרפו לעדת המושלמים - קרח ועדתו. הם העדיפו את משה העניו, שמכיר גם בחסרונותיו, ולכן "משה אמת ותורתו אמת". גם אם הייתה להם הווא אמינא להצטרף לאביהם, הם חזרו בתשובה וזכו לצאצא - שמואל העניו.
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגות שהולכת בדרכו של משה העניו ולא בדרכה של עדת קרח ה"מושלמת".
נסיים בשבח והודיה לקב"ה על הצלתנו ועל פדות נפשינו
ועל ניסיו הרבים שבכל רגע.
לא נשכח להודות לממשלת ישראל, לרמטכ"ל, לראשי השירותים החשאיים
ולכל המופקדים והעוסקים במלאכת הקודש של הגנת מדינת ישראל ועם ישראל.
נציין במיוחד את כוחות הסדיר והמילואים הנושאים בנטל,
ונקרא לכל חלקי העם, ללא יוצא מן הכלל,
לזכות ולהיות שותפים במצווה חשובה זו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













