ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
המסר ברור! אלכוהול, לא רק שהוא מזיק לבריאות מבחינה גופנית, יש לו גם השפעות הרסניות מבחינה רוחנית. נדגיש, המסר מדברי חז"ל הוא לא רק כלפי אישה שאינה נזהרת ממצב של שיכרות, אלא גם כלפי הגבר שמסתובב במקום בו יש שיכרות. העצה הניתנת לגבר שמוצא את עצמו במצב שבו הוא רואה סוטה בקילקולה, היא לידור נדר של נזירות שירחיק אותו משתית יין ושיכר באופן מוחלט.
מהו המסר הרוחני הנוסף הנלמד מפרשית סוטה? ומדוע? לכאורה, התורה מחמירה יותר על סוֹטָה מאשר על סוֹטֶה. והרי ההמלצה על פי התורה היא איש אחד ואישה אחת שזכו ששכינה ביניהם. האיש דבק באשתו, כך התורה מגדירה את הקשר ביניהם: "וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כג-כד), דבקות שמביאה לאחדות שהיא תנאי להשכנת שכינה.
אומנם, יש בתורה היתר לאיש אחד לשאת יותר מאישה אחת, הכרח סוציולוגי בימים עברו. אף על פי כן, כבר לפני 3500 שנים התורה מסרה לנו מסר שמדובר בתופעה שלילית, גם בעולם שבו פוליגמיה הייתה מצב מצוי.
הכתוב מגדיר כבר בתחילת ספר בראשית מצב זה כבית הרוס שאין בו זוגיות אלא מציאות אסונית: "וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה: ... וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" (בראשית ד, יט-כג). הרצח הראשון היה של אח בידי אחיו, והרצח הזה הוא של אב שהורג את בנו. כך מפורש בפסוק, וחז"ל החמירו עוד יותר בתיאור המתרחש שם. הם משכו את הכתובים לכיוון הכיעור. רש"י על הביטוי " שְׁתֵּי נָשִׁים" מביא את דברי חז"ל במדרש רבה במקום: "כך היה דרכן של דור המבול, (וקודמיו) אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה". לפי דברים אלה, מי שנושא שתי נשים אחת מהן לפחות תחשב כאלמנה ונזופה. אכן, גם במקום הבא בתורה בו מצוי הביטוי שְׁתֵּי נָשִׁים (דברים כא, טו) אחת מהן לפחות תרגיש שְׂנוּאָה. ואם בדרשות המבוססות על סמיכות פרשיות אנו עוסקים, הפרשיה הבאה עוסקת ב"בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (שם, שם יח). הנביא הגדיל עוד את הביקורת וכינה את המצב של יותר מאישה אחת לאיש אחד - "צָרָה". המצב בבית הוא כעס ותרעומת תמידיים "וְכִעֲסַ תָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ " (שמו"א א, ו). בכל המקורות מהתנ"ך, כולל חז"ל והראשונים לא מצאנו דוגמא אחת טובה לכתחילה של ריבוי נשים, כל הדוגמאות, ללא יוצא מן הכלל הן או בדיעבד גמור או לשלילה.
נחזור עתה לשאלה למה התורה החמירה יותר על ה"סוֹטָה"? התשובה היא שעד לפני כמה עשרות שנים, יחסי אישות היו מתכון כמעט בטוח להריון. במקרה של אשה נשואה שהייתה בקשר עם גבר זר, התוצאה לגבי בעלה הייתה הרסנית, הילד שנולד היה מחייב אותו בכל "מצוות האב על הבן", מדובר בעול כלכלי ורוחני כבד מנשוא, למי שאינו האב. המצב ההפוך לא היה דומה כלל וכלל. גם גירושין לא היו פוטרים את האב מחובותיו כלפי הילד שילדה אשתו. ניסיון להוכיח כי הילד אינו שלו היה כמעט בלתי אפשרי.
נסיים בתובנה נוספת. על הפסוק האחרון בפרשיה "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" (במדבר ה, לא) דורשת הגמרא וכך נפסק להלכה: "בזמן שהאיש מנוקה מעון - המים בודקין את אשתו, אין האיש מנוקה מעון - אין המים בודקין את אשתו" (יבמות נח ע"א). חובת הנאמנות היא הדדית, אין בית שהשכינה שרויה בו ללא נאמנות שלה ושלו.
נסכם:
א. אסור לאיש ואישה להתקרב למצב בו בגלל יין או שיכר הם עלולים ליפול.
ב. המצב האידאלי הוא איש אחד ואישה אחת.
ג. המטרה של בני הזוג היא השכנת שכינה על המשפחה ההורים והילדים.
ד. חובת הנאמנות היא הדדית והיא הבסיס לשלום ואחווה במשפחה ולחיים הרמוניים ומאושרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
