ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
כידוע, נתניה היא מעוז של בני העדה הטריפולטאית (היהודים יוצאי לוב), והם משפיעים מאוד גם על האווירה הכללית של העיר, לכן באו ואמרו: 'במסגרת ההפצצות על המורדים, קדאפי שלח גם מטוס להפציץ את הטריפולטאים בנתניה!'
ועכשיו ברצינות. אכן היה פעם צבא של יהודי לוב, שנלחם בגויים וכבש חלקים גדולים מלוב. יתכן גם שמנהגי האבלות שאנו נוהגים עד היום בספירת העומר קשורים לתבוסה של אותו צבא עתיק. ובכן הבה ונעיין בפרשייה היסטורית זו.
כידוע, נפסק שולחן ערוך (או"ח תצג) שיש לנהוג מעט מנהגי אבילות בין פסח לל"ג בעומר, "מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא". השולחן ערוך מבוסס על הגמרא ביבמות (סב) "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה...".
כידוע, רבי עקיבא חי ופעל בשנים שאחרי חורבן בית שני. את הבעיה הרוחנית שהובילה לחורבן בית שני, אבחנו חז"ל כשנאת חינם. "מקדש שני... מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (יומא ט:). אך את הבעיה הרוחנית שהובילה למותם של תלמידי רבי עקיבא אבחנו חז"ל כ"לא נהגו כבוד זה בזה".
יש קשר בין הטעמים של שני המאורעות. שני הטעמים נמצאים על אותו מישור של בעיית תקשורת בין אנשים, אך 'לא לנהוג כבוד זה בזה' פחות חמור מ'שנאת חינם'. השונא ממש פוגע בשני, ואילו מי שלא נוהג כבוד אולי לא פוגע בשני, אך גם לא מסייע לו. נמצאנו למדים, שבשנים שאחרי החורבן, העם התקדם בתיקון החטא שהוביל לחורבן, אך עדיין לא תיקן את החטא לחלוטין.
וודאי חז"ל נתנו כאן אבחנה עמוקה לתיקון המידות הנדרש באופן אישי מכל אדם בעקבות אותם המאורעות, אך מעבר לכך אפשר לראות גם כיצד פגמי הנפש הללו התבטאו והשפיעו גם על המאורעות ההיסטוריים הכלליים באותה תקופה.
ידוע שבימי החורבן השני, הייתה לצערנו ממש מלחמת אחים בין פלגי העם השונים, כך ששנאת החינם הכשילה ממש את המרד היהודי, והובילה לניצחון הרומאי ולחורבן המקדש.
כיוצא בדבר, גם בימי תלמידי רבי עקיבא, יתכן ופרשייה היסטורית פחות מוכרת תשפוך אור על האמירה ש'לא נהגו כבוד זה בזה', הובילה ממש למותם של תלמידי רבי עקיבא.
באגרת רב שרירא גאון מסופר "והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא", משמע שתלמידיו מתו בשמד, כלומר לא מתוך מחלה אלא מתוך הריגה בחרבם של הגויים, שזה יכול גם להתבאר כמתו מתוך מלחמה.
ואכן, קרוב ל – 70 שנה לאחר חורבן הבית, שאף העם לגאולה ולבניין הבית מחדש, שהרי בין חורבן בית ראשון לבניין הבית השני עברו רק 70 שנה כנבואת ירמיהו, וודאי כולם ציפו וייחלו שכך יהיה בין החורבן השני לבניין השלישי. כך יצא העם למרד בר כוכבא, כשאיש הרוח המרכזי המלהיב את המרד הוא גדול הדור, רבי עקיבא, כדברי הרמב"ם (מלכים יא, ג) "רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות...".
אולם מרד בר כוכבא לא היה המרד היהודי היחידי ברומאים. כ – 15 שנה לפניו התחולל מרד יהודי התפוצות. בתקופה ההיא היו קהילות יהודיות גדולות בלוב, בקפריסין ובאלכסנדריה שבמצריים. גם יהודי התפוצות סבלו מאוד מרדיפות הרומאים. וכך בשעת כושר, כשהצבא הרומאי העיקרי יצא למלחמה גדולה מול הממלכה הפרתית שבמזרח, מרדו יהודי לוב, וצבאם כבש חלקים גדולים מלוב, ובהמשך התפשט המרד גם לקפריסין ולמצריים.
הדים למרד זה אנו מוצאים בירושלמי (סוכה פ"ה, ה"א) שמספר על בית הכנסת הענק והמפואר של קהילת אלכסנדריה, ואמר שמי שלא ראה אותו "לא ראה כבוד ישראל מימיו", אולם הרומאים ראו בהם מורדים וטבחו המוני יהודים "והלך הדם בים עד קיפריס (קפריסין), באותה השעה נגדעה קרן ישראל ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד". כלומר הירושלמי רואה בכך מפלה לדורות רבים.
למעשה, היהודים הצליחו כמעט למוטט את הרומאים פעמיים – במרד בר כוכבא ובמרד התפוצות, אך המרידות הללו כשלו, כי לא מרדו בכל המקומות יחד.
ומצאנו בגמרא שרבי עקיבא מספר על מסעות רבים שערך ברחבי העולם. יתכן, ורבי עקיבא כגדול הדור נדד בתפוצות ישראל כדי להכין את לב העם למרד שיביא לבניין הבית השלישי. ובאמת כל העם היהודי היה תלמידיו, אלא שלא נהגו כבוד זה בזה, כלומר – לא הצליחו להתאחד ולמרוד ביחד, כי כל מקום התבדל וראה רק את עצמו, ונדחה הקץ ויצאנו לגלות ארוכה וקשה.
ויהי רצון שבימינו נזכה להתאחד ולנהוג כבוד זה בזה, ותבוא במהרה הגאולה האמיתית והשלמה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.














