ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
השבוע נעסוק שוב בצאצאיהם של יהודה ומנשה, אבל בכיוון ההפוך.
חתונות נכונות יכולות גם לרפא שבר.
המאבק בין יהודה ויוסף על ההנהגה מלווה אותנו עוד מפרשת וישב. מעשים חריגים וקשים נעשו תוך בירור שאלת ההנהגה בין בני יעקב לשעה ולדורות. במידה מסוימת היו גם רגעי שיא של אצילות ומסירות נפש, שריפאו את השבר. רגעי מסירות אלה איפשרו להוריד, במידה מסוימת, מתח מסדר היום הלאומי, ואפשר היה בהחלט לתעל אותם למקומות חיוביים.
לנסיכים - לצאצאי יהודה ולצאצאי מנשה - היה מכנה משותף. בסוף ספר בראשית היה ברור כי יוסף הוא נְזִיר אֶחָיו (בראשית מט, כו). כסגנו של פרעה, הכתר היה מונח על ראשו. במילות התורה ובסלנג הצה"לי הוא היה לְקָדְקֹד (שם).
יהודה, לעומתו, היה אחד מן האחים, שלאחר ההלוויה של יעקב נאמר עליהם, ולא בפעם הראשונה: "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (שם, נ, יח).
גם צאצאי מנשה היו מתוסכלים, שהרי סבא יעקב הכריז: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא [מנשה] יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן [אפרים] יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם: וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה " (שם, מח, יט-כ).
מה החליטו הצאצאים לעשות כדי להתמודד עם המשבר? התשובה נמצאת בספר דברי הימים, וז"ל הכתוב: "וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב: וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד" (דבהי"א ב, כא-כב).
נזכיר כי חצרון הוא בכורו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר.
חצרון, שנמצא על רצף השושלת המלכותית המיועדת, משבט יהודה, נוקט בצעד מאוד מעניין ומשמעותי. הרבה שנים לפני יציאת מצרים הוא נושא לאשה את בת מכיר בן מנשה. צריך להבין את משמעותו של צעד זה. נוסיף כי מכיר חיתן את בנותיו גם עם בני בנימין: "וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים " (שם, ז, טו). חֻפִּים וּלְשֻׁפִּים הם בני בנימין כמו שמפורש בפרשת ויגש: "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ" (מו, כא וגם בדבהי"א ז, יא).
לכאורה, ניתן היה להבין שיש כאן ברית בין מפסידים. חצרון, מנשה וגם בנימין לא זכו לכתר מלוכה. אבל אנו נעדיף מסר יותר חזק, וכנראה גם נכון יותר. בני יהודה בראשות חצרון, וגם בני יוסף בראשות מנשה, הבינו שהמשבר בין יוסף ליהודה הוא זה שגרם למכירת יוסף, הוא זה שגרם לצורך למצוא שבר במצרים, והוא גם זה שגרם למשבר הנורא בבית יעקב.
רק חזרה בתשובה וכניסה תחת עול הערבות, גם אם המחיר כבד מצד בניה של לאה, ביחד עם אצילות נפשו של יוסף בן רחל, יכולים להבטיח גאולה.
השאלה, הלא טובה, "מי בראש?" הביאה גם מאוחר יותר לתוצאות הרסניות ולבכייה לדורות.
ערבות הדדית וכניסה תחת האלונקה, הם אלה שמקדמים את עם ישראל לקראת גאולה שלמה וחזרה בתשובה של כל חלקי העם, בתחום של בין אדם לחברו, וגם בתחום של בין אדם למקום.
כך נרפא גם את שבר עשרה בטבת.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים
ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים.
נאחל גם הצלחה לטיפות הראשונות של
המתגייסים החרדים השבוע שיעשו רק טוב לכלל ולפרט.
ראשיתו מצער ואחריתו ישגה מאוד. ביחד בע"ה נדליק אור גדול לכל עם ישראל באשר הוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
