ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
טיפים לזכירת הגמרא בצורה טובה
א) ארבע חזרות בשמחה על עמוד א וארבע חזרות על עמוד ב.
ב) מומלץ - חזרה על הדף של אתמול.
ג) מומלץ - חזרה על הדף שלפני שבוע.
טיפים לזכירת הסימן בצורה איכותית
א) חזרה בנחת על הסימנים של עמוד א וב ביחד × ארבע.
ב) מומלץ - חזרה אחת על הסימן של אתמול.
ג) מומלץ - חזרה על הסימן שלפני שבוע.
חשוב לדעת
א. הדרך לסימן היא בצורה הדרגתית של מילים (אסוציאציה).
ב. אם האות של הדף או העמוד מוקפת בסוגריים, זה אומר שהאות לא נחוצה לסימן.
דף ועמוד - ב.
סימן - הדף הוא "ב.", הנקודה דומה לאות י אז זה "בי", "בי" דומה ל"בית", שמזכיר בית דין, סנהדרין.
ציטוט - סנהדרין גדולה הייתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה.
דף ועמוד - ב (ב)
סימן - ב בגימטריה זה 2.
ציטוט - אמר רבי אבהו שנים שדנו דיני ממונות לדברי הכל אין דיניהם דין.
הסבר - העמוד נמצא בסוגריים, כי אין צורך בעמוד בשביל הסימן.
דף ועמוד - ג (א)
סימן - ג בגימטריה זה שלוש.
ציטוט - דיני ממונות בשלשה הדיוטות גזילות וחבלות בשלושה מומחים.
דף ועמוד - ג (ב)
סימן - ג בגימטריה זה שלוש.
ציטוט - דיני ממונות בשלשה רבי אומר בחמשה.
דף ועמוד - ד (א)
סימן - ד בגימטריה זה ארבע.
ציטוט - רבי שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח.
דף ועמוד - ד (ב)
סימן - ד בגימטריה זה ארבע.
ציטוט - לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ארבע דברי רבי ישמעאל.
דף ועמוד - ה (א)
סימן - ה זה חמש וזה מזכיר חמישה חומשי תורה.
ציטוט - ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים.
דף ועמוד - ה:
סימן - "ה:" נהפך ל "היי", כי הנקודה דומה לאות י
ו"היי" מזכיר "היין" כי מוסיפים ן, "היין" זה משקה.
ציטוט - מי ביצים לא מכשירים.
דף ועמוד - ו (א)
סימן - ו זה שש וזה מזכיר ששה סדרי משנה.
ציטוט - טעה בדבר משנה חוזר.
דף ועמוד - ו:
סימן - "ו:" נהפך ל"ויי" כי הנקודה דומה לאות י ו"ויי" זה לשון צער, וצער מזכיר דבר שלילי וחטא.
ציטוט - בוצע בירך ניאץ ה'.
דף ועמוד - ז (א)
סימן - ז בגימטריה שבע.
ציטוט - שב בירי לשלמנא קרא כתיב כי שבע יפול צדיק וקם.
דף ועמוד - ז:
סימן - "ז:" נהפל ל"זיי" כי הנקודה דומה לאות י, "זיי" מזכיר "זית" שזה גם עץ.
ציטוט - כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ.
דף ועמוד - ח.
סימן - "ח."הופך ל"חי" כי הנקודה דומה לאות י, והמילה "חי" היא התחלה של המילה "חייב".
ציטוט - ללמדך שמגלגלים חובה ע"י חייב וזכות ע"י זכאי.
דף ועמוד - ח, ב
סימן - הדף הוא ח עמוד ב, ביחד יוצא "חב" וזה דומה ל"חבר".
ציטוט - ר"י בר יהודה אומר חבר אין צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
דף ועמוד - ט.
סימן - "ט." נהפך ל"טי" כי הנקודה דומה לאות י, "טי" דומה ל"טיל" ו"טיל" מזכיר מוות.
ציטוט - אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר.
דף ועמוד - ט:
סימן - "ט:" נהפך ל"טיי" כי הנקודה דומה לאות י, "טיי" מזכיר "טיל" וטיל מזכיר מוות.
ציטוט - פלוני רבעו לאונסו הוא ואחר מצטרפים להורגו.
דף ועמוד - י.
סימן - "י." נהפך ל"יי", כי הנקודה דומה לאות י, "יי" מזכיר "יין" והוא אדום ומזכיר דם שמזכיר מוות.
ציטוט - בתו של פלוני והוזמו נהרגים ומשלמים ממון, ממון לזה ונפשות לזה.
דף ועמוד - י (ב)
סימן - י זה עשר, שמזכיר עשר אצבעות, שמזכיר נשיאות כפיים שזה כינוי של ברכת כהנים.
ציטוט - הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי חד אמר כנגד ברכת כהנים.
דף ועמוד - יא (א)
סימן - "יא" נהפך ל"אי" כי הופכים, "אי" דומה ל"איי" ו"איי" זו צעקה של כאב ויגון.
ציטוט - בשעת מיתתו אמר שמעון וישמעאל לחרבא וחברוהי לקטלא ושאר עמא לביזה ועקן סגיאן עתידן למיתי על עלמא.
דף ועמוד - יא (ב)
סימן - "יא" נהפך ל"אי" כי הופכים ו"אי" הוא התחלה של "אילן".
ציטוט - על שלשה דברים מעברים את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל תקופה.
דף ועמוד - יב (א)
סימן - יב זה שתים עשר.
ציטוט - ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל.
דף ועמוד - יב (ב)
סימן - יב זה שתים עשרה, וזה מזכיר שנים עשר חודשים, ושנים עשר חדשים מזכירים חודש.
ציטוט - החודש הזה לכם זה ניסן ואין אחר ניסן.
דף ועמוד - (י)ג (א)
סימן - ג זה שלש, שמזכיר שלשה רגלים, ואחד מהם הוא חג האסיף.
ציטוט - חג האסיף תקופת השנה מר סבר כולי חג בעינן בתקופה חדשה ומר סבר מקצץ חג בעינן בתקופה חדשה.
הסבר - הדף הוא יג והעמוד הוא א. אבל לצורך הסימן צריך רק את האות ג, ולכן האותיות האחרות שאין צורך לסימן מוקפות בסוגריים.
דף ועמוד - (י)ג (ב)
סימן - ג זה שלוש בגימטריה.
ציטוט - סמיכה וסמיכת זקנים בשלשה.
דף ועמוד - יד (א)
סימן - "יד" נהפך ל"די" כי הופכים, ו"די" הוא התחלה של "דיין" שמזכיר סמיכת דיין.
ציטוט - כי סמכוה לרבי זירא שרו ליה הכי לא כחל ולא שרק ולא פרכוס ויעלת חן, כי סמכוהו לרבי אמי ולרבי אסי שרו ליה הכי כל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא.
דף ועמוד - יד (ב)
סימן - "יד" נהפך ל"די" כי הופכים, ו"די" הוא התחלה של "דיין" שמזכיר סנהדרין.
ציטוט - רבי אליעזר בן יעקב אומר ויצאו זקניך ושופטיך זקניך זו סנהדרין.
דף ועמוד - טו.
סימן - "טו." נהפך ל ".וט" כי הופכים ו".וט" נהפך ל"יוט" כי הנקודה דומה לאות י. "יוט" מזכיר יו"ט וביום טוב אוכלים בשר ושותים יין שמזכיר גפן.
ציטוט - עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש רבי מאיר מחייב וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.
דף ועמוד - (ט)ו:
סימן - "ו:" נהפך ל"ויי" כי הנקודה דומה לאות י, "ויי" מזכיר צער ומוות.
ציטוט - מות יומת המכה רוצח הוא על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו.
הסבר - הדף הוא טו והעמוד הוא ב, ניתן לכתוב טו: ולצורך הסימן צריך את ו: ולכן האות ט מוקפת בסוגריים, מפני שאין צורך בה לסימן.
דף ועמוד - טז.
סימן - "טז." נהפך ל"טזי" כי הנקודה דומה לאות י. "טזי" נהפך ל"זיט" בחילוף אותיות, ו"זיט" דומה לזית שהוא אוכל ואוכל מזכיר שובע.
ציטוט - אין הקומץ משביע את הארי.
הסבר - הדף הוא טז והעמוד הוא א, ניתן לכתוב טז.
דף ועמוד - טז:
סימן - "טז:" נהפך ל"טזיי" כי הנקודה דומה לאות י, "טזיי" הופך ל"זייט" בחילוף אותיות ו"זייט" מזכיר זית שמזכיר שמן.
ציטוט - כל הכלים שעשה משה משיחתם מקדשתם.
דף ועמוד - יז (א)
סימן - יז זה 17 ובחילוף מספרים זה 71 שזה המניין בסנהדרין גדולה לפי חכמים, וה' ביקש ממשה לעשות סנהדרין גדולה שנאמר אספה לי שבעים איש.
ציטוט - בשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש אמרו אלדד ומידד אין אנו ראויים לאותה גדולה.
דף ועמוד - יז (ב)
סימן - "יז" הופך ל"זי" בחילוף אותיות ו"זי" מזכיר "זית" שהוא פרי.
ציטוט - משום רבי עקיבא אמרו אף מיני פירא מפני שמיני פירא מאירים את העיניים.
הדרן עלך דיני ממונות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
