ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
ראשית יש לומר, בן ישיבה יש לו להוקיר ולכבד גם סגנונות לא "ישיבתיים" של חגיגת פורים. יכול בן ישיבה להגיע לסעודת פורים עם בני משפחתו הרחבה, ולהיות בהלם מכך שאינם בגילופין והם לא נמצאים כל הזמן בסערת חגיגת פורים כמו שמצוי בישיבה.
ואנו נאמר לו: אל תבוז, כבד נא את כל מי שמקיים את מצוות הפורים - קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. דווקא בקיום הבסיסי, כל אחד כפי כוונת לבו, מצוי המטען שכולל בתוכו את ההשגות והחוויות העמוקות ביותר. יתר על כן, פעמים רבות דווקא בחור ישיבה איננו מקיים את מצוות היום כדבעי. משלוחי מנות באופן סמלי, בלי המטען המיוחד של התקרבות שיכולים מנות אלו לעשות בין שכנים ומכרים. מתנות לאביונים איננו מקיים בדרך כלל בהידור, כי אין בידו. ואפילו קריאת מגילה - פעמים רבות שהוא רוקד עד מאוחר בלילה, עד כלות הכוחות, ולא משתייר לו כוח לשמוע בערנות קריאת מגילה של יום. ואם כן ראוי לו שיכבד ויחבב דווקא מי שמקיים מצוות אלו כראוי, שבזכותן ובזכות מקיימיהן עובר סיפור נס הפורים מדור לדור ומתפרסם הנס ברבים מאוד, רבבות עמך בית ישראל.
ובאמת ייתכן שאצל בן הישיבה יש מגבלה, שאיננו יכול לקיים שמחת הפורים כדבעי בלא שתייה, וכשמזדמן למקום שאיננו יכול לשתות כראוי, נעשה פורים תפל וקר בעיניו. ובאמת אפשר לחגוג פורים בזכירה והתבוננות בנס סביב קריאת מגילה, בהארת פנים ובאהבה רבה איש כלפי רעהו במשלוח מנות, ובעשיית חסד מתוך הכרת טובה על חסדו של הקב"ה עלינו במתנות לאביונים, ובשבח והודיה לד' בנחת ובעונג מתוך סעודת פורים.
ההכנה - לא להתכונן
ואעפ"כ יש ויש טעם וערך לעבודה המיוחדת של בן הישיבה בפורים, כאשר היא לא באה על חשבון הקיום הבסיסי הראוי של מצוות הפורים, ולא באה יחד עם זלזול חלילה במה שעושים כלל עמך ישראל.
סוף סוף בישיבה פורים הוא חג שבאים בו לידי ביטוי אנרגיות רבות, כמעט כאלה שקשה להכילן ביום אחד. אצל רבים מבני הישיבה פורים הוא עשרים-וארבע שעות - כמעט רצופות - של סערת נפש והתלהבות סביב קדושת ישראל, תוקף עוז קיומם למרות כל רודפיהם, יחד עם התבוננות פנימית ודיבוק חברים מיוחד במינו. נדרשים לפעמים כמה ימים כדי לנוח אחרי פורים וכדי לעכל מה שהיה בו.
אני מוצא עצמי נצרך להכנה מיוחדת לקראת פורים. צריך להכין כלים כדי להיות יכול לעמוד במשימה של שמחה בלילה ושמחה ביום, שמחה עם המשפחה ושמחה עם הישיבה, שמחה עם תלמידים ושמחה עם שכנים. מאמץ גדול נצרך, שההתרגשות שבאה אתה יחד רגישות גדולה, לא תטלטל את האדם בין פסגות של שמחה לתהומות של בכי בלתי נשלטים; שהחיבה הגדולה כלפי חברים לא תהיה מעמסה על אחרים; שהתודעה העצמית החריפה לא תגרום לשכחת אחרים; שהצורך הגדול להתבטא לא יגרום להשתקת אחרים, והדברים אמורים דווקא בביטויי אמת עמוקים שחשוב מאוד לאדם לתת להם מקום ולמצוא להם אוזן קשבת.
ולמרות כל המשימות הגדולות האלו, אני מוצא עצמי מבין שההכנה הכי טובה לפורים, היא נייחא דווקא, כלומר לבוא אל החג בניחותא ובלי ציפיות. די לי במה שאזכה לקיים את מצוות היום במובן הכי בסיסי, וכל מה שמעבר לזה הוא בגדר מתנה. ובתוך החג מה לי אם אני מדבר ומה לי אם אני שומע, מה לי אם אני שר ומה לי אם משוחח, מה לי אם חוגג ומה לי אם שוטף את הבית, מה לי אם נמצא בהתוועדות עם תלמידי חכמים ומה לי אם מאיר פנים לאנשי ביתי רחוק מההמולה והרעש. בתוך כל הדברים האלו יכול אדם למצוא את ריבונו של עולם. דווקא ההליכה בדרך הרוגע מאפשרת לטעום בתוך כל מצבי הפורים את טעמו המיוחד.
תשובה מאהבה ותיקונים בפורים
יש בחגיגה הגדולה והמטלטלת של בני הישיבה גם מידה רבה של קידוש השם, כיוון שאצל בני-אדם אחרים מתקשרת צורה כזו של מסיבה ושכרות עם הוללות ופריצות, עם השתטות ואלימות, ואילו אצל בני הישיבה מופיעים בדרך כלל התרוממות והתקדשות, הארת פנים ואהבת חברים. הם מצליחים לגלות שהסכלות מעט שבאה בעקבות השכרות יכולה להיות יקרה מחכמה ומכבוד.
ניתן לומר שהיכולת לחגוג ולשתות לשוכרה היתה מצויה הרבה אצל הפרסים. כך אנו מוצאים במגילה, משתאות אחשוורוש וכיו"ב, ואם כן בפורים אנו לוקחים את אותו הכוח שהיה אצל הפרסים בטומאה ומשתמשים בו לקדושה. דווקא בזה מתגלית קדושת ישראל המיוחדת, בכוחם המיוחד לעבוד את השם בכל לבבך - בכל כוחות הגוף.
הרבה יכולים לומר על עצמם שדווקא בשעת פורים זכו למדריגה גדולה של תשובה, לתשובה מאהבה, ותיקונים שלא נעשו בימים הנוראים נעשו דווקא בשעת חדוות הפורים. יהי רצון שנזכה לקדושת פורים באמת.
_________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

הרב יהודה מלמד
מבוגרי הישיבה, ר"מ בישיבת רמת גן ובישיבת בית אל.

ליקוטי הלכות תפילין של ראש ותפילין של יד - הצדיק ועמך ישראל
ליקטי הלכות - תפילין ה' - סעיפים כג' - כה' (שיעור 11)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.














