ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
שאלה זו נשאלה על ידי חז"ל והובאה גם בפירוש רש"י הראשון על התורה. זהו סימן מובהק לחשיבותו של הלוח העברי, שמופיע כאן לראשונה במקורותינו. בדברינו לשבת פרשת בא תשס"ה הסברנו מדוע הלוח העברי כל כך חשוב.
נוסיף עוד כמה היבטים עקרוניים.
קביעת חודש ניסן כחודש הראשון כוללת בתוכה כמה הכרזות:
א. התורה רואה חשיבות מרובה בקביעת לוח המתחשב גם במושג 'שנה', המבוססת על מספר הימים בהם מסיים כדור הארץ להקיף את השמש, וגם במושג 'חודש' המבוסס על מספר הימים בהם מסיימת הלבנה את סיבובה סביב כדור הארץ ומתרחש מולד חדש. השמש היא קבועה, הירח לעומתה מבחינתנו מתחדש ומשתנה. במקור היה צריך כל חודש להעיד על ההתחדשות ובימינו אנו מחשבים ממוצעים. החקלאות המספקת את מחייתנו מבוססת על ההתקדמות בלוח השנה השמשי הקבוע, אבל ההתחדשות האנושית, שהיא תוצאה של הריון ולידה מבוססים על המחזוריות החודשית. זה רמוז גם בביטוי מולד, המבטא חודש חדש והופעה של צאצא חדש. הלוח העברי משדר לנו כי מסורת וקביעות חשובים, אבל גם יצירתיות וחידוש חשובים לא פחות. אחד מהם בלבד לא מספיק, רק שילוב של מסורת, קביעות ויצירתיות מניב את התוצאה הרצויה = חיים יהודיים מלאים ומאוזנים.
ב. גם החגים אותם אנו חוגגים משדרים איזון ושילוב, ולא "שלטון" מוחלט של גורם אחד. הרגלים בבסיסם מבטאים ומציינים מועדים חקלאיים קבועים. חג המצות (בלשוננו חג הפסח) הוא קודם כל חג האביב, כמאמר הכתוב "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב". קציר השעורה והחיטה קשורים לאביב. רק אחר כך, על בסיס זה, מקבל החג משמעות רוחנית של ציון הגאולה ממצרים, שיש לה משמעות רוחנית עצומה בחיינו: "כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם..." (שמות כג, טו). גם חג השבועות הוא "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" (שמות לד, כב), זמן התחלת הבאת הביכורים משבעת המינים, ועל בסיס זה הוא מקבל משמעות של "זמן מתן תורתינו". כך גם חג הסוכות שהוא קודם "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (שם), ואז הוא מקבל משמעות רוחנית, ענני הכבוד "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ד' אֱלֹקיכֶם" (ויקרא כג, מג). המסר הוא כי התורה היא 'תורת חיים' שניתנה לאנשים עם שתי רגליים על הקרקע, שעובדים את אדמתם ולא סומכים על הנס או על הצדקה. ראשם צריך לשאוף לשמים, לזכות לענני הכבוד והשכנת שכינה, ולהקדים את הרוח לגשם. השילוב בין בנין הארץ והשאיפות הרוחניות הוא דרך החיים המועדפת לכלל.
ג. הלוח העברי איננו רק גורם מאחד מבחינת ציון המועדים והחופשה מהעבודה, שהיא חלק מעולם החול. הלוח העברי מבטא את הרעיון שניתן לחזור בפועל אל הימים שהתקדשו בעבר. בכל שנה צריך לקדש מחדש את הזמן. זה כוחו של עם ישראל, שהוא ורק הוא, מקדש את החודש ומתוך כך, הוא ורק הוא, מקדש את הזמנים. כך אנו מדגישים בנוסח התפילה, "מקדש ישראל והזמנים". ישראל הם מקדשי הזמן, כך אנו צועדים בדרך שסללו לנו אבותינו ומחדשים אותה, כמאמרו של הראי"ה זצ"ל "הישן יתחדש והחדש יתקדש".
הבה נתפלל להתחדשות עולם הרבה יותר מתוקן,
הרשע יעלם, החטופים יחזרו, הנחמה תרבה,
אביב רוחני ילווה את האביב של התחדשות עולם הטבע בארץ ישראל,
שבה גם בניינה החומרי הוא חלק מהמציאות הרוחנית הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
