ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
אולם, יחד עם הגישה של "באימה, ביראה, ברתת ובזיע", יש עניין ליהנות מדברי התורה, וכפי שאמר רב יוסף במסכת פסחים (ס"ח ע"ג) אי לאו האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא, ופרש"י: "אי לאו האי יומא שלמדתי תורה ונתרוממתי" - התורה מרוממת את האדם לדרגות אנושיות גבוהות. וידוע מה שחידש רבנו אברהם מן ההר בפירושו למסכת נדרים (מ"ח.): "כי הכלל 'מצוות לאו ליהנות ניתנו' הם רק במצוות התלויות במעשה, אבל במצות לימוד שהוא עניין ציור הלב וידיעת האמת - עיקר הציווי הוא לצייר האמת, ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו, הלכך לא שייך לומר במצות תלמוד תורה דלא ניתן ליהנות, שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו".
וזכה לכוון לכך בהקדמת ספר אגלי טל, לרבי מסוכצ'וב: "ומדי דברי אזכור ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בעניין לימוד תורתנו הקדושה ואמרו כי השמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד תורה כ"כ לשמה, ובאמת זה טעות מפורסם, ואדרבה עיקר מצוות לימוד תורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי התורה נבלעין בדמו".
ועל כך מצינו בחז"ל (שהש"ר א' נ"ג): "והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני", לא שמחה חיצונית, אלא בעומק הנפש, שמחה שבאה מתוך עמל ויגיעה, פקודי ד' ישרים משמחי לב.
ומסופר על אחד מגדולי הדור שנשאל כשיש שותפות יששכר וזבולון, א"כ חלקם לעולם הבא שווה הוא לכאורה, וא"כ מה בכל זאת יתרונו של יששכר על זבולון? וענה לו אותו גדול, לו יהי כדברך שחלקם שווה בעולם הבא, אולם בעולם הזה חלקו של יששכר העוסק בתורה, הוא גדול יותר מחלקו של זבולון, כיוון שיש לו גם את התענוג הנפשי של העיסוק בתורה בעוה"ז.
ד' יזכנו לעמול בתורה הקדושה, באימה וביראה, ולזכות בשמחתה של תורה כנתינתה מסיני אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
