ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. מגילה יג: - תנא כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. ילקו"ש אסתר תתרנד' - הפיל פור הוא הגורל, אמר רבי חמא בר חנינא אתה הוא גורלן של בני. אסתר רבה ז' יא' - תני כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל אמר היאך אני שולט בהן הריני מפיל גורלות, ורוה"ק צווחת (יואל ד) ואל עמי ידו גורל, אמר לו הקב"ה רשע בן רשע גורלך עולה להצלב, הפיל פור הוא הגורל, עליו נפל הגורל, למה, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים.
ג. תהלים קכה' - כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם. אבן עזרא - גורל הצדיקים הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ בגורל. אלשיך – גורל הצדיקים הוא ציון. רד"ק - כמו שכתוב בנבואת ישעיה (ד): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו. כי הרשעים כולם.. יכלו, וירושלם, שהיא גורל הצדיקים, לא ינוח בה שבט הרשע, כלומר, חוזק וכוח הרשע.. למען לא ישלחו הצדיקים, כלומר, שלא ילמדו הצדיקים ממעשיהם הרעים אם ישארו רשעים בארץ. וכן צוה הא-ל בצאת ישראל ממצרים והביאם לארץ, צוה להם לגרש הגוים ולהמיתם, ואמר (דברים כ): למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם וגו', ולא עשו כן, ובזה נכשלו. אבל לעתיד לבוא לא יהיה שם מכשול עון, כי כל הרשעים יכלו.
ד. במדבר כו' - לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו.. אך בגורל יחלק את הארץ. בבא בתרא קכב. - ולא נתחלקה אלא בגורל שנאמר אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים שנאמר על פי הגורל, הא כיצד, אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו והיה מכוין ברוח הקדש ואומר זבולן עולה, תחום עכו עולה עמו, טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולן, טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו, וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר נפתלי עולה ותחום גינוסר עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו נפתלי טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גינוסר וכן כל שבט.
ה. תהלים טז' – ד' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. רד"ק - אין לי חלק אחר זולתו, כמו אלה האנשים שחלקם ומנתם הכסף והזהב ותענוגי העולם, אבל אני ה' מנת חלקי וכוסי. והמנה והחלק והכוס והגורל – אחד.. כי בכל דברי ובכל עסקי הוא חלקי ואליו כונתי. ופירוש אתה תומיך גורלי, אתה עזרתני שבחרתי זה החלק לעצמי.. בא לטהר מסייעין אותו.
ו. מאמרי הראי"ה א' חירות וביעור חמץ - בואו נא אחים אל הסדר כולנו, יוודע לנו שהננו בני מלכים, ועם שהחירות היא גורלו הנצחי, לא עבד ישראל ולא יליד־בית ולא יהי לבוז. אורות ישראל ותחיתו א' - ישראל מספרים תהלת ד', כח גבורה העליונה, במלא תפארת מעשיו בכל מקומות ממשלתו, מעולם ועד העולם, ומרומם על כל ברכה ותהלה, זהו גורל ישראל.
ז. שו"ע תרצה' - חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. עולת ראי"ה א' תמא' - ..איסור השכרות הוא, מפני שבהסתלק הדרכת כח השכל, יש לחוש לפנית רצונו של אדם לרע ותועבה ח"ו, אבל בפורים נשפע על כל ישראל שפע רצון של קבלת התורה, ובו ביום מאיר על כל איש ישראל המחזיק בתורת ד', אור רצון אמתי לבחור בתורה ובדרכיה, ועל כן מראים שאפילו בשכרותו אינו סר מדרך ד'.
ח. מתוך התורה הגואלת א' פורים תשל"ו - במעמד הר סיני הקדימו ישראל "נעשה" ל"נשמע", אבל גם היתה כפיה. וכאן בנס פורים קבלו מרצון, "הדור קיבלוה בימי אחשורוש". ועם זה, קבלה ראשונה בהר סיני, היתה מתוך חרות, בהיותנו משוחררים, ואילו פורים חג מיוחד: שמחה מתוך גלות, ומתוך כך הדרכה בחז"ל לשתיה והשתכרות. הדגשה מיוחדת בזה. יציאת מצרים ומתן תורה, זוהי יציאה מעבדות לחרות, ולכן השמחה עצומה, זהו קו ישר, פשוט. אבל בפורים זוהי שמחה בזמן של פיזור ופרוד, בזמן של הסתרת פנים, ובתוך זה, "שבשפלנו זכר לנו". גם במצב היותר אומלל שלנו, מתקיים בנו: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום", ובזה מתגלה עומק השמחה. "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד". כאן מתגלה נצח ישראל בגודל, עוד יותר מאשר בזמן האור. בירושלמי במסכת קדושין (פ"ד ה"א): "גדול קדוש השם מחילול השם". יישר כח! מה כונת חז"ל? ישנם מצבים של חילול השם, הסתר נורא, אובדי עצות אנו, וכשמזה יוצא קדוש השם, הוא קידוש השם יותר גדול. כאן, האור הגדול. הפיכת חושך לאור ורע לטוב, זהו קידוש השם היותר גדול.. במגילת אסתר, סתר נורא. מסורים ביד מלך טפש כזה, שמוכן בעד עשרת אלפים ככר כסף, למכור חלק של נתיניו. מגילת אסתר, היא ספר יחיד בכתבי הקודש, שאין בו שם שמים. אור שמתגלה מן החושך הוא יותר גדול. שמחה באופן נורמאלי, היא כאן בארצנו, ארץ ישראל. קציר, אסיף, ביכורים. זו שמחה נורמאלית. אבל בפורים, הארה א-להית במצב הלא נורמאלי, חיוב שמחה מיוחדת במינה, עד כדי שכרות. "עד דלא ידע, בין ארור המן לברוך מרדכי".. העולם אומרים: פורים זה לא יום טוב, וקדחת זו לא מחלה. (אמר זאת גם באידיש). המובן של זה הוא, שפורים, זה על יום טוב, זה היום טוב היותר גדול. לא יום טוב פרטי, אלא מרכזי, כללי. קדחת, זו טמפרטורה, זה לא פרוט, אינו מחלה פרטית, אלא, הערכה נכונה של מצב הבריאות בכלל. כך יש גם פורים, ומכאן ההערכה נכונה במידה יותר גדולה, של נצח ישראל.
ט. אסתר ז' – והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. שיר השירים ה' – באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי, אכלו רעים שתו ושכרו דודים. פסיקתא זוטרתא - מבשר לישראל שהקב"ה יבא וישרה שכינתו ביניהם לעולם כשנים קדמוניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
