ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
ביציאה מהשיעור, הם פגשו את אחד החברים, שלא השתתף בשיעור, ואמרו לו: "הפסדת שיעור גבוה ועמוק, העוסק בעניינים העומדים ברומו של עולם".
שמע החבר את הדברים, והחליט לעשות להם בדיקה קטנה. הוא פנה אליהם בבקשה: "אם כך, תסבירו לי בבקשה את עיקרי הדברים שנאמרו בשיעור".
פתחו משתתפי השיעור את הספר, שעליו נסוב השיעור, קראו את הקטע שבו עסק השיעור, אך כשניסו להסביר את הנושא המדובר, החלו לגמגם...
לבסוף אמרו, איננו יודעים לחזור ולהסביר את השיעור, אך זה היה שיעור גדול.
אמר להם החבר: "אם אינכם יודעים להסביר מה שמעתם, סימן שמראש לא הבנתם או שהבנתם רק 'בערך', ו'לבערך – אין ערך'"...
(סיפור אמיתי. בהחלט, יש שיעורים שהעיקר בהם הוא החוויה הרוחנית, ולאו דווקא הבנת הנושא המדובר, אך חשוב לדעת שכשאנו לומדים דברים, עלינו לנסח ולחדד לעצמנו את תמצית הדברים, כדי לוודא שאנו באמת מבינים. לעיתים, אנחנו מבינים 'בערך', ובעצם לא הבנו כלום).
על פי אותו עיקרון, אני זוכר שכשלמדתי אצל רבותי, הייתי משתדל לסכם את דבריהם, ולעיתים הייתי תוך כדי השיעור מתלבט איך לנסח את משפט הסיכום. במקרים כאלה, הבנתי, שעדיין לא הבנתי את הדברים בצורה בהירה, וכך הניסיון לתמצת ולהגדיר את הדברים באופן מדוייק, חייב אותי לעמול ולהבין עד הסוף.
הסוד הגדול הזה ידוע גם לכל מעבירי הסדנאות, הפסיכולוגים והמאמנים (קאוצ'רים) למיניהם. פעמים רבות מנסים לרדת לעומקם של תהליכי נפש, ומבקשים מאנשים להגדיר את הנקודה שמטרידה אותם או את החלום שלהם וכדומה, ולהגיד או לכתוב זאת. יש אנשים, שמסתפקים בהרהור בלבד, ולא מוכנים לומר את או להעלות על הכתב את הדבר שהתבקשו. הם חושבים שמספיק שהדבר מצוי במחשבתם, אך למעשה זו התחמקות, כיוון שהם בורחים מלהגדיר את העניין במדוייק, וכך כל הסדנא או הטיפול יורדים לטמיון.
ובאמת, הסוד הגדול הזה מצוי כבר בפרשת נשא. למרבה ההפתעה, בפרשתנו מצוייה מצווה שאנו רגילים לעסוק בה ביום כיפור, אך היא נאמרה דווקא כחלק מנושא שנבלע ברף הפרשיות שבפרשתנו.
המצווה היא שציוונו להתוודות על החטאים והעונות, שחטאנו לפני הקל יתעלה, ולאמר אותם עם התשובה, (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה עג), "והוא אמרו יתברך (נשא ה) ...איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה'... והתוודו את חטאתם אשר עשו".
למעשה, אין כאן מצווה לשוב בתשובה, וגם אין מצווה נפרדת להתוודות ביום כיפור, אלא למדו מהפרשייה שעוסקת במי שגזל ונשבע על שקר, שמי ששב בתשובה, מצווה להתוודות בדברים.
במצווה זו גנוזה האמירה שלא מספיקה התשובה בלב, צריך להודות על העוון בדברים, ורק כך האדם באמת יפנים גם בדעתו את חומרת מעשיו, וזה יסייע לו שלא יכשל שוב באותו החטא. ובנוסף – יש כאן גם אמירה והגדרה מול מי החטא, למרות שיש כאן חטא בין אדם לחבירו של גזל, הרי על האדם להתוודות לפני ה', וכך הוא מודה שהאדם עומד תדיר מול ה', ולו הוא חייב דין וחשבון (עיין ספר החינוך שסד).
ומכוח מצווה זו, עלינו ללמוד שבכל נקודה שאנו רוצים להתקדם ולעלות בה, הן בענייני תיקון הנפש והן בענייני תיקון המידות, עלינו להגדיר ולשנן לעצמנו משפטים טובים ומחזקים, שיובילו אותנו להתעלות ולהתחזקות. בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
