ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת לבנון השניה
במצב זה טוב נעשה אם נתפנה מן השיח המתלהם והמתלהט שקיים בינינו לבין עצמנו, ונחזור לעיין במקורותינו. בכנס שערכנו אשתקד בנושא 'דיני המלחמה במשפט התורה', ראינו כיצד המשפט העברי אקטואלי ורלוונטי גם לימינו. במהלך הכנס ערכנו משפט מבוים העוסק בלוחם מול מחבלים, שהרג בשוגג גם חפים מפשע.
במשפט המבוים הוצג כתב אישום נגד החייל אוריה. מחבלים פלשו משטח אדום (ירדן) לתוככי שטח ישראל, והשתלטו על כמה מחנות של צבא ישראל הסמוכים לגבול. דוד, המפקד על חטיבה בחיל רגלים, רדף עם יחידתו אחרי המחבלים, שנמלטו לשטח ירדן והתבצרו בעיר צקלג, שממנה יצאו לפלישה. המחבלים התבצרו במבנה ציבורי המשמש בית תיפלה, ובאותה עת שהו בו גם ילדים וגם זקנים.
יחידתו של דוד התמקמה סביב המבנה. צלפים התמקמו על הגגות. עם רדת הלילה יצא צוות הגיבורים למשימת פריצה, ומיד נורתה עליהם אש כבדה. הפורצים נסוגו לבניין סמוך. הנאשם אוריה לא חיכה לפקודה מהמפקד דוד, וירה שני טילים לתוך המבנה. מן הירי נהרגו שני מחבלים ו־20 אנשים נוספים ששהו במבנה.
מאחר שאוריה לא המתין לפקודה מהמפקד, הוגש כנגדו כתב אישום בגין: א שימוש בלתי חוקי בנשק. ב התנהגות בלתי הולמת. ג גרימת מוות שלא כדין. אוריה טען להגנתו שפעל מתוך חשש לחיי הגיבורים, ולכן פעל כראוי.
מלחמת מצווה כנגד עמלק שבדור
שמענו את המאשימה, את הנאשם ואת נימוקיהם המושכלים. לעניות דעתי אין להרשיע את הנאשם בשימוש בלתי חוקי בנשק, ולא בגרימת מוות שלא כדין, אלא רק בהתנהגות בלתי הולמת. להלן הנימוקים לכך:
ראשית, יש לקבוע שמדובר במלחמת מצווה, כי הרמב"ם הגדיר מלחמת מצווה כדלקמן: "ואיזו היא מלחמת מצווה, זו מלחמת שבעה עממים, מלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". המחבלים שפלשו לשטחנו הם בגדר אויב וצר שנלחם בנו זה עשרות בשנים, והם פוגעים באנשים, נשים וטף וכן בחיילים. לכן המלחמה שנלחמו הגיבורים כנגדם הייתה מלחמת מגן, והיא מלחמת מצווה.
יתרה מזו, עיון במשנת הרמב"ם מלמד שעמלק לדידו אינו עניין של מוצא גזעי, אלא אויבים בלתי אנושיים, עמלקים בהתנהגותם האכזרית, והם קיימים וטרם חוסלו, שהרי הרמב"ם בספר המצוות התייחס לשבעה עממים וכתב שהם כבר כלו, ואילו על עמלק הוא כתב: "כאשר ישמיד ה' את זרע עמלק בכללותו, ויכריתהו עד האחרון, כמו שיהיה במהרה בימינו". משמע שעמלק טרם כלה גם בימי רבנו, ואם כן מדובר בגויים שהם עמלקים בהתנהגותם האכזרית והעוינת.
לכן גם מהבחינה הזאת ניתן להתייחס לטרוריסטים כאל עמלקים, והמלחמה נגדם היא מלחמת מצווה. על מלחמה זו נצטווינו "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים, לא תשכח" (דברים כה, יט).
אם כן אין להרשיע את הנאשם בשימוש בלתי חוקי בנשק, שהרי הוא יצא לפעולה צבאית נגד המחבלים, שהיא כאמור מלחמת מצווה. וכן אין להרשיעו משום שהשלטון בישראל דינו מבחינה הלכתית כדין מלך, והוא שהחליט על פעולה צבאית זו, עיין שו"ת משפט כהן, שם קבע הרב קוק זצ"ל שבזמן שאין לנו מלך ממלכות בית דוד, הרי כל מנהיג שנבחר בהסכמת כלל ישראל יש לו דין מלך. צא וראה, אפילו על ראשי גלויות שבבבל פסק הרמב"ם: "במקום מלך הן עומדין".
אולם אוריה הנאשם ירה טילים לעבר המבנה שבו הסתתרו המחבלים, בלי להמתין לפקודתו של המפקד. אכן התנהגות זו אינה הולמת, אך אין להאשימו בגרימת מוות שלא כדין של אלו שהיו במבנה ולא היו מחבלים. זאת משום שהמחבלים הסתתרו שם, ודינם של מחבלים אלה - מוות, כי הם רודפים אחרינו לפגוע בנו, ואותם מחבלים משתמשים בבני האדם ששהו במבנה בתור מחסה ומגן אנושי. השאלה הנשאלת היא מה דין רודף שיורה על אדם, ולאחר מכן מסתתר מאחורי חפים מפשע, כלום רשאי הנרדף לפגוע בו, אף שבכך עלולים להיפגע החפים מפשע?
אכן יש לומר שאם מדובר ברודף אקטיבי, שממש רודף אחרי נרדף ומאיים להורגו נפש, והרודף מחזיק בידיו תינוק כמגן אנושי, ולנרדף אין יכולת להימלט כדי להציל את חייו, במקרה כזה רשאי הנרדף לירות לעבר הרודף, אף שבכך הוא עלול לסכן את התינוק שבידי הרודף, כי הנרדף יורה לעבר הרודף ויכול להורגו, והוא פועל להציל את עצמו.
מניעת פגיעה עתידית
אולם במקרה דנן הרי היחידה הצבאית שלנו היא אשר רדפה אחרי המחבלים הרודפים אותנו כדי לפגוע בהם, ולמנוע מהם שיפגעו בנו בעתיד, ואולי במקרה זה אין לנו לירות למקום מחבואם של המחבלים, כשיש שם בני אדם חפים מפשע. בעניין זה ניתן לומר שאסור לאוכלוסייה להסכים שיסתתרו בקרבה מחבלים, וכל שהיא מסכימה או לא מתנגדת לכך שמחבלים יסתתרו בקרבה, היא מסכנת את עצמה.
כבר השיב הרב ישראלי בספרו עמוד הימיני, שאוכלוסייה שנותנת בתוכה מחסה לטרוריסטים היא בגדר מסייעת לרודפים אותנו, לכן יש לה גדר של רודף, ואנו רשאים לפגוע בה, כל שכן שאנו רשאים לפגוע בטרוריסטים, ואין אנו אחראים כלפי האוכלוסייה שנותנת להם מחסה בקרבה.
זאת ועוד, אוכלוסייה אשר מקיימת בתוכה טרוריסטים ואינה מענישה אותם, דינה כבני שכם שנידונו להריגה על ידי שמעון ולוי, משום שלא דנו את שכם בן חמור על שחטף ואנס את דינה, בעוד הם כבני נח מצווים על הדינים. והרי בני נח מחויבים על שפיכות דמים, והטרוריסטים הם שופכי דמים, והנותנים להם מחסה לא די שאינם דנים אותם, אלא כאמור הם גם נותנים להם מחסה. כך הגענו למסקנה שאין להרשיע את הנאשם בגרימת מוות שלא כדין על ידי הטילים שירה ומהם נהרגו גם מי שאינם מחבלים.
עוד יש להוסיף ולומר, הרי מדובר במצב של מלחמה, ואף שהחייל הלוחם אמור להיות כפוף למפקדו, יש מצבים במלחמה שבהם על הלוחם לקבל החלטה באופן מיידי, הן בגלל סיכון שהוא נקלע אליו, והן בגלל הזדמנות שנקרתה בדרכו לחסל אויב וצר. בנסיבות כאלה יש שמתייחסים בהבנה כלפי הלוחם, שפעל בלי לשאול את מפקדו, ובמיוחד שבמצב של מלחמה לעיתים החייל הלוחם שורד לבדו בשטח, והוא ממלא תפקיד מעין פיקודי.
ובכל זאת, כיוון שגם למלחמת המגן שלנו כלפי המחבלים עלולות להיות השלכות רבות, לרבות בין־לאומיות, יש להקפיד מאוד על הצורך בקבלת הוראה מן המפקד, "כי גבוה מעל גבוה שומר", ולכן בנסיבות אלה נראה לעניות דעתי להרשיעו רק בהתנהגות בלתי הולמת.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
