ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. ישעיהו מ' - הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו.. כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו. רש"י - העכו"ם הממאנים להכיר את בוראם ואין חשובין לו להעמיד מהם לנביאים לגלות סודו.. כאין הם בעיניו ואין חשובין לפניו. תפילת שחרית – הן גוים כמר מדלי.. אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך.. שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד.
ג. פנקסי הראי"ה ח"ג פנקס טו' נה' - אי אפשר שישראל יתקנו העולם, כי אם בהפרדם מעמים, וכמש"כ ואבדיל אתכם מן העמים. והיינו, כמש"כ ואתם תהיו לממלכת כהנים וגוי קדוש כי לי כל הארץ, ולכאורה אין זה טעם על זה דאדרבה הרי פסל הכל ובחר בישראל, אלא שישראל יתקנו הכל, וישמח ד' במעשיו. וזה אי אפשר, כי אם כשיהיו קדושים, דהיינו מופרשים ומובדלים. ומצד כי לי כל הארץ וצריכים לחזור לי כמו שירדו, על כן תהיו אתם הכהנים, המקריבים את הכוחות שנתרחקו. אבל אין אתם פועלים, כי אם ע"י קדושה והפרשה שלכם ממי שאתם צריכים לתקנם.
ד. ספורנו - והייתם לי סגלה מכל העמים. אף על פי שכל המין האנושי יקר אצלי מכל יתר הנמצאים השפלים, כי הוא לבדו המכוון בהם, כאמרם ז"ל חביב אדם שנברא בצלם (אבות ג, יד) מכל מקום אתם תהיו לי סגולה מכלם. כי לי כל הארץ. וההבדל ביניכם בפחות ויתר הוא, כי אמנם לי כל הארץ וחסידי אומות העולם יקרים אצלי בלי ספק.
ה. משך חכמה - יעויין בסוף מנחות, קרו ליה אלהה דאלהה. הנה מכירים השם יתברך אבל משתתפים אחרים.. וזה שיקרה שבני ישראל מושפלים ונרדפים, אכן אם היו נושעים לעולם באמת, אז השכילו כל העמים שה' אחד ושמו אחד ויזנחו עצביהם ופסיליהם ויעשו שכם אחד לבא אל האמת. לכן אמרו "וכל החיים יודוך סלה ויהללו את שמך באמת" - אימתי יגיעו לזה? בזמן ש"הא-ל ישועתנו ועזרתנו סלה" - שלא יראה בשום השפלה לעובדי א-ל אמת. וזה ביאור הכתוב (תהלים קיז, א): "הללו את השם כל האומים" - בשביל שבאתם לידיעת האמת ולעבוד ה' שהוא לבדו המשגיח והמהוה כל.. בשביל זה שאתם רואים "כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם". וזה שאמר שתראו להיות מקושר להשם יתברך באופן שתהיו סגולתו, עד כי מזה יבואו כל העמים להכיר השם יתברך, ויהיה "לי כל הארץ".
ו. דברים יא' - ארץ אשר ה' א-להיך דרש אתה. רש"י - והלא אף כל הארצות הוא דורש.. אלא כביכול אינו דורש אלא אותה, ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה.
ז. הראי"ה קוק, קובץ ז' קיא' - אצל כל האומות, הרוח האוניברסלי הכללי השוכן בקרבם מצד כללות רוח האדם, והרוח הלאומי הפרטי החי בהם, הם דברים סותרים זה את זה, וכשזה קם זה נופל, וכל אחד משיג את גבול חבירו. מה שאין כן בישראל, בתוכיותו חונה רוח עליון, כפול בכפילה איכותית, ומאוחד באחדות מוחלטה, שיש בו התוכן הלאומי ברוחניותו היותר עזיזה, בשאיפותיו היותר מבולטות, והרוח האוניברסלי גם כן בכל מילואו בכל אורו וטובו. והוא מכיר במעמקיו שהחטיבות הלאומית שלו היא גם כן תכונה אוניברסלית, וענין מלא בעד כל העולם כולו, והוא מתרחב והולך על כללות היקום כולו בכל הרחבתו.
ח. רמב"ן - "סגולה" דבקות, כי לי הארץ הנקראת כל, כמו שפירשתי בפסוק וה' ברך את אברהם בכל. והמשכיל יבין.
ט. בראשית כד' - ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. רמב"ן - ..אחרים חדשו.. ענין עמוק מאד ודרשו בזה סוד מסודות התורה, ואמרו כי 'בכל' תרמוז על ענין גדול, והוא שיש להקב"ה מדה תקרא 'כל', מפני שהיא יסוד הכל.. ומדה אחרת תקרא בת נאצלת ממנה.. והיא שנקראת כלה בספר שיר השירים, בעבור שהיא כלולה מן הכל, והיא שחכמים מכנים שמה כנסת ישראל.. בעבור שהיא כנוסת הכל. והמדה הזאת היתה לאברהם כבת..
י. אם הבנים שמחה פ"ג נו'-נט' - במדרש עה"פ: אתם ניצבים היום כולכם.. שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולם אגודה אחת. נז. באמונה ידעתי, כי הכל יתמהו.. ואיך אפשר לכלול ולקבץ את כל ישראל.. בכנופיא אחת?.. נח. העיר ה' את ליבי.. איך להביא בפועל את כל העם הקדוש ישראל, לאחדות אחת.. והוא לבחור במצוה אחת.. שיתעסקו בה כל ישראל מקטן ועד גדול.. נבחור נא מצווה זו של ישוב הארץ, להתעסק בה כולנו יחד, כל נפש ישראל שחי בעולם, ועל ידה, אנחנו נעשה גוי אחד בארץ, ותחזור האחדות בישראל למקומה.. ונזכה לגאולה שלימה. נט. דשאר מצוות התורה אינן מסוגלות כלל לעשותינו לגוי אחד אלא רק מצות ישיבת הארץ לחוד.
יא. אגרות הראי"ה שיא' – ע"י מה שנחזק את הישוב ההולך ואור בעזרת ד', ויתרבו אחינו העולים לישב את ארץ הקודש, יצמח אור גאולה וישועה, וסוף כל המורדים והפושעים לשוב בתשובה שלמה, מתוך אהבה ושמחה, על ידי שפע קדושת ארץ הקודש שתשפיע עליהם, על ידי סיוען של ת"ח עובדי ד' ואוהבי ישראל באמת, שיתהלכו עמהם בנחת ואהבה.
יב. אורות ישראל ותחיתו ל' - החוש הרוחני רואה אבוקת ישראל עולה, מארץ ישראל פורח הכל. אוצר גרעיני הנשמות של כל ישראל שמה הוא, "מציון מכלל יפי". כל יחיד ויחיד שבישראל יש לו גרעינו בארץ ישראל, שהוא עצור בפנימיות רוחו בעוצם תשוקה ואהבה, אם היא גלויה או מסותרת זהו רק חלוק דרגאי, אבל הקישור הנשמתי ישנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
