ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
הרמב"ם(איסורי ביאה י"ד, ז') פוסק:"...גר תושב זה עכו"ם שקיבל עליו שלא יעבוד כו"ם עם שאר המצוות שנצטוו בני נח..", ובהלכות מלכים(ח', י')פוסק:"...והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלושה חברים".
הרמב"ם(עבודת כוכבים י', ו') פוסק :" אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו , ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה, ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד". הראב"ד משיג :"אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד. א"א איני משוה לו בישיבת הארץ ".
הכסף משנה (שם) מבאר את דעת הראב"ד:"... טעמו לומר שאע"פ שאין מקבלין גר תושב בזמן שאין היובל נוהג אם קבל שבע מצות למה ימנעו אותו מישיבת הארץ הא ליכא למיחש ביה פן יחטיאו". הוא מוסיף שאף לדעת הרמב"ם :" ולדעת רבינו נראה לומר דאין ה"נ שאם מעצמו קיבל עליו שבע מצות שאין מונעין אותו מישיבת הארץ ולא בא לומר אלא שאין בית דין מקבלין אותו".
לעומתו המנחת חינוך(צ"ד) סובר שלפי הרמב"ם בזמן שהיובל לא נוהג לא קיים בכלל דין גר תושב ולכן יש למנוע ממנו לגור בארץ שהרי הרמב"ם מבאר(איסורי ביאה י"ד, ז'-ח') שהשם "גר תושב" ניתן משום שמותר לנו להושיבו בינינו, וכאשר היובל לא נוהג לא מקבלים אותו ולכן אסור להושיבו בינינו. יתכן שכך סובר גם המגיד משנה(איסורי ביאה י"ד, ח') מתוך שכותב שדברי הראב"ד(שם):"...שבזמן שאין היובל נוהג יושב(=גר תושב) אפילו בעיר עצמה שאין קדושת הארץ עליה...", "אין נראה כן מדברי רבינו פ"י מהלכות ע"ז..." -שהוא סובר שלפי הרמב"ם מונעים בזמן הזה לגוי הנ"ל לשבת בארץ.
אולם הכסף משנה מבין שהרמב"ם דן רק בדין שאנו לא מקבלים ולא אמר שאסור לו לשבת כאשר קבל מעצמו. לפי ביאורו יוצא שאין מונעים מגוי שקבל עליו לשמור שבע מצוות לשבת בארץ ולכן מוכיח המשפט כהן(ס"ג) שלפיו מותר לתת לו חניה בקרקע ולמכור לו קרקע כי לא קיים החשש שמא יחטיא אותנו.
דבר זה יותר פשוט כאשר הגר תושב כבר גר בארץ שהרי אז אין אנו הגורמים שהוא יגור בארץ.
המשפט כהן מביא את הטור(חשן משפט רמ"ט) שפוסק:"אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודת כוכבים אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצוה להחיתו". הב"י מבאר שכוונת הטור שדוקא לגר תושב שמקיים שבע מצוות מותר לתת מתנת חנם ומצוה להחיותו אבל לישמעאל אע"פ שלא עובד כו"ם אסור לתת ואין מצוה להחיותו, וכן הוא פסק בשולחן ערוך(שם, ב'):"עכו"ם שאינו גר תושב אסור ליתן לו מתנה...". לעומתו הב"ח בגרסא שלפנינו סובר שהטור פוסק שמותר לתת מתנת חנם לישמעאל אף שלא מקיים שבע מצוות משום שהטור הדגיש שהאיסור הוא דוקא לעכו"ם. [אולם ישנה גרסא שהב"ח מבאר שהסיבה שנכתב עכו"ם היא כדי שהמלכויות לא יקפידו ובאמת צריך לכתוב גוי ולפיה אין לתת לישמעאל מתנת חינם].
מרן הרה"ג אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל במשפט כהן(שם) סמך בגלל שעת הדחק על דעת הב"ח להקל למכור לישמעאל קרקע בשנת השמיטה. הוא מוסיף שהסמ"ע(שם סק"ב) מבאר שפסיקת השולחן ערוך שמתנת חינם יש לתת דוקא לגר תושב שמקיים שבע מצוות היא בגלל הפסוק(דברים י"ד, כ"א):"לגר אשר בשעריך תתננו או מכור לנכרי". מכאן הוא מדייק שלגבי חניה בקרקע מספיק שהגוי לא עכו"ם שהרי הקפדת התורה היא על עבודה זרה(שמות כ"ג,ל"ב):"לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם" ולכן לפי כולם אפשר למכור לישמעאל.
יש הקונים בשנת השמיטה פירות וירקות מנוכרים ואף מנוצרים הגרים בארץ כי חושבים שע"י כך לא יעברו על "לא תחנם". אולם לפעמים הפירות והירקות גדלו אצל יהודים ורק נמכרו ע"י נוכרים.
יש שלימדו נוכרים לגדל ירקות עלים בחממות בשמיטה הקודמת והמשיכו לקנות מהם עד היום. כנ"ל חלק מהיקבים ובדי הבד קונים מהם ענבים וזיתים כל השנים כדי שיוכלו לקנות מהם גם בשנת השמיטה. ברור שע"י כך מחזקים את ישיבת הנוכרים בארץ .
לצערנו עדיין לא זכינו שכל ישראל שומרים שמיטה כהלכתה והחקלאים יעבדו כרגיל בשמיטה ברוב האדמות בארץ. אם לא נסמוך על "היתר המכירה" חוץ מהאיסורים שיעשו החקלאים כל השווקים יתמלאו עם פירות וירקות שיש להם קדושת שביעית שאסור לסחור בהם וכן בירקות שגם אסור לאוכלם משום איסור ספיחין. לכן בלית ברירה וכדי "למעט בנזק" יש לעשות "היתר מכירה" לחקלאים שלא שומרי שמיטה רק כאשר יתחייבו שמלאכות שאסורות מהתורה תעשינה ע"י נוכרים.
היות וכיום בארץ חיים גויים שקבלו על עצמם לשמור שבע מצוות בני נח, החקלאים ימכרו להם את הקרקעות כך שלפי השולחן ערוך אין במכירה זו איסור "לא תחנם".
כדי למעט את השימוש ב"היתר המכירה" :
1. יש לחנך ציבור שיהיה מוכן לאכול פירות שגודלו עבור אוצר בית דין וכנ"ל בירקות שהושרשו לפני השמיטה עבור אוצר בית דין.
2. יש לדאוג שהממשלה תיתן תמיכה כספית לא רק לשומרי השמיטה אלא גם:
א. לחקלאים שיגדלו בשמיטה בחממות במצע מנותק.
ב. לחקלאים שיגדלו עבור אוצר בית דין.
ג. לחקלאים שיגדלו לפני השמיטה פירות וירקות על מנת לשומרם בקירור עבור שנת השמיטה.
ד. לחקלאים שיגדלו באזורים שאין שבהם קדושת שביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
