ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ציווה המלך, שישלימו הציירים את ציורי הקיר עד ליום מסויים, שבו יחנוך המלך את הארמון, ויבוא לראות את ציוריהם. המלך גם התרה בציירים – דעו לכם, אם תשלימו את המלאכה עד ליום המיועד, תזכו בכסף רב, אך אם חלילה לא תעמדו במשימה, אחת דינכם למות.
הצייר הראשון שכר צוות עוזרים, ושקד על המלאכה חודשים ארוכים, עד אשר לקראת היום המיועד, הלך ונשלם הקיר, כשהוא כלול בהדרו ויופיו. ואילו הצייר השני, לא עבד על הקיר כלל.
במהלך אותם החודשים, פנו מספר אנשים לצייר השני, ושאלוהו – האינך חושש למות? והלא אינך עושה כלום, ומלאכתך לא תושלם עד היום המיועד. אך הצייר הרגיע אותם, באומרו שיש לו תוכנית פעולה סודית.
והנה, כשהגיע היום האחרון, והצייר הראשון השלים את מלאכתו, הגיע לפתע הצייר השני עם צוות פועלים, שבידיהם שורת מראות גדולות. פרסו הפועלים את המראות במהירות על הקיר, והנה ציורי הקיר של הראשון השתקפו בשלימות במראות שמולם, ונמצאו שני הקירות דומים זה לזה בשלימות...
אפשר ללמוד ממשל זה נקודה חשובה, הקשורה לעשרת הדברות שבפרשתנו.
נצטווינו בעשרת הדברות על השבת. בפרשת יתרו מופיע הטעם למצוות השבת – "כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ.... וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".
והנה, למרבה הפלא, בעשרת הדברות בפרשת ואתחנן, מופיע טעם אחר למצוות השבת – "וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים, ויוציאך ה' אלוקיך משם... על כן ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת".
בפרשת יתרו, הטעם הוא שה' שבת במעשה בראשית, ואילו בפרשת ואתחנן הטעם הוא שביינו עבדים וה' הוציאנו לחירות, לכן עלינו לשבות בשבת כעין בני חורין השובתים מעבודתם.
למעשה, גם בקידוש של שבת, אנו מזכירים את שני הטעמים – "זכר למעשה בראשית" (יתרו), ו"זכר ליציאת מצריים" (ואתחנן), אך נשאלת השאלה – אז מהו הטעם לשבת? האם אין סתירה בין שני הטעמים?
והתשובה נעוצה במשל שבו פתחתי. ה' שלח את עם ישראל לעולם לספר את שמו ותהילתו, כדברי הנביא "עם זו יצרתי... תהילתי יספרו". עם ישראל מופיע בשלימות את דבר ה', כשהוא מהווה כביכול מראה מלוטשת לדבר ה', כשמסתכלים על ישראל, רואים את התגלות ה' בעולם, וכפי שנאמר על מלכות ישראל בתפארתה בימי שלמה – "וישב שלמה על כסא ה'". כביכול, כסא המלכות של שלמה הוא המראה המשקפת את כסא ה' בעולם.
לכן גם בפרשה הקודמת אנו מוצאים, שמלחמה לה' בעמלק, כי עמלק חיפש להילחם בה', ועשה זאת דרך המלחמה בישראל, כי ישראל מביאים את דבר ה' לעולם.
זו הסיבה ששני הטעמים הוזכרו למצוות השבת, ה' שבת ממעשה בראשית, וכנגדם אנו ישראל שובתים ביציאת מצריים. כביכול, אשר אירע לה' – אירע לישראל, אנו המראה המביאה את דברו לעולם.
ויהי רצון שנזכה להביא את דבר ה' בשלימות לעולם, ואז יתגלה שמו וכסאו בכבוד מלכות ישראל והישועה השלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
